הקרב על הקניין הרוחני: תעשיית ההון סיכון נגד בתי-החולים

בשנת 2009 תבעה מדינת ישראל חצי מיליארד שקל מחברת אומריקס, בטענה כי אומריקס גזלה מן המדינה את הקניין הרוחני שלה, שהומצא בבית החולים הממשלתי שיבא (תל השומר). התביעה הייתה המהלך החריף והמתוקשר ביותר בסדרה של צעדים שנקטה באחרונה המדינה, כדי לעצור את מה שהיא ראתה כזליגה מתמשכת של המצאות של רופאים מבתי החולים אל תעשיית הביומד המסחרית, בלי לתת שום תגמול למוסדות הללו או לאוצר המדינה, המממן אותם.

מבחינת המדינה, כל המצאה ועזרה לחברה מסחרית, מצד רופא העובד במוסד בריאות ממשלתי, אמורות להיות תחת שליטתה. עם זאת, עד השנים האחרונות הרשויות לא עשו הרבה כדי למסחר את ההמצאות של הרופאים, ולא הייתה מדיניות ברורה בנוגע לתגמול של הרופא עצמו על ההמצאה. אין פלא, אם כן, שהרופאים מסחרו את ההמצאות באופן עצמאי, בלי לשתף את המדינה, ובדרך כלל העלימה המדינה עין.

"להבדיל בין חוקר לבין רופא"

באחרונה פרסם החשב הכללי במשרד האוצר תקנות חדשות וקשוחות יותר בעניין הקניין הרוחני של בתי החולים. בדיון שנערך באחרונה בעניין בכנס של משרד עורכי הדין גרוס קלינהנדלר חודק, נראה היה כי הרוחות סביב התקנות הללו, והסוגיה כולה, סוערות עד מאוד.

"הבעיה של בתי החולים הממשלתיים בהקשר הזה היא שהם לא ערוכים למסחור ואינם רואים את זה כתפקידם", אמר בדיון ד"ר אהוד גלר מקרן ההון סיכון מדיקה. "צריך להבדיל בין חוקר במעבדה, שמקבל כסף כדי לחקור ותוצרי המחקר שלו שייכים למוסד שהוא חקר בו, לבין מישהו שתפקידו לרפא חולים, ואגב כך בזכות מומחיותו ממציא המצאה, שלא קשורה לעבודה השוטפת שלו ולא שילמו לו עבורה במסגרת העבודה הזו. מדוע המצאה כזו צריכה להיות שייכת למוסד? גם במקצועות אחרים אנשים עוזבים מקום עבודה עם ידע שצברו בו והם לא חייבים לשלם כל החיים עבור הידע".

ד"ר סילבי לוריא, מנהלת פיתוח עסקי ויישום טכנולוגיות בחברת מסחור הטכנולוגיות של בית החולים שיבא, דיברה על היתרון של בתי החולים לעומת האוניברסיטאות: "ההתנהלות שלנו זהה בדיוק לזו של יישום (חברת מסחור הטכנולוגיות המצליחה של האוניברסיטה העברית), אך בעוד יישום מסחרו רק 17% מהקניין שלהם לאורך עשרות שנות קיומם, אנחנו מסחרנו בשנות קיומנו הספורות כבר 70% מהפטנטים שלנו, וזאת משום שמה שמומצא בתוך בית החולים, מגיע מתוך צורך אמיתי והבנה אמיתית של השוק.

"רוב המכשירים הרפואיים שממציאים מחוץ לבתי החולים, מומצאים על ידי אנשים שלא מבינים ברפואה. למשל, הם יכולים להמציא מכשיר לניתוח רשתית אבל הם בחיים לא ניתחו רשתית. העובדה שההמצאה הגיעה מאיתנו, פירושה שהמשקיע יכול להיות רגוע".

"התמלוגים מגיעים רק בסוף"

לדברי לוריא, "ההסכמים שלנו לא מפריעים לאף אחד להתפתח, התמלוגים מגיעים רק בסוף. החברות מבינות את זה. הבעיה היא כשקרנות נכנסות בשלבים מוקדמים מדי".

