"אינטל פספסה את הטאבלטים, אבל עוד לא מאוחר"

התקופה הנוכחית סוערת בעולם השבבים בכלל ובאינטל בפרט, כחברת הענק שהובילה את התחום בעשרות השנים האחרונות. על דדי פרלמוטר (57), סגן נשיא בכיר שמנהל את קבוצת הארכיטקטורה בחברה, סימני התקופה לא נראים - לפחות כלפי חוץ. הוא נכנס לחדר הישיבות במשרדי החברה בפתח תקווה עם ג'ינס, חולצת טי-שירט וסנדלים, ומרגיש מספיק בבית כדי להרים את רגליו על הכיסא שליד. למרות שהוא נמצא במרחק נגיעה מכיסא המנכ"ל של אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות והשמרניות בעולם, הוא רחוק מאוד מהקודים של אמריקה התאגידית.

המרחק הזה - שגדול כמעט כמו המרחק שבין פתח תקווה למטה החברה בעמק הסיליקון - הוא זה שעשוי להכריע בשאלת מינויו של פרלמוטר למנכ"ל כאשר פול אוטליני יפרוש. לפרלמוטר יש תשובה מוכנה כשהוא נשאל לגבי הסיכויים שינהל את החברה, ששווי השוק שלה הוא 120 מיליארד דולר. "תמיד התרכזתי בתפקיד הנוכחי ולא בתפקיד הבא", הוא אומר, "גם להגיע לתפקיד שלי וגם לראות את מרכז הפיתוח בחיפה, ששם צמחתי, הופך למרכזי עבור אינטל - לא היה דבר טריוויאלי. כמו בעבר, גם היום אני לא נותן לספקולציות להפריע בביצוע התפקידים שלי".

וזה לא קל למלא את התפקיד שלו, לפחות לא כרגע. תחום האחריות של פרלמוטר כולל כמעט את כל המוצרים של אינטל מלבד התוכנה והזיכרונות - כלומר, מעבדים וערכות שבבים לתחומי תקשורת, התקני מחשוב שונים, ניידים ונייחים, שרתים ואחרים.

פרלמוטר אחראי על 12.2 מיליארד דולר מההכנסות הרבעוניות של החברה - 95% מההכנסות הכוללות של החברה, שמכירותיה השנה יהיו 53 מיליארד דולר.

למרות שהתחומים הרלבנטיים לנושאי הניידות והתקשורת הם חלק קטן בלבד מתמהיל ההכנסות שתחת אחריותו של פרלמוטר - כמה מאות מיליוני דולרים - משקלם הסגולי גדול בהרבה, לפחות מבחינת תדמית החברה.

אינטל, כך נראה, נרדמה בשמירה בתחום: בעוד שבשוק המחשוב המסורתי היא המשיכה להוביל, בעולם המחשוב החדש, זה שבו טלפון הוא גם מחשב, וההגדרה הבסיסית של המחשב השתנתה, היא לא חלק עיקרי. מדבקת ה-Intel Inside, שתמיד סימלה שהטכנולוגיה שלה בפנים, לא אומרת דבר למשתמשי הטאבלטים והסמארטפונים.

"נכון", מודה פרלמוטר, "יש לנו עבודה רבה בנושא התקני המחשוב החדשים. עלינו עוד להוכיח שאנחנו יכולים להתחרות בשוק הזה כמו בשווקים האחרים. מרחב המחשוב החדש שינה את הכללים, ואנחנו צריכים להמשיך להתחרות בתהליך שלא יהיה פשוט בשנים הקרובות".

מלחמה מול ARM

לאינטל, שבמשך השנים הדירה את רגליה מרצון או בלית ברירה משוק הטלפונים הניידים, יש חסרון ממשי. מי שמספקת את המנוע לתחרות מולה היא ARM הבריטית, ספקית טכנולוגיות וארכיטקטורת מחשוב שונה משל אינטל, שמתאימה יותר לסביבה הניידת מבחינת צריכת אנרגיה וזמן עבודה.

ענקיות השבבים כגון TI, Nvidia, קוואלקום ואחרות, יוצרות באמצעות הטכנולוגיה של ARM אלטרנטיביות ראויות לאינטל שמשולבות בטלפונים ניידים ובטאבלטים.

התגובה של פרלמוטר לשאלות הנוגעות לחסרון של אינטל נשמעת כמו הכאה על חטא. "זו עובדה, אין היום טאבלטים וסמארטפונים רבים שמבוססים על אינטל", הוא מודה, "האתגר שלנו הוא להוכיח שגם אם יש אלטרנטיבה למחשב האישי, זה לא אומר שיש אלטרנטיבה לאינטל.

"ייתכן שפספסנו בעניין התחזיות לעולם המחשוב החדש, אבל ההיסטוריה מוכיחה שמי שמגיע ראשון הוא לא בהכרח זה שינצח, ומצבנו ייבחן בשנה-שנתיים הקרובות. אם בעוד שלוש שנים לא יהיה לנו כלום - אז באמת איחרנו את הרכבת. עדיין מוקדם לומר מי יהיה המנצח בתחום, והקלפים עדיין פתוחים".

