"אנזימוטק יכולה להפוך לחברה תעשייתית גדולה בישראל"

חברת אנזימוטק מעמק יזרעאל מפתחת תוספי מזון בטכנולוגיות של ביומד, עורכת ניסויים קליניים ומנהלת תהליכי רגולציה כפי שנעשה למוצרים תרופתיים. ואולם המנכ"ל, אריאל כץ, רואה את החברה כחברת תעשייה ישראלית - דומה יותר לשטראוס ולישקר מאשר לחברות בענף ההיי-טק והביומד תאב האקזיטים שהוא רואה סביבו.

"אנחנו מעסיקים בישראל 100 עובדים", אומר כץ בראיון ל"גלובס". "20 מיליון דולר הושקעו במפעל בעמק יזרעאל. אני מאמין שאנחנו בעשירון השלישי של חברות התעשייה בארץ, למרות שקמנו בסך הכול לפני 10 שנים כחברת חממה. עשינו השקעות אדירות גם בתשתית וגם במערך הניהול, כדי להפוך מסטארט-אפ לחברה. אם לא נפשל, נהיה חברה גדולה בישראל".

* אתם רווחיים?

"אכן, ואנחנו משקיעים את מה שאנחנו מרוויחים. המשקיעים שלנו, בהם חברת גלעם מקיבוץ מענית, קבוצת האחים עופר, גלנרוק, קרן מילניום, וקבוצת ארנסיה, מבינים אותנו, ותמיד האמינו בנו. יוסי פלד, מנכ"ל גלעם, הוא בעצמו תעשיין עם חזון".

אנזימוטק, שהייתה בשנת 2007 אחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס", קמה כחברה שפיתחה תוספים למוצרי מזון. כמעט כל סוג מזון מועשר שניתן להעלות על הדעת הועשר ברכיבים של אנזימוטק, בין השאר תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) - התחום הרגיש והמקצועי ביותר בעולם תוספי המזון. כץ מציין כי שוק המוצרים לתינוקות הכין את אנזימוטק היטב לעבודה בעולם של רגולציה תרופתית. "שוק זה מתנהג כמו מוצר צריכה, אבל כלפי פנים כפארמה", הוא אומר.

עם הזמן התפתחה אנזימוטק והשיקה מוצרים ממותגים משלה, כשהיא מבדלת עצמה מחברות אחרות בתחום באמצעות טכנולוגיה של חיבור בין רקמות שומן וכן באמצעות מחקרים מקיפים שביצעה במוצריה, כדי להוכיח את יעילותם. המוצרים הממותגים של החברה נמכרים בישראל, בהודו ובכמה מדינות באירופה, וזה כמה חודשים גם בזירה התחרותית ביותר - ארה"ב. החברה הקימה מפעל בשוודיה, וכן פעילות ייצור ושיווק בהודו. לחברה יש הכנסות שנתיות של עשרות מיליוני דולרים.

"כוח האדם אינו הרכיב היקר ברוב הפעילות שלנו. העלות העיקרית היא חומרי הגלם והשינוע, כשבעתיד יהיה השיווק הרכיב הדומיננטי. המפעל בשוודיה יושב על הנמל. שם מתבצעים הייצור והשינוע, ולכן בחרנו במיקום הזה. במפעל בעמק יזרעאל, כוח האדם חשוב מאוד - 40% מהעובדים דוקטורים לביולוגיה ו-45% מהנדסים. שם נעשה הייצור המתוחכם".

הפריצה לארה"ב היא זו שתכריע אם אנזימוטק תיהפך לחברה הגדולה שכץ רואה בחזונו. היא פועלת שם באמצעות Vaya Pharma, חברה בבעלות מלאה של אנזימוטק שפועלת בדרום קרוליינה ומשווקת את מוצרי החברה בצפון קרוליינה, בדרום קרוליינה ובטקסס - בשלב ראשון רק לרשתות המתמחות במוצרים בריאותיים. "התגובות מהרופאים טובות, ואם הכול יילך לפי התכנון נרחיב את הפעילות כבר בתחילת השנה הבאה", אומר כץ.

* כמה עולה לחברת מוצרי צריכה ישראלית להקים מערך שיווק בארה"ב?

"מיליוני דולרים רבים".

מנכ"ל Vaya , יואל אסרף, שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק בדקסון, ופגש את כץ דרך תחביב משותף - רכיבה על אופניים. "כשנכנסתי לחברה ב-2008 היא העסיקה 40 איש - ללא מתקני ייצור, ללא מערך שיווק, רק עם מכירות לחברות הגדולות. אבל אריאל כבר ידע מה הצעד הבא", אומר אסרף.

