סערה בארה"ב: "הבלגן חוגג בשל משבר תקרת החוב"

במוקדי הכוח הפוליטיים והפיננסיים בארה"ב גברה אתמול (ג') התחושה שהגרוע מכל עומד להתרחש: לא יושג הסכם להעלאתה של תקרת החוב עד מועד היעד, 2 באוגוסט, וארה"ב תמצא עצמה שקועה בביצה של חדלות פרעון בעוד כשלושה שבועות עם כל מה שמשתמע מכך למשק הלאומי ולכלכלה הגלובלית.

לפי כל הסימנים, מוכנים רוב המחוקקים הרפובליקניים לבחור באופציית שמשון: תמות הכלכלה יחד עם אובמה (ואולי גם יחד עם הרפובליקנים) ובלבד שלא יופר הדיבר הראשון של המפלגה: לא עוד מיסים נוספים. מתוך עיי החרבות (או, בלשון הרפובליקנים: הקשיים הכלכליים הזמניים של חדלות פרעון) תצמח כלכלה אמריקנית בריאה יותר. הבוחרים, כך מקווים הרפובליקנים, יבינו זאת.

הכותרות הבוקר נותנות ביטוי מדויק להלך הרוח הקודר בוושינגטון ובוול סטריט. הכותרת של "ניו יורק טיימס" מקוננת: "דועכות התקוות לפשרה בשיחות התקציב". והכותרת באתר "פוליטיקו" צורחת: "הבלגן חוגג בוושינגטון על רקע משבר תקרת החוב".

הכרה בעוצמת המכה שתינחת על הכלכלת הלאומית הניעה את מנהיגי הסיעות הרפובליקניות בשני בתי הקונגרס למצמץ ראשונים במו"מ הקשה עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שנכנס להילוך גבוה בימים האחרונים. אך ה"חיילים הפשוטים" בשתי הסיעות, רבים מהם חסידי "מסיבת התה", כבר הכריזו שלא יתמכו בשום פשרה "בוגדנית" של מנהיגיהם. את הרוב החוסם הזה יהיה קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לעקוף.

"את הקטר הרפובליקני, שמוביל את רכבת הכלכלה אל התהום, כבר לא יהיה אפשר לעצור", אמר אמש פרשן בתכנית מלל ברדיו.

"אין סיכוי להשגת הסכם דו-מפלגתי"

מנהיג סיעת המיעוט הרפובליקני בסנט, מיץ' מקונל, אמר ביום ב' כי קרוב לוודאי שאין סיכוי להשגת הסכם דו-מפלגתי להעלאתה של תקרת החוב. כדי למנוע חדלות פרעון, הציע מקונל הסדר פשרה ששורתו התחתונה היא, שאובמה יוסמך להעלות את תקרת החוב בלי אישור של הקונגרס, כלומר בלי להתחייב לקצץ בתקציב, או להעלות מיסים. בתי הקונגרס יצביעו על הסתייגותם מהעלאה, אך לא ימנעו אותה. המסד ההגיוני של היזמה הוא, שהעלאת תקרת החוב תהיה באחריותו הבלבדית של אובמה, והבוחרים יגמלו לו ביום הבחירות על חוסר האחריות הפיסקלי שלו, אך כך לפחות מקווה מקונל.

יו"ר בית-הנבחרים (ומנהיג סיעת הרוב הרפובליקני בבית), ג'ון ביינר, רמז אמש, בראיון לערוץ פוקס ניוז, שהוא עשוי להיות פתוח ליזמת מקונל. היה כבר מי שכינה אותם אמש "המבוגרים האחראים" של המפלגה הרפובליקנית. "לדעתי, כל אחד מאמין שקיים צורך בתכנית ב' אם לא נוכל לחהגיע להסכם, ואני חושב שמיץ' עשה עבודה טובה", אמר ביינר.

ההתגמשות היחסית של מקונל וביינר מצביעה על חששותיהם, שהבוחרים יטילו על המפלגה הרפובליקנית את האחריות למשבר הכלכלי שיפרוץ בעקבות חדלות הפרעון. הם מאותתים למעשה, שהנהגת המפלגה אינה מוכנה להיכנע לאיומי האגף הימני קיצוני של הרפובליקנים להוביל את המפלגה, ולמעשה את ארה"ב כולה, אל עברי פי פחת רק כדי לשמור על הטוהר האידיאולוגי של המצע השמרני.

כצפוי, תגובת רוב המחוקקים הרפובליקניים ופעילים במפלגה היתה ברוטלית. למעשה, מסתמן קרע בין ההנהגה לבין מחוקקי הספסלים האחוריים, שרבים מהם נבחרו בתמיכת "מסיבת התה". רובם המכריע התחייב לפני הבוחרים לא לתמוך בהעלאות מיסים מכל סוג ויהי מה. דוגמאות: הפעיל השמרני קיצוני ברנט בוזל קרא אתמול לחברי המפלגה להציף את משרדו של מקונל בקריאות מחאה טלפוניות והכריז שמקונל "מעל באמון העם האמריקני".

ניוט גינגריץ', שמתמודד על מועמדות מפלגתו לנשיאות, הכריז בחשבון הטוויטר שלו: "תכניתו של מקונל היא כניעה בלתי אחראית לרעייון של ממשלה גדולה, גרעונות גדולים ובזבוז יתר".

נשמעות עתה הערכות רבות, שאם החטיבה הימנית קיצונית במפלגה הרפובליקנית לא תתקפל, והסיכויים לכך מעטים, לא יושג הסכם להעלאתה של תקרת החוב ומשרד האוצר האמריקני ייאלץ להכריז על פשיטת רגל ב-2 באוגוסט.