ברמה האסטרטגית משיבה אינטל מלחמה בשתי חזיתות. הפעילות הראשונה היא בחיזוק מעמד המחשב האישי. החברה הכריזה לפני מספר שבועות בכנס Computex על סגמנט חדש של מחשבים אליהם היא מייעדת את מעבדיה, שנקרא Ultrabook, ומזכיר מבחינת המראה את ה-Macbook Air. אינטל מאמינה כי בתוך שנתיים, 40% מהמחשבים הניידים שיימכרו יהיו דומים לכך.

"כאשר המחשב האישי ייראה כך ויהיה מספיק זול ומחובר תמידית לרשת, הרבה אנשים ירצו לרכוש אותו", משוכנע פרלמוטר, שמסתובב בעצמו עם מקבוק של אפל, שמבוסס על מעבד אינטל.

אינטל אף הכריזה לאחרונה על גרסת מעבדי Atom שמיועדים לטאבלטים, והיא מתחילה לדחוף מוצרים שמיועדים לסגמנט מוצרים זה כבר למספר דגמים כגון אלו של Asus ולנובו.

"יש לנו עוד מוצרים שמיועדים לשוק זה, ויש לנו מה להוכיח. אבל הצלחת העבר לא מוכיחה את הצלחת העתיד", אומר פרלמוטר, "זה רלבנטי לעתיד החברה, כי אינטל צריכה לגדול מעבר למחשבים האישיים".

תשובה אחרת מגיעה באמצעות אותו מרחב טכנולוגי שאינטל מכירה כבר יותר מ-30 שנה - פרוסת הסיליקון. לפני כחודשיים הודיעה החברה על מהפך אמיתי באופן ייצור השבבים. אינטל תעבור לייצר את הדור הבא של השבבים ב-2012 בליטוגרפיה - כלומר, תהליך יצירת הטרנזיסטורים על גבי מצע הסיליקון - של 22 ננומטר, תוך יישום טכנולוגיה (Tri-Gate) שבה הטרנזיסטור יעביר את הזרם בשלושה ממדים במקום באופן שטוח עד כה.

כך, אינטל משפרת ביצועים ומפחיתה את צריכת האנרגיה. זה לא רק שינוי קוסמטי, יש כאן מהפך אמיתי בדרך החשיבה. העברת הזרם מקצה אחד של הטרנזיסטור - שיש מיליארד כמוהו על מעבד מתקדם - לקצה האחר, תהיה הרבה יותר יעילה ותתפוס פחות מקום על שטח הנדל"ן של פיסת הסיליקון.

ההישג הטכנולוגי המרכזי הוא מעניין במיוחד. אינטל תשיג כך הפחתה ניכרת בדליפת המתח החשמלי כאשר הטרנזיסטור אינו פעיל (כלומר לא עובר בו זרם). לטענת החברה, צריכת הזרם יורדת פי 10, כך שתשאף לאפס - וכאן אינטל נותנת קונטרה לנקודה החזקה של ARM. "הפיתוח מיועד לכל תחום המוצרים שלנו, החל ממעבדים ניידים וכלה באלו שמתאימים לשרתים, אך המוצרים הראשונים יהיו בתחום הניידים", אומר פרלמוטר.

ב-ARM טענו באחרונה שאתם מכוונים לשרתים. זה נכון?

"מה הם יודעים על הטכנולוגיה של אינטל? הם טועים טעות חמורה, אבל אין לי בעיה, שימשיכו לחשוב כך".

תחנות בקריירה של פרלמוטר באינטל

הצטרף ב-1980 למרכז הפיתוח של החברה בחיפה, לאחר שסיים תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון

הוביל צוותי פיתוח במעבד ה-387

מנהל מרכז הפיתוח בחיפה

מנכ"ל חטיבת מעבדים בסיסיים

סגן נשיא בקבוצת מוצרי המעבדים

סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת הפלטפורמות הניידות

סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת הניידות

סגן נשיא בכיר ומנכ"ל

קבוצת הארכיטקטורה

התחנה הבאה - מנכ"ל החברה?

ה-WiMAX כבר לא מפותח בחיפה

סימן שאלה בחברה, שנמצא בתחום האחריות של דדי פרלמוטר, הוא בצד תשתיות התקשורת הסלולריות. אינטל הימרה על טכנולוגיית ה-WiMAX כמי שתוביל את הדור הבא של התקשורת הסלולרית להתקני מחשוב ניידים. אלא שהיא לא הימרה נכון, ונכשלה. כדי לאזן את המצב רכשה החברה את חטיבת הפתרונות האלחוטיים של אינפיניון תמורת 1.2 מיליארד דולר. "ההימור על WiMAX היה גדול אך לא התממש כמו שחשבנו. נמשיך עם WiMAX, אך נפתח גם LTE", אומר פרלמוטר.

מרכז הפיתוח המרכזי של אינטל בתחום ה-WiMAX הוא זה שבחיפה. קבוצה גדולה של מפתחים עבדה שם על טכנולוגיית התקשורת של הדור הבא, אך לא עוד. "הסטנו את הקבוצה בחיפה לעשות דברים אחרים בתחומי הקישוריות ותקשורת אלחוטית ברשתות ארגוניות", אומר פרלמוטר. "ביטלנו פרויקטים והעברנו אנשים מאגף לאגף לא פעם בעבר, זה טבעי ואני לא רואה את זה כמשהו יוצא דופן. יש מספיק עבודה. לא פיטרנו איש".