כפי שהערכנו כאן ב"גלובס" לפני כשבועיים, חודש יוני אכן היה החודש הגרוע ביותר שעבר על קרנות הנאמנות מאז המשבר של שנת 2008. כעת מתפרסמים המספרים המלאים של יוני השחור: הענף, בו מנוהלים כ-154 מיליארד שקל, איבד 3.3 מיליארד שקל מנכסיו, כ-2.5 מיליארד שקל מכך הם פדיונות.
אין ספק שמדובר במספר גבוה, אך כשבודקים לעומק את הנתונים רואים שהדרמה גדולה אף יותר. אם מנטרלים את הגיוסים לקרנות הכספיות וקרנות המק"מ למיניהן (שגייסו כ-3.3 מיליארד שקל וכמיליארד שקל, בהתאמה), ובוחנים מה קרה בקרנות אג"ח ומניות, מסתבר שקרנות אלו איבדו קרוב ל-7 מיליארד שקל בחודש אחד בלבד.
לשם השוואה, בספטמבר ואוקטובר 2008, עם פרוץ המשבר הכלכלי, הגיעו הפדיונות בקרנות המסורתיות ל-5.7 ו-6.5 מיליארד שקל, בהתאמה. מתחילת השנה נפדו מהקרנות המסורתיות קרוב ל-10 מיליארד שקל, כלומר כ-8% מקרנות האג"ח והמניות התאדו במחצית הראשונה.
ההפרדה בין קרנות מסורתיות לכספיות וקרנות מק"מ היא חשובה, שכן הגיוסים שזורמים לקרנות הסולידיות הללו מונעים על ידי דמי הניהול הנמוכים ולעתים אפסיים שבהן. בהחלט סביר להניח כי אילולא דמי הניהול הנמוכים, חלק מהכסף הזה לא היה זורם לענף הקרנות.
רמת הסיכון בשווקים אמנם עלתה, ומשבר החובות באירופה עלול להתפשט למדינות נוספות, אבל התנהגות המשקיעים ביוני נובעת בעיקר מפאניקה. אם כבר לשנות פוזיציה כעת, אז ברור שנכון יותר דווקא להגדיל החזקות בנכסים שמחיריהם ירדו נמוך מדי. אבל המשקיעים ממחזרים את טעויות העבר ובורחים אל חוף מבטחים - קרנות כספיות וקרנות מק"מ, תוך שהם מקבעים את ההפסדים שנגרמו להם בעת האחרונה בקרנות האג"ח. זאת, במקום לקחת נשימה עמוקה, להסתכל לטווח ארוך ולהמתין שההפסדים "על הנייר" יצטמצמו.
המרוויחות הגדולות מהמצב הן הקרנות הכספיות, שנהנו מגיוסים של 3.3 מיליון שקל ביוני, וכ-9 מיליארד שקל מתחילת השנה, וחזרו להיות אחד מארבעת האפיקים הגדולים, עם נכסים בהיקף 27 מיליארד שקל - 18% מהענף.
קרנות האג"ח הכללי, אליהן זרמו עשרות מיליארדי שקלים בשנתיים האחרונות, רשמו פדיון של כ-4.5 מיליארד שקל ביוני, וקרנות אג"ח מדינה צמודות ספגו פדיונות של כ-1.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה זהו האפיק שאיבד הכי הרבה נכסים, עקב פדיונות של 5.6 מיליארד שקל. בחודש יוני כל מנהלי הקרנות, ללא יוצא מן הכלל, רשמו פדיונות. מתחילת השנה, רק ארבעה מנהלים מכל המדורגים בטבלה, נהנו מגיוסים.
2.7 מיליארד שקל, הוא היקף הגיוס הכולל של פסגות לקרנות המק"מ שלה מתחילת השנה. פסגות רשמה פדיונות של 1.27 מיליארד שקל בקרנות כספיות, והשורה התחתונה שלה היא פדיונות של 2.78 מיליארד שקל. כלומר, מקרנות האג"ח והמניות שלה נפדו למעלה מ-4 מיליארד שקל מתחילת השנה. ביוני לבדו, קרנות פסגות שבניהול זיו שמש רשמו פדיונות של 560 מיליון שקל.
גם בהראל-פיא נמשכים הפדיונות, לאחר שחברת הקרנות שבניהול סמי בבקוב הייתה זו שריכזה את מרבית הגיוסים בשנה שעברה. הראל-פיא רשמה פדיונות של 2.9 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות במחצית, מתוכם 950 מיליון שקל ביוני. החברה גייסה כ-2.5 מיליארד שקל בקרנות כספיות מתחילת השנה, כך שפדיונותיה נטו עומדים על 355 מיליון שקל.
1.5 מיליארד שקל, הוא סך הגיוסים של אי.בי.אי מתחילת השנה, כולם לקרנות המסורתיות של החברה, שמצליחה לצמוח ללא רכישות, ללא קרנות כספיות וללא תרגילי דמי-ניהול שנועדו למשוך לקוחות. אי.בי.אי שבניהול עודד גל היא חברת הקרנות היחידה בין השחקנים הגדולים ששומרת על גיוס חיובי מתחילת השנה. מדובר בשחקן ה-6 בענף, עם נתח שוק של 8.35% והיקף נכסים של 12.8 מיליארד שקל, ובקצב הזה לא רחוק היום שהחברה תעקוף את מגדל שוקי הון ותעלה למקום החמישי.
4 זהו המקום בו מדורגת מיטב בטבלת נתחי השוק בענף. הרבה בעזרת רכישות, וגם מצמיחה אורגנית בכמה קרנות מוצלחות, הגיעה מיטב לנתח השוק המכובד של 8.83% שהם 13.6 מיליארד שקל. רק לפני שנתיים הייתה החברה במקום התשיעי, עם נתח שוק של 2%. קרנות מיטב שבניהול רפי ניב גייסו מתחילת השנה סכום מרשים של 4.3 מיליארד שקל לקרנות הכספיות, וזכו בכך להיות המגייס הגדול ביותר בתקופה זו.
גם ילין לפידות הוא בין הגופים הבולטים בצמיחה - מגמה שמאפיינת גם את שאר נכסי הבית. לקרנות של דב ילין ויאיר לפידות, שמנוהלות על ידי אורי קרן ואסף אלדר, זרמו מתחילת השנה 361 מיליון שקל, גם כאן - ללא כספיות, מבצעים וטריקים.
בין הגופים הקטנים יותר, נציין את קרנות רוטשילד שבניהול גיל נויברגר, שגייסו מתחילת השנה 119 מיליון שקל - כולם לקרנות מסורתיות.
ענף קרנות הנאמנות סוגר מחצית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.