היה מיתון? הדירקטוריונים של התאגידים הגדולים בארה"ב מתחילים להתיר, במידה הולכת וגוברת, את רסן התגמולים של המנהלים הבכירים בחברות שלהם. יחס של נדיבות פזרנית למנכ"לים, שאפיין דירקטוריונים במחצית הראשונה של העשור שחלף, תופס עתה את מקומה של גישת היד הקפוצה, שהנחתה תאגידים במשבר הפיננסי והכלכלי שטילטל את הכלכלה הגלובלית בשנים האחרונות.
התוצאה: התרחבות דרקונית של פער השכר בין מנכ"לים לעובדיהם. לפי בדיקה של "ניו יורק טיימס" ו"אקווילאר", חברה מקליפורניה שמתמחה בניתוח מגמות של תגמולי בכירים, השכר החציוני למנהלים בכירים ב-200 החברות הגדולות ב-2010 היה 10.8 מיליון דולר בשנה. זו עליה של 23% בהשוואה לתגמוליהם ב-2009. שיאן השכר היה פיליפ דאומן, מנכ"ל ויאקום, שחבילת התגמולים שלו אשתקד היתה 84,500,000 דולר.
להשוואה: השכר נטו של העובד האמריקני הממוצע ב-2010 היה 752 דולר בשבוע (כ-39,104 דולר בשנה), עליה בשיעור 0.5% מול נתוני 2009. בקיזוז האינפלציה, העובדים הרוויחו ב-2010 פחות משהרוויחו ב-2009.
השכר מתקרב לרמות של טרום המשבר
סך כל תגמולי הבכירים אשתקד עדיין לא הגיע לרמה גורדת השחקים של שנות הפריחה לפני המשבר הפיננסי, אבל אין ספק שזה הכיוון. למרות הכלכלה הרכה, חולשת שוק הנדל"ן ושיעורי האבטלה הגבוהים, מנכ"לים מסוימים כבר מקבלים יותר משקיבלו בשנים השמנות של העשור הקודם.
תגמולי המנהלים זינקו לפסגות ב-2010 לאחר שחברות רבות חידשו מתן בונוסים במזומן, אמר ל"טיימס" ארון בויד, ראש מחלקת המחקר ב"אקווילאר". בונוסים במזומנים (בניגוד לבונוסים שמשולמים באופציות של מניות) עלו אשתקד ב-38%.
מה שנכון נכון. צריך לומר שתאגידים אמריקניים רבים אכן רשמו הצלחות נאות ב-2010, אומר העיתון. הרווחים עלו במידה משמעותית. חברות רבות "מפזרות" את הכסף , אם לא לכל העובדים אז למנהלים הבכירים.
מובילים בשכר: מנהלי חברות המדיה והאנרגיה
ויחד עם זאת, דווקא חברות המדיה, שעברו טלטלות רבות בשנים האחרונות, נמצאות ברמות העליונות של פירמידת התגמולים. אחרי השיאן, דאומן מוויאקום, שקיבל כאמור 84 מיליון דולר, מוצבים לס מונבס, שהכניס לבנק ב-2010 56.9 מיליון דולר (עליה בשיעור 32% בהשוואה ל-2009), מייקל ווייט, מנכ"ל דיירקט-TV, שקיבל 32.9 מיליון דולר, ובריאן רוברטס מקומקאסט ורוברט אייגר מדיסני שקיבלו חבילות תגמולים בשווי 28 מיליון דולר כל אחד. גם חברות אנרגיה כ"אקסון מובייל" וכמה חברות טכנולוגיה, כ"אוראקל" ו-IBM, נוטות לתגמל את מנהליהן יותר מחברות בענפים אחרים, לפי ה"טיימס".
כמה מנהלים בכירים נוספים שחבילות התגמולים שלהם ב-2010 עשו גלים בארה"ב הם גרג סטיינהאפל מרשת חנויות הכל-בו "טארגט" (23.5 מיליון דולר); מייקל שימאנצ'יק, מקבוצת אולטריה, החברה האם של פיליפ מוריס (20.77 מיליון דולר); וריצ'ארד אדקרסון, מפריפורט מקמוראן, מפיקת הנחושת הגדולה בעולם (35.3 מיליון דולר). ברמה הרבה יותר נמוכה של האטמוספירה נמצא רופרט מרדוק, בעל השליטה בניוז קורפוריישן, שהסתפק ב-16.8 מיליון דולר.
חלק גדול מהמנהלים שהסתפקו בשכר נמוך, יחסית, או אפילו בשכר סמלי, נאמר דולר בשנה, וקיבלו כפיצוי חבילות של אופציות במניות, ששוויין קשור ישירות לביצועי החברה, ראו ברכה בהימור. בראשם צועד וורן באפט, מנכ"ל ברקשייר האתאוויי, ששווי אחזקותיו בברקשייר עלה אשתקד ב-6.5%, לרמה של 46.17 מיליארד דולר. במקום השני מוצב לורנס אליסון, מנכ"ל אוראקל, ששווי מניותיו ב-2010 הגיע ל-26.32 מיליארד דולר, עליה בשיעור 3.5%. במקום השלישי: ג'פרי בזוס, מנכ"ל "אמאזון" שמניותיו בחברה עלו ב-3.5% לרמה של 15.86 מיליארד דולר. סטיב באלמר, מנכ"ל מייקרסופט, נמצא במקום הרביעי, עם חבילת מניות בשווי 9.39 מיליארד דולר (ירידה בשיעור 0.3%). מיקי אריסון, בעל השליטה ב"קארניבאל", משובץ במקום החמישי, לאחר שמניותיו בחברה עלו ב-1.7% לרמה של 7.47 מיליארד דולר.
כמה קבוצות שעוקבות אחר שכר הבכירים חוששות שדירקטוריונים של תאגידים מסוימים שכחו את לקחי המשבר הפיננסי ואת התחייבויתיהם לתגמל את הבכירים בכפוף לביצועי החברות. לפי כמה מדידות, שכר המנכ"לים צמח יותר מביצועיהן. שיעור העליה בשכר המנהלים, 23%, עולה פחות או יותר בקנה אחד עם הגידול ברווחים התאגידיים. אבל שיעור עליית התגמולים של המנהלים עולה בהרבה על העליה החציונית בסך כל הרווחים שהפיקו בעלי המניות, 16%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.