ללמוד מהמודל הבריטי

1. לא בכל יום נקרית הזדמנות לפגוש את אחד האנשים שהשפיעו באופן המשמעותי ביותר על תעשיית התקשורת העולמית. זהו סטיבן קרטר, מי שהוביל את היוזמה לפיצול אחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם, בריטיש טלקום, לחברת שירותים ולחברת תשתיות, וכיום מוגדר מספר 3 בענקית הטלקום אלקטל-לוסנטמתוקף תפקידו כסגן נשיא לשיווק.

את מהלך הפיצול הגדול הוביל קרטר כיו"ר רשות התקשורת הבריטית, ולאחר מכן שימש כשר התקשורת בממלכה המאוחדת.

באופן טבעי, את המהלך הגדול שהוביל אפשר לנסות לקשור לדיונים שמתנהלים בימים אלה ממש סביב עיצוב שוק התקשורת בישראל. עם זאת, ראוי להזכיר שאת ההפרדה המבנית שהונהגה בישראל עיצב דני רוזן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, עוד לפני המהלך שיצא לפועל בבריטיש טלקום.

קרטר הגיע לישראל כדי להיפגש עם לקוחות, בעיקר על-מנת להציג בפניהם את הנתב החדש של אלקטל-לוסנט, 3FP, שמסוגל להעביר 70 אלף שידורי וידיאו HD באופן סימולטני.

בראיון בלעדי ל"גלובס" קרטר מנסה להנמיך ציפיות, ולהסביר מה קרה ב-2003 כאשר נהגתה התוכנית, וכיצד פעלה רשות התקשורת הבריטית. הוא נמנע בעקביות מהבעת ביקורת על התפתחות השווקים והרגולציה כיום בארצו, ומקפיד לשמור על ענווה לגבי המהלך שהוביל.

"גישה פתוחה"

במשך שנים טיפחה בזק אגדה, שלפיה המודל הבריטי של הפרדת שירותים מתשתיות בבריטיש טלקום נולד כתוצאה מיוזמה של החברה, שהציעה את המודל לרגולטור בהסכמה. "זו הפעם הראשונה שלי בישראל, ואני לא מכיר את האגדות האלה, אבל זה לא נכון", אומר קרטר. "צריך להיות הוגנים ולומר שב-2003 לא היה בבריטניה פס רחב, מצב התחרות היה גרוע וההשקעות לא ענו על הציפיות שלנו. זה היה הרקע. החלטנו לערוך עבודה אסטרטגית שבה השווינו את מצבנו לעולם, וממנה גיבשנו את המטרות שלנו.

"את העבודה הצגנו לכל השוק, והסברנו מה אנחנו רוצים לעשות. עמדו בפנינו כמה אפשרויות: הפרדה ברמת הבעלויות לחברות תשתיות ולחברות שירותים; הפרדה תפעולית מוחלטת בין שירותים לתשתיות; ושוק סיטונאי. אנחנו כרגולטורים היינו החלטיים בגישה שלנו, ולמזלנו בריטיש טלקום החליפה הנהלה, ובראשה הועמד בן וראיין. כיום הוא מנכ"ל אלקטל-לוסנט, והוא הבוס שלי. בן בא עם גישה פתוחה, רצה ליצור דיאלוג שיוביל לכך שבריטיש טלקום תוכל לפעול בצורה חופשית והיה מוכן לשלם מחיר על כך. מכאן זה התגלגל הלאה, אבל ההצעה והדרישה הייתה שלנו, של הרשות".

* והאם המודל עובד?

"זו כבר שאלה אחרת. אני לא עובד בשוק הבריטי, וזה לא יהיה הוגן מצדי להביע דעה. אבל מה שאני יכול לומר הוא שלפי כל קנה מידה שתציב תראה ששוק התקשורת הבריטי תחרותי ומתקדם בצורה בלתי רגילה - כנראה שיותר מאשר בכל מקום בעולם. יש השקעות ומפעילים חוכרים תשתיות ומתחרים, והמהירויות גבוהות יחסית.

