הדיירים בנמל יפו: "את מעט הים שראיתי מהמרפסת אילן פיבקו לקח"

אהובה אילן מורגלת במאבקים על הזכות לחיות בשקט בביתה. ככה זה כשמתגוררים באחד האזורים היוקרתיים בנמל יפו. היא למדה לחיות עם שטף התיירים, התרגלה להמולת המתחם, ואפילו עם המבקרים שמגיעים למוזיאון אילנה גור הסמוך היא כבר למדה להתמודד. אבל גם אילן למודת המלחמות לא דמיינה שתיאלץ להיאבק על פיסת הים הנשקפת מחלון ביתה. זה, היא אומרת, כבר הקש ששבר את גב הגמל.

הסיפור הזה החל לפני כשנה, כשהאדריכל אילן פיבקו החל לבנות את פרויקט היוקרה שלו "פיבקו בנמל" על קו המים. פיבקו מתכוון להתגורר שם, ומאז שהרים את כלונסאות העץ שיהיו יום אחד סלון דירתו בדיוק מול חלונה של אהובה אילן - היא אינה יודעת את נפשה. "את מעט הים שראיתי מהמרפסת הוא לקח לי. אני מתה מסבל בכל פעם שאני יוצאת למרפסת".

אהובה, אלמנתו של הפסל אלי אילן ז"ל, מנהלת עכשיו מאבק מול הפרויקט של פיבקו, יחד עם שכנים נוספים המתגוררים בסמוך. אלא שהמאבק הזה אינו מגיע יש מאין: קדם לו הסכם פשרה שנחתם כבר לפני כעשור. בהליך הנוכחי שהגישו לבית המשפט הם טוענים שפיבקו חרג מההסכם ואף חרג מההיתר החדש שקיבל. יש דיירים הסבורים שמדובר בצרות עין ובקטנוניות שלא תשנה הרבה ממה שכבר הוסכם מראש בין הצדדים, אבל הם מעטים. העירייה, אם תהיתם, מצדדת בפיבקו.

"הכשירו את השרץ"

פיבקו בנמל כולל שש דירות על שטח של בין 120 ל-290 מטרים רבועים לדירה. מחירי הדירות משקפים שיעור של כ-15 אלף דולרים למטר רבוע. שלוש מהן כבר נמכרו. על-פי אתר האינטרנט של פיבקו, הפרויקט נבנה על גג מבנה בן אלף שנים שאותו רכש מהכנסייה הארמנית. ואכן, המבנה שעליו נבנה הפרויקט גובל בכנסיית סן מיכאל של הפטריארכיה היוונית, מה שכבר יוצר בעיה: כשיוצאים לחצר הקסומה של הכנסייה, ניצב במלוא הדרו הקיר הראשון של קומת הדופלקס העתידית של פיבקו.

בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שבמסגרתו הסכים פיבקו לוותר על מפלס אחד בגובה לטובת הנוף של השכנים, ובמשך עשור מאז שנחתם ההסכם נהנו שני הצדדים משקט תעשייתי. ואז, באפריל אשתקד, פיבקו החל לבנות.

בתוך כמה חודשים הורמו שתי קומות, ובתגובה מיהרו הדיירים להתלונן בעירייה שההיתר המחודש כולל הקלות החורגות מההסכם. כשראו שפיבקו מבקש לבנות על הגג עוד שירותים ועוד מטבח, התגנב ללבם חשש שהוא מתכנן להשתמש בגג לאירועים. העירייה טענה כי ההיתר תואם את הסכם הפשרה וכי הבקשה של פיבקו לשינויים לא כוללת הקלות, כך שלדיירים אין כל זכות התנגדותן.

אלא שאיתרע מזלו של פיבקו, ובין הדיירים השכנים ישנם גם שני אדריכלים ותיקים ועתירי זכויות: אורי אברמסון, המתמחה בעיצוב מוזיאונים, ויצחק ליפובצקי-ליר, המפעיל משרד אדריכלים בבולגריה במקביל למשרדו ביפו. ממרפסת ביתו של אברמסון נשקף הגג של פיבקו; מחלונו של ליפובצקי-ליר, מטרים ספורים דרומה ולמעלה, רואים את דירתו העתידית עוד לפני שרואים את הים.

"העירייה נתנה לפיבקו היתר חדש, תוך פגיעה בהסכם הפשרה, ואישרה לו לבנות מטר וחצי ויותר מעל הגובה", טוען ליפובצקי-ליר. "אבל החלק המעניין יותר הוא שפיבקו בנה בשונה לגמרי מההיתר שקיבל. על הגג מותר לו להקים דירה אחת, ושאר השטח אמור להיות פנוי. איכשהו, הדירה הרבה יותר גדולה, והוא ביקש עוד שירותים ומטבח. אף על פי שפנינו לעירייה, אפשרו לו שינויים בלי להקשיב לנו. הכשירו את השרץ".

