"אין במדינת ישראל עזרה לחברות קלינטק צעירות"

קלינטק בישראל יש הרבה פוטנציאל - יש מדענים, מכוני מחקר, שפע של יזמים להוטים, וקרנות הון סיכון ייעודיות וכלכליות שמשקיעות כספים בחברות. יש גם לא מעט מפעלים תעשייתיים גדולים שישמחו לטכנולוגיות חדשות שיפחיתו את רמות הזיהום ושיביאו לחיסכון באנרגיה ובמים למשל.

אבל לפוטנציאל הזה קשה להתממש. חברות סטארט-אפ בתחום הקלינטק חייבות לנסות את הטכנולוגיה שלהם כבר במהלך הפיתוח. בעגה המקצועית שלב זה נקרא בטא - בדיקה ראשונה של הטכנולוגיה בעולם האמיתי, וניסויה בהיקפים מסחריים. כשהחברות מגיעות לשלבים האלה, הן נתקלות בקיר אטום.

רק מעט מהחברות התעשייתיות המקומיות מקצות מקום ומשאבים לחברות הצעירות, המבקשות לבחון את הרעיונות והמוצרים שלהן. הסיבה ברורה - הן מעדיפות לקנות מוצרים שכבר נוסו במקום אחר, מאשר לקחת את הסיכון שהניסוי לא יצליח. על-כן 400 חברות הסטארט-אפ הישראליות יוצאות לבצע ניסויים בחו"ל, שם ניתנים תמריצים ומענקים לתאגידים שמנסים טכנולוגיות חדשות.

"חברות צריכות טכנולוגיות חדשות"

בארה"ב מדינות אחדות הקצו אתרים ותקציבים לבניית מתקני ניסוי. מנהלי החברות הבינו שהם זקוקים לטכנולוגיה חדשה, שזה טוב ליחסי הציבור ולפעמים גם לעסקים. בישראל זה עוד לא קרה.

היזמים מאשימים את החברות התעשייתיות באטימות הזו; החברות מאשימות את היזמים; וכולם מאשימים את הממשלה, שלא יוצרת תוכניות עידוד ותמרוץ.

"חברות בתחום הקלינטק צריכות לנסות את המוצר, להתקין אותו במפעל, ונדרש לכך סיוע. אבל המדינה מעניקה תמריצים לחברות סטארט-אפ עד שלב ההוכחה", אומר ניר קנטור מנהל איגוד הכימיה, הפארמה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים. *מי אחראי על אישורי הניסויים? קנטור: "המשרד להגנת הסביבה. הוא צריך את ההסכמה של הרגולטור, בעיקר אם האתר הוא מפעל תעשייתי כי תיתכן חריגה מהתקינה המותרת, והמפעל יכול להיקנס על החריגות האלה.

"אני מצפה מהרגולטור לגלות גמישות. חברות צעירות עובדות קשה כדי למצוא אתר לניסוי בחו"ל, ושם יש גמישות לנושאים הללו. לצערי בישראל החברות הגדולות מעדיפות לקנות מוצרים מוכחים ולא ללכת להרפתקה עם סטארט-אפ".

- מה המדינה יכולה לעשות?

"מעבר למענקים ולתמיכה יש דברים רבים שאפשר לעשות. המשרד להגנת הסביבה והתמ"ת יכולים למשל לבחון את הטכנולוגיה ואת ההשלכות הסביבתיות שלה במקרה שהניסוי יצליח. הצענו את זה בעבר והייתה אוזן קשבת, אבל זה עוד קרה. המשמעות היא שאם אותו מתקן יגרום לחריגה זמנית בתקני הזיהום, לא יופעלו נגדו הסנקציות בחוק. נייר העבודה המשותף, שבו המלצות לתמריצים שטרם אושרו, הוגש לאגף הכלכלה באיכות הסביבה ובמשרדי התמ"ת, ומשרד עורכי דין יובל לוי ערך את התוכנית. תעשיית הקלינטק הישראלית היא חלק מהעתיד שלנו וחברות תעשייתיות צריכות טכנולוגיות נקיות חדשניות".

