"למדינה אסור להתערב בהתאחדות לכדורגל..."

הכדורגל הישראלי הגיע סוף סוף לכותרות עיתוני הספורט הבינלאומיים המובילים, ולא מהסיבות הנכונות: "חשד להטיית משחקים והלבנת כספים", זעקה הכותרת של ה"קיקר" הגרמני. אבל בישראל, כך נדמה, העניין הזה לא מפתיע אף אחד. החיבור בין אנשי עסקים אלמוניים עד מפוקפקים, כסף גדול ללא שליטה חיצונית, הצורך האקסיביציוניסטי בתשומת לב וסמלי סטטוס, וחולשות אנושיות כמו גנדרנות, תאוות בצע וכניעה לפיתויים, כל אלה מביאים בהכרח לתופעות הפסולות האלו.

לא רק בישראל יש בעיה של ניקיון כפיים בספורט. בשנה האחרונה התגלו ונחקרו מקרי שחיתות והטיית משחקים באיטליה, גרמניה, שווייץ, טורקיה ויוון. השבוע עלה העניין מדרגה נוספת, כש-30 דמויות מהכדורגל הטורקי נעצרו, כולל נשיא האלופה פנרבחצ'ה, עזיז יילדרים. וגם שם נשאלו אותן שאלות.

אחת הטענות השגורות בפי כל היא שאין הרבה מה לעשות. הרי התערבות פנימית של מדינה בנעשה בכדורגל במקומי (למשל: התערבות של משרד הספורט בראשות לימור לבנת בהתאחדות לכדורגל), עלולה להסתיים בסנקציות שמפעילה פיפ"א על ההתאחדויות שמתערבים להן בכדורגל, כולל הרחקות מטורנירים בינלאומיים והרחקה מכל פעילות.

אלא שהדברים לא לגמרי מדויקים. אין זה נכון שפיפ"א מגינה על הכדורגל ועל ההתאחדות המקומית מכל פעולה משפטית. מה שפיפ"א לא מוכנה אליו, זה התערבות בעניינים הפנימיים של הכדורגל בלבד. לדוגמה, בישראל פיפ"א לא תתיר למשל למדינה לתקן תקנות או חוקים ממלכתיים שיבטלו את שיטת הקיזוז. גם התערבות בבחירת העסקנים שיושבים בהתאחדות מביאה לפיפ"א את הסעיף. אבל בכל מה שקשור לחוקי מדינה ומיצוי עונשים כקבוע בחוק - פיפ"א אינה מתערבת, להיפך.

***

קחו למשל את יוון. לא רק בעיות פיננסיות חמורות ומהומות עם מפגינים יש במדינה הזו, אלא גם פרשיית שחיתות בכדורגל שמאפילה על כל מה שקורה בישראל. מאז שיחת טלפון אנונימית למשטרה בינואר, החל כדור השלג להתגלגל שנכון לעכשיו גרר איתו 10 אנשים עצורים (חמישה עדיין מבוקשים) וכתבי תביעה נגד לא פחות מ-68 איש. המידע הגיע מחומר שהעבירה אופ"א להתאחדות, ובו התרעה על 41 משחקים שנחשדו בהטיה על-פי מערכות ההגנה של חברות ההימורים.

מה עשתה המדינה ביוון? האם חששה ממעורבות בגלל סנקציות? ממש לא. שר הספורט היווני לא רק שתומך בחקירה אלא דורש ניקוי אורוות מוחלט בהתאחדות. ההתאחדות בינתיים הבינה את הרמז - הרחיקה שלושה שופטים מפעילות ודאגה לפיטוריו של עובד התאחדות. פתיחת הליגה עלולה להידחות, ואפילו האליפות של אולימפיאקוס בסכנה. הרי היא ניצחה במשחק מכריע את פנאתינייקוס 1-2 כתוצאה משלוש טעויות שיפוט חמורות ובולטות לעין.

