שובם של הנישואים בשלט רחוק

בשבוע שעבר נישאו למעלה מ-160 זוגות אזרחים ישראלים בטקס נישואים המוני בקפריסין, בניסיון לשבור את שיא גינס למספר חתונות בטקס אחד. הישראלים אמנם לא הצליחו לשבור את השיא בקטגוריה זאת, אך ייתכן מאד שמגיע למדינת ישראל שיא גינס כללי עבור אחוז אזרחיה הנישאים מחוץ לאדמת מולדתם.

לאור האחוז הגבוה של פסולי החיתון בהתאם להלכה, ובהיעדר אפשרות להינשא אזרחית בישראל, האופציה הפופולרית ביותר כיום היא קיום טקס נישואים אזרחי בקפריסין. בניגוד לעריכת טקס רפורמי או אלטרנטיבי בארץ, תעודת הנישואים מקפריסין מוכרת על-ידי משרד הפנים לצורך רישום כנשואים, ובנוסף יש לקפריסין יתרונות רבים: היא קרובה לישראל, זולה יחסית לשהות, ומעל לכל ליברלית בפתיחותה לאפשר למי שאינם אזרחי האי להינשא במקום כמעט מיידית.

החיסרון העיקרי של נישואי קפריסין הוא הדרישה לנוכחות פיזית של שני בני-הזוג בקפריסין, שהרי יש להניח שלמרבית הזוגות הנישאים בקפריסין אין עניין בטקס עצמו, שמתקיים ללא נוכחות בני משפחתם ואהוביהם, ועיקר עניינם בתעודה החוקית.

אך מעבר לאי-הנוחות וההוצאות הכרוכות בנסיעה לקפריסין, יש זוגות רבים שאין באפשרותם לטוס לקפריסין גם אם היו מוכנים לעשות כן, ובכלל זה נמנים אנשים הרתוקים למיטותיהם, עובדים זרים שחוששים שאם ייצאו את הארץ לא יורשו לשוב, ישראלים שהסתבכו בחובות ועומד נגדם צו עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

בשנות ה-90 גילו הישראלים אלטרנטיבה קוסמת לנישואי קפריסין בדמות "נישואי פרגוואי", והשיטה עבדה כך: בני-הזוג משלמים לעורך דין מקומי ומייפים את כוחו, עורך הדין המקומי משלם ומייפה את כוחו של עורך דין בפרגוואי, ועורך הדין בפרגוואי שוכר שני ניצבים שממלאים את מקומם של בני-הזוג בטקס האזרחי המתקיים בפרגוואי. בני-הזוג הישראלים מקבלים את תעודת הנישואים הפרגוואי בדואר מבלי שיצאו את גבולות הארץ, ומשרד הפנים רושם אותם כנשואים.

בשנת 1998, לאחר שאלפי זוגות ישראלים כבר נישאו בדרך זאת, התברר כי נישואים אלה אינם חוקיים בפרגוואי עצמה, שכן החוק שם דורש נוכחות פיזית של לפחות אחד מבני-הזוג.

ואכן, בשנת 2004, בית המשפט לענייני משפחה, שהתבקש על-ידי אישה להתיר את נישואיה ה"פרגוואים" מבעלה, קבע כי אין כל צורך בגירושים, מכיוון שהנישואים כלל אינם תקפים, ובני-הזוג הם למעשה רווקים.

בשנים האחרונות נישואי פרגוואי המשיכו להתקיים במתכונת שבה אחד מבני-הזוג נאלץ לטוס לפרגוואי עצמה, עד השבוע שעבר, כשבית המשפט העליון נתן תעודת כשרות רשמית לנשואי שלט רחוק באל-סלבדור.

בפסק הדין החדש בית המשפט העליון קבע כי משרד הפנים מחויב לרשום בני-זוג שנישאו באל-סלבדור כנשואים בישראל, גם אם מעולם לא דרכה כף רגלם באל-סלבדור, ולמעשה זוהי כיום אלטרנטיבה חוקית למי שמעוניין בנישואים ללא טקס.

עם זאת, חשוב להבין כי ההכרה בנישואים אלה היא לצרכי רישום פורמליים במשרד הפנים בלבד, אך כמו בעבר, גם הפעם בית המשפט העליון נמנע מלהכנס לשדה המוקשים של הדיון בתקופתם של הנישואים הללו לצרכים אחרים, כמו מזונות, גיטין ועוד.

החסרון העיקרי של נישואי אל-סלבדור היא שוב העלות הכלכלית. על אף שנחסך מבני-הזוג הצורך לממן כרטיסי טיסה ומלון כבקפריסין, מדובר עדיין בתהליך יקר, מאחר שיש צורך לממן את שכרם של הגורמים הרבים המשתתפים בעריכת טקס הנישואים.

היה מקום אולי לצפות כי המדינה, שאינה מאפשרת לפחות לחלק מאזרחיה להינשא בתחומה ושולחת אותם להנשא בניכר, תשתתף לפחות בנטל הכלכלי שנגרם מכך, אך הסיכוי לכך דומה לסיכוי להעביר את חוק ברית הזוגיות כך שיחול גם על זוגות שאינם חסרי דת.

• עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס". הפורום פתוח במשך כל השבוע - עו"ד כהן-דמבינסקי משיבה בו על שאלות גולשים.
• הכניסה לפורום היא דרך ראש הכניסה למדור "דין וחשבון" בדף הבית