אשר גירנבאום, משנה למנכ"ל כיל ויו"ר האגף לכימיה ופארמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, טוען שהשחקנים הגדולים בישראל דווקא פתוחים להצעות. "המדיניות של כיל ושל התאחדות התעשיינים היא לסייע לחברות הסטארט-אפ להשתלב ולבנות אתרי בטא בישראל. בכל כנס שאני מופיע ובכל הזדמנות פומבית אני מעלה את הנושא ומבקש מהיזמים לדלג על הביורוקרטיה ולפנות ישירות אלי. רק מעט עושות זאת, לא יודע למה. יש לנו מעט הצלחות, אם בכלל, כי רק מדי פעם פונים אלינו".

- למה לדעתך היזמים לא מגיעים?

גרינבאום: "אין לי תשובה. אנחנו מצפים שהם ייזמו את הקשר. חברות סטארט-אפ מונעות על-ידי קבוצה קטנה של אנשים שלא פעם מפחדים שייקחו להם את הרעיון, או שהם לא יודעים להתנהל מול הרשויות או חברות גדולות. אנחנו מנסים לקדם רעיון שחברות שיבדקו את המוצרים שלהן בישראל יקבלו יותר כסף מהמדען הראשי. בינתיים זה לא בא לידי מימוש. בינתיים אנחנו פועלים לאחד את חברות הקלינטק בישראל כדי שנוכל לייצג אותם טוב יותר."

"היזמים מסתדרים לא רע"

"לחברות בשלבים העובריים שלבי הניסוי הם קריטיים. אני רואה שהיזמים הישראלים מסתדרים לא רע אבל המדינה יכולה להקל מאוד", אומר הרולד ויינר, מנהל קרן ההון סיכון טרה ונצ'רס, המנהלת 25 מיליון דולר והשקיעה בתשע חברות קלינטק.

"לצערי אין בישראל עזרה הדדית בין חברות גדולות לחברות הסטארט-אפ. בעולם רואים תמונה אחרת, שם התאגידים הגדולים מגלים עניין ואף משקיעים בתחום. GE, סימנס או ABB למשל רצות אחרי חברות צעירות ונותנות להן אתרי ניסוי ותמיכה כספית", אומר ויינר.

לפי אשר גרינבאום, האשמים במצב הזה הם הסטארט-אפים. "אשר הוא היוצא מהכלל, כיל באמת יותר פתוחה לטכנולוגיות חדשות, משקיעה בחברות ומאפשרת ניסויים. אבל זה לא מעיד על השאר".

- מה אתה מציע לעשות כדי לשפר את המצב?

"כיום היזמים נוסעים לחו"ל בשביל למצוא אתרי בטא. זה קשה, יקר ולוקח זמן. בישראל גם אם מציעים לשלם לתאגידים העירוניים תמורת הניסוי, יש סיכוי שהם לא יסכימו. אם כל תאגיד היה משקיע סכום לא גבוה, נגיד 10 מיליון דולר, לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום שלו, הדברים היו נראים אחרת. חברות הקלינטק היו יכולות לקצר משמעותית את הגעתן לשוק".

גם הנציג הממשלתי, עודד דיסטל, מנהל תחום ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, מודה שהשוק המקומי שמרני ואיטי: "תחום המים נשלט על-ידי הרשויות המקומיות שלא ממהרות לנסות מוצרים חדשניים, השוק הזה איטי ולא פשוט".

- איך המדינה מנסה לעזור?

דיסטל: "יזראל ניוטק היא תוכנית לאומית ממשלתית לפיתוח תעשיית הקלינטק, שמתמקדת בתחום המים. הייחוד שלה היא שמראש כל גופי הממשלה הרלבנטיים מעורבים כדי ליצור כלים שיקלו על החברות בתחום".

- אם כולם מוכנים לקחת חלק, למה זה לא קורה?

"שמרנות. שינוי בתהליכי ייצור במפעל גדול זה לא טריוויאלי, גם אם יש הבטחה לחיסכון באנרגיה או לייעול צריכת המים. מפעלים תמיד יעדיפו להיות הלקוח העשירי מאשר הראשון.

"אנחנו מספקים תמיכה לבנייה ולהתקנה של פרוייקטים. כשהתחלנו ב-2007 נשארנו עם רוב התקציב, כי הגיעו רק חמישה פרויקטים. היום יש יותר מודעות. במקביל, אנחנו בונים כלים שיתנו מענה לטכנולוגיות המכוונות לשוק המוניציפלי".

 מספר חברות הקלינטק החדשות שהוקמו בישראל 2006 עד 2010

 השקעות קרנות הון סיכון בישראל לפי סקטורים