פתרון "גלובס" ליוקר המחירים: סל מוצרי מזון בפיקוח

קמעונאים ובכירים לשעבר בתעשיית המזון תומכים בקביעת סל מוצרי מזון בסיסי רחב שיוכנס לפיקוח ממשלתי על המחיר, וזאת אחרי הורדת המחירים הנוכחיים של המוצרים.

סל הבסיס שגיבש "גלובס", בהתייעצות עם אותם גורמים, כולל הרחבת מוצרי החלב שבפיקוח והחלת פיקוח על מוצרי מזון נוספים, כדי להבטיח סל בסיסי שכל משפחה בישראל תוכל לרכוש במחירים נמוכים.

בתחום מוצרי החלב, נמצאים כיום בפיקוח חלב בשקית, חלב בקרטון, אשל, לבן, שמנת חמוצה, גבינה צהובה במעדנייה וחמאה. סל "גלובס" מציע להחיל את הפיקוח גם על גבינה לבנה, קוטג', גבינה צהובה במדף ויוגורט לבן. לפי בכירים לשעבר בתעשייה, על הסל צריך לכלול גם מוצרים דלי-שומן שלא היו בעבר במדף, ואחד מהם אף תומך בהכנסת מעדן שוקולד אחד ומעדן וניל בסיסי לסל.

"צריך להחזיר לפיקוח את המוצרים שהוצאו ממנו ולהרחיב אותו למוצרים דלי-שומן שלא היו פעם, כמו גבינה צהובה 9% או קוטג' 3%. הכלל הוא שאם המוצר פופולרי, צריך לכלול אותו בפיקוח. כששחקן הוא מונופול, צריך להשגיח שלא ינצל את כוחו לרעה", אומר בכיר לשעבר בתעשייה.

עוד הוא מוסיף כי אין צורך לפקח בקפידה על יותר משורת מוצרים בתחום מסוים. כך למשל, אין צורך לפקח גם על חלב רגיל וגם על חלב מועשר, כי "ברגע שמחיר החלב המועשר יתרחק יותר מדי ממחיר החלב הרגיל, הצרכן יחזור לחלב שבפיקוח".

פרט למוצרי חלב, נמצאים היום בפיקוח לחם, חלה, ביצים ומלח. סל "גלובס" כולל מלבדם גם פיקוח על שמן סויה או קנולה, קמח, סוכר, סולת, אורז, קקאו, קפה שחור 100 גרם, קפה נמס, קטניות יבשות (גרגירי חומוס, שעועית ואפונה) ותרכובות מזון לתינוקות.

הסל אינו מתייחס למוצרים שאינם מזון. הסל אינו כולל עוף ובשר, כיוון שמדובר בשני מוצרים שמחירם תנודתי מאוד, והכנסתם לפיקוח עשויה לקבע מחיר גבוה למוצרים אלה.

"סל של עד 50 מוצרים"

"הפתרון שאנחנו מציעים הוא להרכיב סל מוצרים בסיסי של עד 50 מוצרים, הכולל מוצרי יסוד בסיסיים, לרבות חיתולים ותרכובות מזון לתינוקות, שזו ההוצאה הכי גדולה למשפחה צעירה", אומר מנהל העסקים הראשי של שופרסל, ריצ'י הנטר.

לדבריו, "בכל קטגוריה צריך להיות מוצר אחד, כדי שכל אזרח יוכל להתקיים בכבוד. קודם כל, בכל המוצרים האלה צריכים להוריד את המע"מ לאפס או בחצי. שנית, יש להכניס את המחיר לפיקוח ולקבוע את המחיר לצרכן. אם יכניסו את הסל הזה ויורידו את המע"מ, יוכלו הספקים והקמעונאים לריב ביניהם מי יממן את ההנחה. אחת לחצי שנה, בהתאם לעליות בשוק, תעדכן הממשלה את המחירים.

"הרעיון הוא שכולם ישתתפו בנטל, וגם הממשלה צריכה להשתתף באמצעות הפחתת שיעור המע"מ. כיום, שקית חלב בפיקוח בישראל עולה 50% יותר משקית חלב באנגליה. הביצים בישראל עולים 37% יותר מהמחיר באנגליה, וחצי מהפער נובע מהמע"מ".

"להדפיס מחיר מרבי על המוצר"

רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה, אף מציע להטביע על המוצרים את המחיר המרבי שלהם. "ברגע שידפיסו את מחיר המקסימום למוצר בפיקוח, התחרות בין הרשתות תביא לכך שהמוצרים יימכרו במחירים נמוכים אף יותר. היום אין תחרות על המוצרים בפיקוח, והם נמכרים במחיר שנקבע. סל בפיקוח יסייע למשפחות נזקקות", אומר לוי, התומך גם בהכללת קורנפלקס בסיסי בסל.

"הממשלה גובה פעמיים"

אייל רביד, מבעלי השליטה ברשת ויקטורי, תומך אף הוא בהחלת פיקוח על סל כולל, ואולם לדבריו "צריך להיות פתרון כולל. הפתרונות שמסתמנים כרגע מדברים על היצרנים והקמעונאים. אני לא רואה את הצד השלישי, את הממשלה. הממשלה לא יכולה להמשיך לגבות מסים כפולים פעם אחת דרך מע"מ ופעם שנייה דרך מס קנייה ומס יבוא. בפועל, המדינה גובה מהצרכן פעמיים.

"כדי להוריד את מחיר הסל ב-40%, המדינה צריכה להוריד 12%-14%, היצרן והיבואן צריכים להוריד 12% והקמעונאי בהתאם", אומר רביד. לדבריו, החלת פיקוח על סוכר ושמן אינה ישימה בשל תנודתיות במחיר.

רמי מנדל, מנכ"ל קו-אופ ישראל, תומך אף הוא בקביעת סל לפיקוח. "אם המדינה רוצה שלא יהיו בתים עם מקררים ריקים, זה מה שצריך לעשות".