מסר לשופטי אולמרט

לא בכל יום מזדמנת לידיהם של שופטי בית המשפט העליון הזדמנות להעביר מסר פומבי מהדהד, ובאופן לגיטימי לגמרי, באמצעות טקסטים משפטיים ולא בנאומים או בהודעות לעיתונות - ביחס להליך משפטי שטרם הגיע לשולחנם.

הבוקר (ב') נפלה הזדמנות כזו לידיהם של השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ועוזי פוגלמן, שנתנו את פסק הדין בערעורו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. המסר המקופל בתוך פסק דינם, שדחה את הערעור מניה וביה, כוון אל אולם המחוזי בצדה האחר של ירושלים, שם החלה הבוקר חקירתו הנגדית של נאשם מספר 1 בתיק, אהוד אולמרט.

וזה המסר, ככתבו וכלשונו: מעטפות כספים מזומנים הן "דגל שחור", בפרט כשהן אינן מלוות בתיעוד רשמי כלשהו, כמו תלושי משכורת או מסמכי הנהלת חשבונות. העברת מזומנים הולכת ונעלמת מעולמנו, ובמצב כזה, קבלה שיטתית של כספים באמצעות מעטפות מזומנים, בלא תיעוד או רישום, מהווה אינדיקציה ברורה לאי-חוקיותם של התשלומים.

לא מדובר בראיה חותמת המביאה להרשעה ודאית, אלא לחזקה המטילה נטל הוכחתי כבד על הנאשם להראות כי מדובר בתשלומים לגיטימיים בכל זאת.

מעטפות המזומנים - זה הקו המחבר בין פרשת השחיתות של הירשזון לבין פרשת השחיתות לכאורה של אולמרט, אחת מהפרשות המתבררות במשפטו. סנגוריו עשו מאמץ מרשים להאיר את עניין המעטפות באור אנקדוטלי, כאילו מדובר בגימיק תקשורתי שאין מאחוריו חומרה פלילית ממשית. באים שופטי העליון וממסמסים את טענת ההגנה הזו.

עניין המעטפות אינו המסר היחיד שמשגרים שופטי העליון, באמצעות פסק דינו של הירשזון. רק בשבוע שעבר נאלץ אולמרט להצהיר, במסגרת עדותו הראשית, כי לא אמר אמת בחקירתו במשטרה עקב סיבות נפשיות שונות.

שופטי העליון מתייחסים לשינויים הרבים בגירסאותיו של הירשזון כדי לקבוע איזה משקל יינתן לגירסאות משתנות של נאשם: "נכון אני להניח לטובת נאשם (ויש שיחלקו עליי), כי אדם הנקלע לחקירה משטרתית נתון בסיטואציה קשה ומעוררת חששות, והוא אף עשוי בשלב ראשון לנסות להרחיק עצמו מן החשדות המיוחסים לו", כותב ריבלין.

"ואולם, במקרה שלפנינו הנאשם ידע מראש כי הוא עתיד להיחקר על קבלת המזומנים, ונערך לכך תוך קבלת ייעוץ משפטי; חקירתו נפרשה לאורך זמן, אך המערער התמיד בהכחשה ושלל באופן מוחלט כי קיבל את מעטפות המזומנים; ההכחשה שבאה מפיו לא הייתה כלל הכחשה ספונטנית".

צחוק הגורל: ביום שבו נגזר עונש המאסר על הירשזון בבית המשפט המחוזי, החמיר בית המשפט העליון פי שלושה כמעט בעונשו של השר לשעבר שלמה בניזרי, וקבע תג מחיר חדש לעבירות שחיתות של נבחרי ציבור; ביום שבו מתחילה חקירתו הנגדית של אולמרט במחוזי, משגר העליון מסר ביחס לגירסאותיהם המשתנות של נבחרי ציבור המואשמים בשחיתות, ושולח את ערעורו של הירשזון לפח האשפה.

שרשרת השחיתות הציבורית ממשיכה והולכת, תוך שבתי המשפט אט-אט מיישרים קו עם המציאות, תוך קביעת נורמה משפטית וציבורית חדשה.