אברמסון מוסיף: "היועצת המשפטית של העירייה טוענת שהכול נעשה על-פי הסכם הפשרה, אפילו שהוכחנו גם לה וגם למהנדס העיר שזה חורג מההסכם. לא רק המעקה שהוא בנה חורג, אלא גם הרצפה של הגג גבוהה ממה שנקבע בהסכם הפשרה. מה שידוע לנו הוא שבדיון של ועדת משנה (של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב) הם נתנו לו היתר לשינויים, בלי להודיע לנו, כשבעצם על-פי חוק הוא עשה עבירה כי הוא בנה לא לפי התוכנית שהגיש אלא קיבל את האישור בדיעבד.

"עיני לא צרה בפיבקו, אבל אני לא מוכן שהוא יעשה את זה על חשבוננו. פעם הציבור היה מביט בנמל, והיום הוא רואה את המעקות של פיבקו".

"כאילו מטביעים אותי"

בחזרה לאהובה אילן, 78, מוותיקות הדיירים בשכונה. היא הגיעה ליפו לפני 42 שנה. דירתה, שאותה פתחה לציבור במסגרת אירועי יפו העתיקה, היא פנינה ארכיטקטונית. הסלון הקטנטן משופע בפסלים של בעלה המנוח. כשהיא שוכבת על הספה הקטנה בסלונה וקוראת, מנותקת מכל הרעות החולות סביבה, היא מרגישה "כמו עובר". כשהיא יוצאת צעד אחד לפינת האוכל, ומחלונה נשקף הקיר של פיבקו ולצדו קצת ים - בסדר הזה - החיוך יורד לה מהפנים.

הסיפור של אילן מובא כאן בפרטים כי הוא משקף היטב משהו מעבר לפרויקט הזה של פיבקו. הוא מצביע על מגמה. לאחר שהצליחה להגיע להסכמה עם מדריכי התיירים שלא ישתמשו במיקרופון, או לאחר שהשלימה עם האירועים המתקיימים מעל ביתה של שכנתה האמנית אילנה גור, תש כוחה של אילן מול הנגיסות במה שהייתה פעם שכונת מגוריה. היא מרגישה שכל הבתים סביבה הולכים וסוגרים על ביתה שלה - "פה גונבים חצי מטר למעלה, שם חצי מטר הצדה. אני מרגישה כאילו מטביעים אותי".

בעבר, כשהסתובב בראשה הרעיון למכור את הדירה, השאלה הראשונה ששאלו אותה המתעניינים הייתה אם רואים את הים. אם תנסה לממש את הדירה כעת, מה תשיב להם? "אם בעבר עוד ראו קצת ים, היום כבר כמעט לא רואים. אם היום אני אנסה למכור, ערך הדירה שלי ירד משמעותית".

להילחם בטחנות רוח

גורם אחר שנפגע הוא הכנסייה היוונית. לפני כשלושה חודשים זו פנתה לבית המשפט וטענה נגד היתר הבנייה שניתן לפיבקו. לטענתה, היא לא הייתה צד להסכם הפשרה בשעתו, ומתן ההיתר לא הובא לידיעתה זמן רב, שכן לא היה פרסום ולא נמסרו הודעות לשכנים. לגופו של עניין, טוענת הכנסייה, עבודות הבנייה פוגעות בה פגיעה קשה כי הן חוסמות את חלונות המבנים ומשנות את קו הנוף.

בתשובה לכך טענה העירייה כי הושקעו כבר כספים וכי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. אלא שבית המשפט העליון השתכנע כי אם לא תופסק העבודה תעמוד הכנסייה בפני מצב מוגמר, והוציא צו הפסקת עבודה. לאחרונה גיבשו הכנסייה ופיבקו הסכם פשרה, שפתח לכנסייה כיווני אוויר. נחמה פורתא.

היו עוד נפגעים שמעדיפים להגיע להסכם פשרה עם פיבקו מאשר להילחם במה שנראה כטחנות רוח. הדייר הצמוד לאברמסון, למשל, שביתו שלו משקיף על דירתו העתידית של פיבקו, רכש במסגרת פשרה חלק מהגג, כך שבין הקומה השנייה של דירתו ומרפסתו של פיבקו לבין החלק השני של הגג יחצוץ קיר.

