שומרי הסף

בדרך למדשאות הקרובות למשחק הכדורגל השבועי, או למגרש כדורעף החופים הסמוך, העוברים ושבים פערו עיניים בתדהמה. זה לא שהם לא רגילים לשחקני כדורגל שמתאמנים בשבת על המגרש של אצטדיון "נט-קולון". בית הספר הגבוה למדעי הספורט בקלן. אבל הפעם עמדו כ-100 איש על המגרש. רובם שוערים דווקא. ובאמצע שעט בגאון, לבוש בבגדי אדום וזהב של נבחרת גרמניה וחזהו מתוח בגאווה, אנדריאס קפקה. שוער הנבחרת ואלוף העולם מ-1990, אלוף אירופה 1996 ושוער השנה בעולם באותה שנה, מאמן השוערים בהווה של המנג'ר הלאומי יואכים לב. קפקה הדגים בקול רם תרגילים מתקדמים באימון למשתתפי הקונגרס.

"הי!", צעקו הנועזים בין הצופים, "ז'אן מארי!". לא רחוק מקפקה עמד, לבוש חולצה סגולה וסביבו שוערים צעירים, הבלגי ז'אן מארי פפאף. השוער והאגדה. עיניו של קפקה הצטמצמו בכעס. אבל נגד השארם של פפאף, שוערה של הנבחרת ובאיירן מינכן ואחד מגדולי השוערים בהיסטוריה, אין מה לעשות.

למחרת סיפר וולטר אשוויילר, מגדולי השופטים הגרמנים אי פעם, אנקדוטה על פפאף. "אה, הוא היה פה אתמול?", הגיב אשוויילר בן ה-76 להסבר של המנחה על הבמה, "חתיכת ליצן. לא?" ועוד איך. מרגע שנכנס פפאף בבוקר של אותו יום לאולם שבו נערך "קונגרס השוערים הבינלאומי" הרביעי, הוא היה במרכז העניינים. מאחורי השולחן של הפאנל, עיניו מבריקות, כל שאלה שמופנית אליו נענית במשך דקות ארוכות, רצוי עם קימה מהמקום תוך הדגמת עצירות, עמידה לפנדלים או סתם תרגולים לאימונים. "איזה טיפוס", נאנח שליח המגזין "קיקר" לקונגרס.

טיפוס. זו המילה הראשונה שעולה לראש כשחושבים על השוער הקלאסי. כמו פפאף. כמו גורדון בנקס, כמו לב יאשין, כמו ספ מאייר, אוליבר קאהן, יענקל'ה חודורוב או איציק ויסוקר. או רנה היגיטה. שוערים הם תמיד שונים, על גבול אי-השפיות. יש להם שפה משלהם, מנהגים משלהם. הם לא לגמרי שייכים לקבוצה. הנה, יש להם קונגרס משלהם. מישהו שמע על קונגרס למגינים שמאליים? אבל השוערים צריכים את זה. "אין תפקיד על המגרש, שמתקרב בכלל לעבור את ההתפתחות שעבר תפקיד השוער בעשור האחרון", קובע קפקה נחרצות. 100 המשתתפים בקונגרס מהנהנים נמרצות.

בגלל זה הם כאן, באוניברסיטה היוקרתית והמעולה לספורט בגרמניה, אולי באירופה. עם מכוני המחקר המפורסמים לחקר ביצועים בספורט ההישגי, לחקר הדופינג, לביו-מכניקה ועוד. הם כאן כדי לא לפספס את העתיד מחוסר תשומת לב. שוערי עתיד מגרמניה, הולנד, הונגריה. מאמני שוערים מהליגות הבכירות של רוסיה, אסטוניה, אבו דאבי, דובאי, סוריה, קפריסין ויוון. הם יודעים, שתפקיד השוער עולה למודעות כתפקיד החשוב במגרש. וגם מחיר השוערים הטובים עולה בהתאם. מנואל נוייר עלה לבאיירן מינכן בקיץ הנוכחי 22 מיליון אירו, דויד דה חאה עלה למנצ'סטר יונייטד 20 מיליון. מחירי השוערים צפויים רק לעלות - לכן גם יושבים פה כמה סוכני שחקנים.

 השוערים הכי יקרים בהיסטוריה

***

לגרמניה יש היסטוריה טובה עם שוערים. מאייר, הראלד "טוני" שומאכר, קפקה, בודו אילגנר, קאהן, יינס להמן, נוייר - וזו רשימה חלקית. והדור הבא מאיים להאפיל על קודמיו: רון-רוברט צילר בהאנובר; קווין טראפ בקייזרסלאוטרן; מרק-אנדרה טר סטגן במנשנגלאדבך, ועוד. הסיבה? האימונים. אבל כמו שקפקה מוסיף, התפקיד לא רק נהיה מורכב עבור השוערים, גם עבור מאמני השוערים. האימונים הספציפיים הרבה יותר ממוקדים, יותר מתקדמים. בנבחרת, אומר קפקה, אין להם זמן לעבוד כמו שצריך על דקויות, אז הם יוצרים פרופיל לשוער ושולחים אותו חזרה למועדון עם המלצות על מה לעבוד. מה למשל? משחק בשתי רגליים, כך שיוכל גם ברגל החלשה לשחרר כדור בטוח; איך לקרוא כדור ארוך ולצאת אליו, למרות הסיכון שבכרטיס אדום; איך, בהרמות כדורים, לשלוט בכל רחבת ה-16 ולא רק ברחבת החמש; איך להתמודד עם העצבנות, הריכוז העצום, העצבים שבמשחק. אחרי הכל, ידוע שחלוץ יכול לטעות משחק שלם ולצאת גיבור במהלך מוצלח אחד, ואילו שוער יכול לתת משחק מושלם חוץ מטעות בודדת ולצאת פח.

