הקפאת ההליכים לאגרקסקו הוארכה בשבועיים; אריק קוטלר מתעניין

‎‎יממה לאחר שמדינת ישראל סירבה להעמיד מימון ביניים בגובה של 1.75 מיליון אירו לאגרקסקו בתקופת הקפאת ההליכים, החליט היום (ג') בית המשפט המחוזי בתל-אביב על הארכת תקופת ההקפאה בשבועיים, עד 20 ביולי.‏

‏לצורך הפעלת החברה בזמן הקרוב תעביר המדינה לקופת הנאמן 500 אלף אירו, הבנקים יעבירו סכום דומה, תנובה תעביר 350 אלף אירו, והעובדים יעבירו 400 אלף אירו (תרומה עקיפה - עבודה ללא שכר). בסך-הכול יועברו 1.75 מיליון אירו.

‏‏עו"ד שלמה נס, הנאמן של אגרקסקו, טען בבקשה שהוגשה היום לבית המשפט כי קבלת מימון ביניים של 3 מיליון אירו תאפשר לו להפעיל את אגרקסקו במשך חודש. את המימון הנוסף הוא עשוי לקבל מהחברה הבורסאית ארקו החזקות שבשליטת אריה קוטלר.

‏היום הגישה ארקו החזקות הצעה למתן הלוואה בסך 1.25 מיליון אירו לאגרקסקו. ההלוואה נועדה לצורך המשך הפעלת החברה כ"עסק חי", כשבכוונת קוטלר לבחון הגשת הצעה לרכישת אגרקסקו או נכסיה במהלך תקופת ההקפאה. את מימון הביניים מציעה ארקו בהלוואה דולרית לתקופה של 6 חודשים בריבית של 1% לחודש בתוספת מע"מ.

‏אגרקסקו נמצאת בשליטת המדינה (30.3% מהמניות ורוב בדירקטוריון), מועצת הצמחים ומועצות חקלאיות נוספות (58.7%) ותנובה (11%). החברה נקלעה למשבר תזרימי, לאחר שאת השנה החולפת סיימה בהפסד כבד של כ-33 מיליון אירו. חובות החברה מסתכמים ב-106 מיליון אירו.

‏‏אגרקסקו מעניקה שירותי יצוא, שיווק ושינוע של תוצרת חקלאית ל-80 מדינות ברחבי העולם (2,500 לקוחות), בעיקר באירופה. הסחורה נרכשת מ-2,200 מגדלים בישראל ונמכרת בחו"ל בקונסיגנציה תחת שני מותגים: ‏Carmel‏ ו-‏Alesia‏. החברה מעסיקה 475 עובדים, מתוכם 332 בישראל, ובכוונתה לפטר מחצית מכוח-האדם במסגרת תוכנית הבראה שתיושם בה.

‏השופטת ורדה אלשיך הגדירה היום את בקשת ההקפאה כ"בעייתית מאוד", מאחר שהיא מביאה שני אינטרסים לכדי התנגשות - מצד אחד מאות עובדים ואלפי חקלאים התלויים באגרקסקו; ומצד שני התנהלות בעייתית של החברה, שחיכתה עם הגשת הבקשה עד הרגע האחרון, עד שהייתה על סף קריסה.

‏ביקורת קשה על ההנהלה

השופטת גם הביעה אכזבה מהתנהלות בעלי המניות באגרקסקו, ובמיוחד המדינה על שלוחותיה השונות: "כל אחד מהצדדים העלה בתורו טענות שונות מדוע הצדדים האחרים ולא הוא נדרשים לשאת בעלות התפעול". היא אף הגדירה אותם ואת הבנקים הנושים כ"חבורת מלחים המלהטטים בלפידים בתוך מחסן תחמושת של ספינה".

אלשיך התפלאה מדוע המדינה "מסתתרת", כדבריה, מאחורי מועצת הצמחים - בעלת המניות הגדולה באגרקסקו שנמצאת בשליטתה.

לגבי טענת המדינה שלפיה הזרימה רק לאחרונה 55 מיליון שקל לאגרקסקו, אמרה אלשיך כי "הטענה מעמידה את התנהלות המדינה באור בעייתי וחמור פי כמה. תחילה הזרימה הון ללא פיקוח ובקרה, וכעת היא מערימה קשיים על הזרמת הון בסכום נמוך בהרבה, דווקא כאשר אגרקסקו נכנסת לפיקוח הדוק של בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי".

את עמדתם הקשוחה של הבנקים כלפי החברה כעת כינתה אלשיך "הימור מסוכן בכספם ובכספי לקוחותיהם".‏

‏‏השופטת העבירה ביקורת קשה גם על הנהלת החברה, וציינה כי "די בעיון חטוף בתמונת המצב של הדרך שבה התנהלה החברה עד כה כדי להבהיר את הקשר הישיר בינה לבין הקריסה, וכי הדברים אינם יכולים להימשך עוד".

‏‏השופטת אלשיך הורתה לנאמן להתחיל בפעולות התייעלות בחברה, כולל פיטורי עובדים שאינם נחוצים והיפטרות מ"נכסים מכבידים", ולהימנע מתשלום חובות עבר כלשהם למגדלים.

ממשרד האוצר נמסר כי המשרד לומד את החלטת השופטת. ‏‏‎‎‏

"המדינה אחראית לשערוריית אגרקסקו"

הגופים המוסדיים המחזיקים באגרות חוב אגרקסקו מסרו כי "החלטת השופטת ורדה אלשיך היום, בה היא כותבת: 'אין לי אלא להביע פליאה על הדרך בה מנסה המדינה להסתתר מאחורי שרשור סטטוטורי וטוענת אין זו אני', מחזקת את עמדתם של מחזיקי האג"ח כי מדינת ישראל היא האחראית לשערוריית אגרקסקו.

"השופטת אף אימצה את טענת בא-כוח מחזיקי האג"ח בדיון, לפיה 'אף בעל מניות אחר, זולת המדינה, לא היה מהין להתנהל באורח כזה במצב בו החברה שתחת ניהולו ואחזקתו הייתה מגיעה למצב כזה'. ההחלטה רצופה בהתייחסויות של השופטת להיבטים חמורים של הפרשה, כולל אי-סדרים בחברה המנוהלת על-ידי בעלי תפקיד מטעם המדינה.

"עמדתם של מחזיקי האג"ח היא כי המדינה נושאת באחריות לנזקי שערוריית אגרקסקו, ובכלל זה לכספם של העמיתים בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וגופים מוסדיים אחרים שהשקיעו באגרות החוב של אגרקסקו.

"הגופים המוסדיים השקיעו באגרות החוב מתוך ידיעה כי החברה נמצאת בבעלות ממשלת ישראל וגופים סטטוטוריים כמו מועצת הצמחים, וכפועל יוצא מכך מנוהלת על-ידי נושאי משרה מטעם המדינה ובהסתמך על דרוג גבוה שניתן להנפקה על-ידי חברת מדרוג. מאבקם של הגופים המוסדיים הוא על מנת לשמור על כספם של העמיתים ולהגן על כספי הפנסיה.

"מול עיניהם של קופות הגמל, קרנות הפנסיה והגופים המוסדיים האחרים עומד רק האינטרס של העמיתים, שכספם מושקע באגרות החוב של החברה. הגופים המוסדיים משוכנעים כי מדינת ישראל תפרע את אגרות החוב ולא תפגע באמון של המערכת הפיננסית בישראל ובעולם ביציבות גיוסי הכספים של המדינה".