"הדייר השכן הבין שאין לו ברירה, אז כדי שפיבקו לא יסתובב לו מול הפרצוף עם תחתונים, הוא קנה חלק מהגג", מסביר דייר המקורב לנושא ורואה את המאבק באור קצת אחר. "ברור שכל הדיירים היו מעדיפים שפרויקט כזה בכלל לא היה בא לאוויר העולם, אבל משהוא נולד, צריך לראות איך לצמצם כמה שאפשר את ההפרעה שלו. למעשה, כשחלק מהדיירים עשו פשרה הם היטיבו את מצבם על חשבונם של כמה דיירים אחרים שלא היו צד להסכם הפשרה. חוץ מזה, זה כבר קרה, אנשים כבר קנו דירות, אז ככל שיערימו עליו עכשיו יותר קשיים זה ייצור יותר אנטי מצדו, הבנייה תיעצר למשך זמן רב יותר, ואנחנו נסבול יותר, ונמשיך לשמוע באמצע הלילה את המוזיקה הערבית של השומרים".

"היסטריה של השכנים"

לפיבקו, באופן טבעי, יש ראייה משלו על הסיפור. "ההיתר החדש שקיבלתי משקף את כל השינויים שנעשו, והכול אושר", הוא אומר. "נכון אמנם שהתחלתי לבנות לפני שיצא ההיתר, אבל זה לאחר שהבקשה לשינויים אושרה. אין שום חריגות".

- אבל הוצא צו הפסקת עבודה. סתם הוציאו?

"הצו היה זמני ומתוך היסטריה ותלונות של השכנים. כשהעירייה הוציאה את הצו ישבתי איתם והוכחתי להם שגם החריגות כביכול הן לא חריגות. בגלל הסכסוך עם הכנסייה, זמן קצר לאחר מכן היה צו ביניים של בית המשפט העליון להפסקת העבודה, שגם הוא בוטל לאחר שהגעתי לפשרה עם הכנסייה. כל הפסקת העבודה הייתה עד לבירור העניין. בכל מקרה, ההיתר החדש כולל את כל השינויים. הכול תוקן והכול אושר, ואין שום חריגה או פרשנות של חריגה".

- בכל זאת, בין השכנים יש אדריכלים, שיודעים דבר או שניים בנושא.

"אין שום חריגה. נקודת ההתחלה של המדידה שלהם הייתה שגויה. אבל זה לא עניין של הבעת דעה, אלא בגדר עובדה. הבאנו מודד שביצע מדידה חדשה, זה נבדק והוכח, והעירייה קיבלה את עמדתי".

- הם טוענים שהוספת שירותים ומטבח.

"זה הכול במסגרת שינויים פנימיים שאושרו לי".

- אז מה קרה כאן לדעתך, עשר שנים אחרי שנחתם הסכם פשרה, אם הכול כל-כך לפי הספר?

"לא יודע, זה כאב להם. הם הרגישו שהכנסייה העלתה נשכחות. הטענות על מתחם אירועים - זה פשוט אבסורד. זו הולכת להיות דירתי הפרטית. תראי, כל העניין הזה הוא קופת שרצים. נפגשתי עם דייר אחד או שניים והורדתי את הבהלה. יש שם כנראה צרות עין ואנשים הצטרפו לזה מתוך בהלה. אני בסך-הכול בונה שם את ביתי, 150 מטרים רבועים. הכול בהחלט בהתאם לקיים, וגם אם לא, זה לא עניינם. אני לא בדיוק עושה דירות עלובות".

- אתם הולכים להיות שכנים. תצליחו לחיות יחד?

"אלה השכנים שיש, מה לעשות. אני לא אחליף אותם אלא אם הם ירצו להחליף. יש דבר מאיים בבטון, וכשהם יראו כמה זה חלק מהמרקם, אני מניח שהם ישנו את דעתם. אילו היו באים, הייתי מראה להם שאין מקום לחשש. יש לי מספיק קבלות".

- אז אתה מאמין שכשהכול ייגמר תוכל לדפוק על הדלת של השכנים ולבקש כוס חלב או סוכר?

"אני מאמין שכן".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "היתר הבנייה שהוצא והבקשה לשינויים שאושרה על-ידי הוועדה המקומית תואמים את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט העליון לפני כעשר שנים, כשדיירי יפו העתיקה היו צד לו. הפסקת העבודה במקום נעשתה בהסכמת הצדדים, כאשר במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט הופסקה במקום הבנייה שאינה תואמת את ההיתר שהוצא, וזאת כל עוד לא יוצא היתר חדש לפי תוכנית השינויים שהוגשה.

"בניגוד לנטען, שום החלטה לא התקבלה בהיחבא. ההחלטות שנתקבלו על-ידי הוועדה תאמו תוכניות שאושרו, ועל כן לא היה מקום ליידע את הדיירים. בכל מקרה, תשובה מפורטת לעתירה ולצו המניעה תוגש לבית המשפט בימים הקרובים".