פפאף טוען שהמפתח הוא בראש. הלחץ הקטלני, העניין המנטלי, הריכוז ותכנון המשחק מראש - זה מה ששוער צעיר צריך ללמוד לדעתו. אחרי זה צריך רק ללוות את ההתקדמות שלו. דימו וואכה, שוער מיינץ עד השנה, אומר שהמפתח הוא בהתאמה לשינויים וההתפתחויות במשחק. הוא עצמו לא היה כדורגלן גדול, עד כמה שניסה להתאמן, ובכל פעם שהוחזר כדור לשוער במיינץ הרחש בקהל גבר. קלאוס רייטמאייר מסכים. מאמן השוערים של המבורג מסביר, שאחרי שנה שלו כמקצוען, שונה החוק ב-1992 ואי אפשר היה יותר לתפוס ביד כדור שמוחזר אלייך מההגנה. ופתאום, הוא אומר, היה צריך ללמוד את המקצוע מהתחלה. הוא אומר לי: "אמנם לא היה לי מאמן שוערים עד גיל 34, רק היה מגיע מישהו פעם בשבוע לאימון ייעודי קצר. אבל תפיסת הכדורים היא אותו הדבר. היא לא השתנתה ולא תשתנה. הכדורים המהירים של היום, עם הרעד באוויר, אמנם שינו קצת את המשחק - אבל ההשפעה הגדולה היא במודעות. פעם, אם שוער היה מתלונן שכדור רעד בדרך, היו צוחקים עליו כשספג. היום מגלים הבנה לקשיים, שומעים גם מה יש לשוערים להגיד. בכלל יש יותר עניין תקשורתי וציבורי בשוערים".

ומה דעתו על השוערים החדשים? "אצל נוייר רואים את חשיבות העניין המנטלי, הביטחון העצמי וההתמודדות עם טעויות. חבל רק שאין יותר 'טיפוסים' כאלה שאומרים את דעתם בלי לפחד. זה רק יכול להוסיף למקצוע". השוערים החדשים הם חלק אינטגרלי מקבוצה. חלפו הימים בהם אמר עוזר המאמן קורדס לפפאף: "לשוערים אין חברים בקבוצה, יש רק קולגות". הם מתאמנים ביחד, לומדים לכוון את ההגנה מאחור, לתקשר עם שחקנים בתנועה, לקרוא משחק ולצפות מהלכים מראש. משחק הרגל הוא היום מובן מאליו עבור שוערים שהתחילו לשחק כילדים אחרי שהחוק שונה. אבל עדיין צריך להתאמן על כוח, על זריזות וגמישות, על אומץ ובעיקר על מיקום נכון. "החשיבות של המיקום היא עילאית. יש כל מיני אסכולות, ואצלנו בנבחרת יש הגדרות מדויקות, מבוססות מחקר, איפה צריך לעמוד שוער בכל מצב. הכדורים היום פשוט כל כך מהירים, גם בגלל הקלות שלהם, בגלל קלות הנעליים של הבועטים, ומיעוט החיכוך באוויר, שלשוער פשוט אין זמן לחשב את מעוף הכדור ולהשתטח בזמן. גם אם המיקום לא נכון בזמן הבעיטה, צריך להגיב ולזנק. אסור להתחיל תנועה לתיקון המיקום, לנוע קדימה או אחורה, כי אז אין שמץ של סיכוי להגיב בזמן". זו גם הסיבה מדוע השוערי ם צריכים היום גם מוטת ידיים ענקית, כששוערי נבחרות הנערים והנוער באירופה כבר לא יורדים מגובה של 1.90 מ'.

 דויד דה חאה, שוער מנצ'סטר יונייטד / צילום: רויטרס

***

ויש הרבה מה ללמוד: אנחנו יוצאים החוצה. לוץ פפננשטיל, השוער היחיד ששיחק בשש יבשות שונות, מלמד מצבים של אחד על אחד. ואיך "לבצע את הירידה הזו עם הברך של נוייר". מאמן השוערים של נירנברג מדריך איך לזרוק כדור מדויק יותר מחצי מגרש בטכניקה של נוייר, ואיך בועטים היום כדור שוער שלא יהיה תלול מדי אלא מדויק ואפשר יהיה לקחת אותו בנגיעה בודדת. כמו נוייר. קפקה, המאמן של נוייר, מלמד מיקום וזריזות. השוערים הצעירים מנסים לעצור ולו כדור בודד ממכונת הכדורים החדשה שיורה אותם בדיוק לחיבורים.

אני שואל את פפאף: "תגיד, לא היה פעם, עם כל הטיפוסים, הבחורות והחיים הקלים, יותר כיף להיות שוער מאשר היום עם כל האימונים והאחריות?". הוא זועם: "מה פתאום! כל הכיף, תמיד, היה רק לשחק כדורגל. וככה זה יישאר".

אז אולי בכל זאת אין כזה הבדל בין השוערים לשאר השחקנים.