"עם זאת, יש אצלנו בעיה של מרכז מול הפריפריה, שכן שההשקעות התמקדו בעיקר במרכז. אנחנו נאלצים להקריב אזורים בפריפריה ולכן יש כיום אזורים בבריטניה שאין בהם פס רחב. כשהייתי שר התקשורת הקמנו קרן ייעודית להשקעות בכיסוי הפריפריה".

* האם יש מקום לבצע הפרדות משירותים ותשתיות גם ברשתות הסלולריות?

"לא, משום שצריך לזכור שהמהלך שלנו בא על רקע ההפרטה של בריטיש טלקום, ועל רקע העובדה שהקמת חברות תקשורת נייחות היא בעיה. חברות סלולר קמות ומתחרות, ולכן זה לא אותו המצב".

* ומה אתה חושב על המודל של השוק הסיטונאי?

"הוא יכול לעבוד".

* אז למה לא הלכתם עליו?

"מפני שצריך להסתכל על ההתפתחויות באותה נקודת זמן, ונכון לאותה תקופה זה היה הדבר הכי נכון לעשות. זה כמובן תלוי בשיתוף הפעולה וביכולת של הרגולטור להסדיר את השוק הזה".

* מה דעתך על הניסיון להכניס חברות חשמל לשוק התקשורת? בינתיים זה לא כל-כך הצליח.

"עדיין לא, אבל זה ישתנה. הצרכים של הלקוחות והדרישה לרוחב פס תוביל את הדרישה לסיבים אופטיים ולמהירויות הרבה יותר גבוהות ממה שאנחנו רגילים כיום. המיזמים האלה לא אמרו את מילתם האחרונה".

2. בשבוע שעבר חנכה בזק בינלאומי את השלב הראשון של הכבל התת-ימי שלה. בפעם הראשונה זה שנים יתווספו לשוק המקומי שני כבלים נוספים, שכן גם טמרס של פויו זבלדוביץ' מתכוונת להניח כבל תת-ימי, נוסף על כבל מד-נאוטילוס הקיים. מהסיקור התקשורתי של המהלך של בזק בינלאומי נעלם משתנה אחד, והוא המרכיב האסטרטגי. למעשה, איציק בנבנישתי, מנכ"ל בזק בינלאומי, משחק שחמט.

בנבנישתי בונה במגרש המשחקים של שוק התקשורת כלי אסטרטגי חשוב ביותר לעתידה של קבוצת בזק. הכבל התת-ימי של בזק בינלאומי ממצב את הקבוצה כולה כגורם התקשורת החזק ביותר לשנים הבאות מכמה סיבות. ראשית, הכבל מעניק עדיפות לקבוצה שתשלוט בגורם ייצור מרכזי, והיא מבטיחה את מחירו ל-20-30 השנה הבאות (אם מישהו שואל למה שאול אלוביץ' הינו משקיע אסטרטגי - כאן הוא מקבל את התשובה); הקיבולות נמצאות במגמת עלייה מובהקת, בעיקר בסלולר.

פלאפון הולכת להרוויח מכך בגדול. במבנה של קבוצות תקשורת אף אחד לא יכול להכריח את בזק למכור קיבולות בינלאומיות במחירים שווים. הערך המוסף של הכבל עצום, מכיוון שבזק תוכל לפתוח לעצמה קווים בהרמת מתג במחיר אפסי, כי הכבל כבר מונח.

בעבור מתחרותיה, כל קו אינטרנט לחו"ל יעלה כסף, והרבה. ועוד לא דיברנו על הערך האסטרטגי לקבוצה בריכוז כל מרכזי הדאטה-סנטר המחוברים לכבל, ועל שירותי הענן שרק הולכים ומתפתחים.

בזק בינלאומי עושה עבודה חשובה מאין כמותה לביצור מעמדה של בזק לעוד שנים ארוכות - לתשומת הלב של אלו המופקדים על עיצוב שוק התקשורת.