ככה זה אמור לקרות גם בישראל. אחרי הכל, "הימורים בלתי חוקיים הם עבירות קלאסיות על חוק העונשין, הלבנת הון היא פשע, והטיית משחקים היא הונאה לכל דבר", מסביר עו"ד טל לביא, מומחה למשפט ספורט בינלאומי ובורר ב-CAS, בית הדין הגבוה לערעורי ספורט בשווייץ. כלומר, למשטרה יש פה יד חופשית, ואיש לא יפצה פה אם החוק ימוצה עם מי שעבר עליו. גם אם הוא עסקן בתפקיד רשמי.

***

השאלה היא מה אפשר לעשות על מנת להקשות על השחיתות לפשות בכדורגל הישראלי. ברור שצריך רפורמה, וברור שצריך אומץ לשנות. יש פה שני גורמים שצריך להקפיד עליהם: מצד אחד, כדי להמשיך ולשמור על העוצמה הכלכלית (ליגת העל מגלגלת חצי מיליארד שקל בשנה) ורמת הכדורגל, חייבים לשמור על בעלי הקבוצות. "ה'דלק' לכל ענפי הספורט הוא בעלי הקבוצות - בלי בעלי קבוצות שיהיו מוכנים לשים כסף וסיכון לכאורה, לא יהיה ספורט", אומר לביא. כדי לשמור על כוחם יש לתקן תקנות שיגנו עליהם ויתנו להם זכויות שישאירו את הבעלות על קבוצה אטרקטיבית.

מצד שני, יש לווסת את הכוח הזה, ליצור מנגנון הגנה ואיזונים. יש למצוא דרך למשוך משקיעים בעלי הון העושים זאת מתוך חישוב פיננסי קר, בעלי הון שיש בליבם פינה חמה לכדורגל והם מוכנים לתשואות קצת נמוכות מהמקובל - אבל לא עושים זאת כדי ששמם יופיע בעיתון לעתים קרובות. הוויסות נחוץ, כי פרשיות שחיתות יוצרות בעיות משפטיות קשות להתאחדות, לפחות בכל מה שנוגע להשלכות הספורטיביות (מה עושים עם תוצאות משחקים שהוטו? תוצאות של אליפות או ירידת ליגה, שיש להן השלכות כספיות ברורות?).

איך מווסתים את הכוח ומייצרים את אותם מנגנוני הגנה ואיזונים? ובכן, שלוש נקודות מרכזיות לעניין: אחת, הפרדת הרשויות ומידור. כיום אין מינהלת ליגה בישראל, ונוצר ערבוב אינטרסים בין בעלי הקבוצות לבין אנשי המרכזים, ושבסופו של דבר יו"ר ההתאחדות נבחר מתוך המרכז הפוליטי לו הוא שייך. כפועל יוצא - כל הגופים, כמו גם חקיקת התקנות, יישומן ומערכת בתי הדין שמגינה עליהן, כולם כפופים לאותם אנשים. ברור שאלו לא יחליטו בגוף אחד נגד אינטרס שלהם בגוף אחר. לכן יש צורך במינהלת ליגה נבדלת ומקצועית, שתפעל באופן מוחלט עבור המטרות המקצועיות של הליגה ולא עבור מרכזי כוח פוליטיים.

מה שמוביל לנקודה השנייה: נושא ערכאת הערעור העליונה. אין היום שום אפשרות להתלונן בפני ההתאחדות, או לערער על החלטה של ההתאחדות בפני גורם שאינו ממונה על-ידי ההתאחדות עצמה. זה גורם לפחות לתחושה שאי אפשר לפעול נגדה. ולו רק למראית עין, יש להעביר את ערכאת הערעור הסופית, לגורם חיצוני כמו ה-CAS. אחרי הכל, אפילו בפיפ"א מוכת פרשיות השחיתות הבינו ב-2002, אחרי שנות ה-80' וה-90' האפילות, שלמען הסדר הטוב הם צריכים מישהו חיצוני שיסיים ריבים וחיכוכים פנימיים. כדי שההתאחדות תוכל לפעול בשקיפות, צריך שבעניינים עקרוניים אפשר יהיה למחות על החלטה שלה. כך למשל תוכל מכבי חיפה לפנות לגורם החיצוני ולערער נגד האליפות של הפועל ת"א מ-2010, בטענה שהקיזוז הוא לא ספורטיבי או שרירותי. כמובן שה-CAS יכול עדיין יכול להחליט בעד ההתאחדות, אבל לפחות הטענות החוקיות ימוצו. גם הורדת ליגה, הפחתת נקודות וכיוצא בזה, יכולות להגיע לבית הדין בלוזאן.