ג'ף דייקן, שותף בקרן הון הסיכון ויטהלייף, התייחס לנושא המכשור הרפואי: "בעוד האקדמיה עוסקת בעיקר במסחור של מולקולות לתרופות, ומתאים לה מודל של רישוי תמורת תמלוגים שאהוב על חברות המסחור, זה מודל שאינו רלוונטי לעולם המכשור הרפואי. אנחנו צריכים לדעת מראש כמה נשלם בדיוק בסוף הדרך, ולא באחוזים, אחרת זה עוצר את שיתופי הפעולה. תמלוגים מטרידים מאוד את התעשייה - מדובר במתח הרווחים אחר לגמרי".

"עוד לא נעצרה שום עסקה בארץ בגלל זה", הגיבה לוריא. "זה לא מרתיע את החברות הבינלאומיות הגדולות או הקטנות".

דייקן: "אנחנו לא מדברים על לא לעצור את העסקאות הקיימות, אלא לעודד חדשות".

גלר: "הפתרון הוא להגדיר גבול בין רופא שהוא חוקר לבין רופא שהוא רופא, ולהתמודד באופן שונה עם הקניין הרוחני של שניהם. החברות היום לא מגיעות לחפש קניין רוחני אצל מכון המסחור של בית החולים, הן באות לרופא מסוים כדי לבקש את מומחיותו".

דייקן אמר כי מסיבות אלה של קניין רוחני, ויטהלייף לא השקיעה את כל הקרן הנוכחית שלה בישראל, אלא רק שני שלישים.

לוריא: "הקרנות צריכות לדעת לחלוק ברווחים באופן מוסרי. עובדה שעם האוניברסיטאות אין לכם בעיה. קשה לכם לקבל שבית החולים הוא מוסד מחקרי".

גלר: "איזה שטויות. בית חולים נולד לפציינטים, ואוי ואבוי לפציינטים אם הם ישמעו שאמרתם שזה מוסד מחקרי".

הכללים החדשים: "מסבכים לתעשייה את החיים"

ד"ר עדי גילת והילי כהן ממשרד גרוס קלינהנדלר חודק מצאו כי הכללים החדשים ירחיבו בצורה משמעותית את הזכויות של המדינה.

כהן: "מעתה, למשל, רופא אינו יכול לרשום פטנט - אלא רק דרך בית החולים. זאת, לא רק במהלך תקופת עבודתו, אלא אפילו 18 חודשים לאחר מכן".

"הכללים גם מרחיבים את היריעה בנוגע לתחומים של המצאות השייכים לבית החולים", אומרת גילת. "כל מה שקשור לעיסוק של הממציא כרופא, על פי התקנות הוא בבעלות המדינה, בעוד קודם לכן ניתן היה לדון בכך. נניח, אם רופא אף אוזן גרון ממציא מתקן לפתרון בעיות מוטוריות של שיווי משקל - גם זה נחשב לנובע מעבודתו. עובד שלא הגיע לחברת המסחור של בית החולים כדי להסדיר את נושא הקניין, כאילו ויתר על זכותו לטעון שזו הייתה המצאה פטורה".

כמו כן, על פי הכללים החדשים, הבעלות על המצאה של הרופא נשארת תמיד בידי בית החולים, ולחברה רק ניתן רישיון, תמורת תמלוגים. "המודל הקשיח הזה מסבך לתעשייה מאוד את החיים", אומרת כהן.

בתוך שנתיים ייכנסו לתוקף כללים סופיים, שיתבססו על הניסיון שנצבר עם הכללים הנוכחיים. בנוגע לאופן הפעולה כרגע מדגישה כהן: "מבחינת התעשייה צריך לוודא שכל פעם שמעסיקים רופא כיועץ, הוא לא יהיה שותף בטעות לקניין הרוחני של החברה". על פי התקנות החדשות, רופא המועסק בבית חולים ממשלתי יוכל לעבוד כיועץ לחברה רק במסגרת הסכמי ייעוץ שנחתמו מול בית החולים.

גילת: "בסופו של דבר המודל דומה לזה של אוניברסיטה, שאיתו עובדת התעשייה בהצלחה, אבל בתי החולים הם לא אוניברסיטה ויש רופאים שחשים שההמצאות שלהם לא צריכות ליפול תחת אותם כללים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המדינה נחושה לשמור על נכסיה, ותגיש תביעות אזרחיות במקומות שבהם נגזלו נכסי קניין רוחני השייכים למדינה. בעקבות ההסדרה שבוצעה בתחום, באוקטובר 2010, אנו עדים לפניות רבות בבקשה להסדרת נושא הקניין הרוחני מראש, הן על ידי עובדים במערכת הבריאות והן על ידי גורמים חיצוניים".