עובדים על פישר בדולרים

צמיחה. מושג רחב מאוד שמבטא את ביצועי המשק - יבוא, יצוא, צריכה והשקעות. הצמיחה המואצת ממנה נהנה המשק הישראלי בשנים האחרונות מתאפיינת בשתי היבטים שמעלים לא מעט סימני שאלה:

1. מרכיבי הצמיחה - צמיחה מוטת יצוא והשקעות נחשבת כצמיחה בריאה, לעומת זאת, צמיחה המתבססת על גידול ביבוא ובצריכה נחשבת לא בריאה למשק. עד לפני שנתיים היצוא וההשקעות היו המרכיבים הדומיננטיים בצמיחה המקומית. לאחרונה השתנה המאזן והגירעון המסחרי, שמבטא את הפער בין היבוא והיצוא, הולך וגדל. במקביל, גם רמת ההשקעות יורדת וחלה עלייה משמעותית בצריכה.

2. ההיבט החברתי - הטיעון הקלאסי הוא שהצמיחה לא מחלחלת לכל שכבות האוכלוסייה אלא רק השכבות החזקות נהנות ממנה, דבר שמוביל לתסיסה חברתית.

כלכלני OECD התקשו מאז ומעולם לחזות תהליכים במשק הישראלי מבעוד מועד. תחזיתם האופטימית ל-5.4% צמיחה בישראל ב-2011 לא לקחה בחשבון מספר גורמים. כך גם בנק ישראל שהיה אופטימי למדי כשצפה צמיחה של 5.2%, בהתאם לכך רק בשבוע שעבר הודה נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי יש לעדכן את התחזיות כלפי מטה.

על מנת להבין את הפערים בין התחזית למציאות ולנסות לשער את הפער, יש לבחון את מרכיבי הצמיחה, או ליתר דיוק שניים ממרכיביה הבולטים ביותר בשנים האחרונות - הנדל"ן והיצוא.

מחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות או ממשיכים לרדת, תלוי לאילו נתונים בוחרים להאמין. אולם אי אפשר להתווכח על כך שצעדי בנק ישראל ומשרד האוצר הביאו לירידה משמעותית בכמות העסקות, נתוני המשכנתאות שיפורסמו בחודשים הקרובים יעידו על כך.

בהתחלה, אזרחים רבים הזדרזו לפתוח תיקי משכנתאות בטרם כניסת התקנות המגבילות לתוקף אך מאז נרשמה צניחה של ממש בכמות הבקשות. יתרה מכך, אנו שומעים על צעדים נוספים בדרך, שישכנעו קרוב לוודאי את מי שטרם השתכנע שכדאי להמתין לפני שחותמים על משכנתא.

כמו כן, אנו עדים לתהליך שבו ההיצע מתחיל להיות גדול יותר מהביקוש. תהליך זה, סביר להניח, יצבור תאוצה נוספת בשנתיים הקרובות. סיום חגיגת מחירי הנדל"ן, תקזז במידה מה את הצמיחה הצפויה.

במקביל, נתוני היצוא לרבעון השני מצביעים על ירידה חדה לעומת הרבעונים שקדמו לו. היצוא עדיין בעלייה אולם בקצב איטי יותר. שני הגורמים העיקריים לירידה הם המצב באירופה וארה"ב (שווקי היצוא המרכזיים של ישראל) והשקל החזק.

על המצב בעולם אין לישראל שליטה, אך על השקל יש שליטה מסויימת. השלכותיו של השקל החזק יבואו לידי ביטוי יותר ויותר במהלך השנה ויפגעו ברווחיות ובצמיחה.

על רקע זה, ממשיך בנק ישראל לעשות את אותן הטעויות, בהתערבויות סתמיות ובתזמון גרוע, במקום לדון עם משרד האוצר על צעדים תקיפים יותר מביטול הפטורים וחובות הדיווח שנכנסים לתוקף עוד מספר ימים.

בנק ישראל והאוצר מעוניינים להמתין ולראות האם תהיה השפעה חיובית לצעדים הנכנסים לתוקף. מדובר בטעות כיוון שאסור לטפל בספקולנטים בכפפות של משי - הם יותר מתוחכמים, ועוד בטרם נכנסו הצעדים לתוקף אנו שומעים על דרכים לעקוף אותם.

הבנקים הזרים מרדימים את אנשי האוצר ובנק ישראל בהערכות לגבי הצעדים שננקטו ומיד ממשיכים במלאכתם תוך ניצול תחילת עונת המלפפונים בה מחזורי המסחר קטנים וסכומים לא גבוהים יחסית מביאים להתחזקות משמעותית של השקל.

וכשהדולר מתחזק בעולם, דואג הבנק התורן לשמור על ציטוט שערים נמוך כך ששער הדולר לעומת השקל לא ישתנה (וכתוצאה מכך מתחזק השקל משמעותית כלפי יתר מטבעות הסל וזה מתקרב לרמות השפל ההיסטוריות שלו), ראינו זאת היטב בסוף השבוע האחרון.

אולי בשוק הנדל"ן מסוכן להכות עם פטיש "חמש קילו", אולם בשוק המט"ח צריך להוציא פטיש עשר קילו ויפה שעה אחת קודם.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.