נקודה שלישית, ואולי חשובה מכולן, היא מיסוד מעמדם המשפטי של אוהדי הכדורגל. מתוך הבנה שהאוהדים הם הנפגעים העיקריים מפרשיות שחיתות, מאובדן קרנו של המשחק ומחוסר הגינות ספורטיבית. "הדוגמא של גרמניה היא אידיאלית, בה יש לאוהדים שליטה על המועדונים", מציין לביא. המועדונים הגרמניים נשלטים על ידי אגודות הספורט, שהן עמותות שלא למטרת רווח הנשלטות על-ידי החברים בהן, כלומר הספורטאים הפעילים והאוהדים. כך מובטח מצד אחד שגם בעלים של מועדון, או מי שיש לו מניות בו, נתון לפיקוח של האוהדים והוא מחויב לשקיפות מוחלטת בפניהם; מצד שני, האוהדים עצמם לא שותפים לניהול השוטף, שמתבצע מתוך חשיבה עסקית יעילה, אלא שולחים לכל היותר נציג להנהלה.

***

הנקודות האלה יכולות להבטיח, שרמת השחיתות בכדורגל בארץ תרד. לא תיעלם: אחרי הכל, פרשיות הטיית משחקים מתגלות חדשות לבקרים ברחבי העולם. הסיבה לכך, הימורים בלתי חוקיים, היא כיום בראש מעייניהם של גופי הספורט השונים. מהוועד האולימפי הבינלאומי ועד להתאחדויות המקומיות ברחבי העולם. "התשובה לכך תצטרך להיות דומה לפיתרון שנמצא עבור בעיית הסימום בספורט", אומר לביא. "יש גם אתגר טכנולוגי במלחמה בהימורים הבלתי חוקיים, יש בעיות של צורך בחקיקה אחידה ברחבי העולם ושל סמכויות השיפוט, באינטרנט למשל. דרך המלך לפתור זאת משפטית תהיה לטעמי דרך הוועד האולימפי הבינלאומי ושימוש באמנה בינלאומית, כמו שנעשה באמנת אונסק"ו כדי להקים את הרשות למלחמה בסמים בספורט, WADA, כחוק רלוונטי עם 'שיניים' לאכוף את התקנון אצל המדינות החתומות על האמנה", מסביר לביא.

עד אז יכולה המדינה להילחם בניהול לא תקין על ידי שימוש בחוק העמותות, שההתאחדות לכדורגל כפופה לו. כפי שקרה רק לפני שנה כשהמדינה הצליחה להביא לפירוק איגוד הג'ודו בישראל - אז, למרות מחאה מצד ההתאחדות העולמית, נאלצה זו בסופו של דבר לקבל את תכתיב המדינה ובית המשפט.

ויכול להיות, שדווקא ההתאחדות העולמית - זו שכביכול מגינה על ההתאחדות לכדורגל - תהיה זו שתסייע להילחם בשחיתות בארץ. בציריך הרי כבר קלטו שהסכנה המרכזית שמאיימת על הכדורגל בעולם היא השחיתות, ולכן מקצים עשרות מיליוני דולרים למלחמה בהימורים בלתי חוקיים והטיות משחקים, בין אם טיפול בשחקנים שמכורים להימורים ועד הקצאה של 20 מיליון דולר שהעניקה לאינטרפול כדי שיפתח מרכז בסינגפור לחינוך ומחקר השחיתות העולמית.

כך שאולי לא ירחק היום, ודווקא מציריך יגיעו הוראות מדויקות מה על ההתאחדות הישראלית לעשות אם זאת לא תפעל עד אז.