כך נולדה חטיבת הפארמה - תוספי מזון עם יכולות מוכחות בניסויים קליניים, שעמם מנסה החברה לחדור לארה"ב. בישראל טבע משווקת את המוצרים הללו.

שומן, לא מה שחשבתם

החטיבה משווקת שלושה מוצרים: Viacog - לשיפור היכולות הקוגניטיביות אצל אנשים הסובלים מסימנים דמנטיים קלים; Fitoguard (ויארול) - המיועד להורדת כולסטרול; ו-zoom (ויארין)- לטיפול בהפרעות קשב. "ערכנו עד היום 15 ניסויים פרה-קליניים (ניסויי חיות) במוצרים שלנו, ו-5 ניסויים קליניים בבני אדם", אומר כץ.

"כבר 100 שנה עולם הביוטק חוקר בעיקר חלבונים וקצת סוכרים, ותחום השומנים הוזנח", מסביר כץ את ההתמקדות של החברה בתחום שהכותרת שלו סובלת מתדמית לא מזהירה, בלשון המעטה. "שומן זה לא רק המאסה העודפת הזו שצריך להיפטר ממנה. כל רקמה בגוף מורכבת גם מליפידים (מולקולות שומן). במערכת העצבים המרכזית, ובין היתר במוח, 60% מהמולקולות הן של שומן. הרבה מחלות הן הפרעות במולקולות הללו. זה לא נחקר, לא רק בגלל יחסי הציבור הרעים של השומן, אלא כי קשה לעבוד איתם ברמה הכימית. ליפידים הם כמו דבק, והמערכות המכילות אותם מורכבות מאוד. זו המומחיות שלנו".

המוצרים של אנזימוטק צפויים להירשם לשיווק תחת הקטגוריה של Medical Food - תוספי מזון עם יעילות קלינית מוכחת, שניתן לרכוש באמצעות מרשם וגם לקבל עליהם שיפוי ביטוחי. "כדי להשיג אישור כזה צריך להראות שהמולקולה כבר ידועה לגוף, אבל שהרמות שלה בגוף לא מספיקות, כמו בוויטמינים, וגם להראות שהתזונה הממוצעת לא מאפשרת קבלה של רמות מספיקות מן החומר", אומר כץ.

לרישום כזה דרושים ניסויים קליניים. "אם מייצרים, למשל, כדורי חמוציות, יש להוכיח שהחמוציות מגיעות בפורמולציה שונה משל אחרים, וכן שהשימוש דווקא בתרכובת הזו הוביל לשיפור במחלה לעומת סתם חמוציות. בכל קטגוריית מוצרים יש לרוב אבולוציה איטית, ומדי פעם מגיע המוצר שמשנה את כללי המשחק והופך את המוצרים הקודמים ללא רלבנטיים. תעשיית הפארמה צריכה להיזהר לא להפוך לא-רלבנטית".

* מדוע שיקרה דבר כזה?

"את קופות החולים מנהלים אנשי עסקים ולא רופאים. קשה להביא לשוק תרופות חדשות, כי הן יקרות יותר לפיתוח. מערכות המידע החדשות והגלובליות מגלות תופעות לוואי מהר, ותרופות רבות יורדות מן המדפים. בינתיים, המודל של הרפואה מתערער כי הצרכן כיום יודע על המחלה שלו יותר מן הרופא".

* מה הפריע לחברות הפארמה להיכנס לשוק התוסף הרפואי?

"חברות הפארמה לא יודעות לנהל ביזנס שפונה ישירות לצרכן. הן יודעות בעיקר למכור לרופאים. מנגד, רמת המחקרים לא הייתה מספיק טובה".

כץ היה רוצה למכור את אחד המוצרים לחברת פארמה גדולות, אבל זה לא החלום העיקרי. "לא בנינו צנרת בינארית. אם תהיה לנו תרופה - מצוין. אם לא, זה גם בסדר. אנחנו לא חברה שמחפשת את המכה".

* עם חשיבה כזו, יש סיכוי שאי פעם נראה אתכם בבורסה?

"כל זמן שאנחנו לא צריכים להנפיק, לא נעשה זאת. כשננפיק, זה לא יהיה בשביל להתעשר, אלא בשביל לגייס הון למהלך חשוב. בשלב כלשהו בחייה של חברה, היא צריכה כסף רב כדי לרכוש חברות אחרות".

* יש סיכוי שאתם תרכשו בעצמכם חברות ישראליות?

"אני לא מאמין. אין חברות ישראליות מעניינות לרכישה בתחומנו".

 כל מה שרצית לדעת על מזון רפואי