מסתמן: הרופאים יסכימו על שעון נוכחות - בימים הקרובים

ראשי ההסתדרות הרפואית נוטים בפעם הראשונה להסכים לכך שהרופאים בבתי-החולים יחויבו לחתום על שעון נוכחות, כך נודע ל"גלובס". גורמים בארגון מודים כי סוגיית השעון היא בבחינת רכבת שיצאה מהתחנה, וכי כל הסכם שיביא לשיפור משמעותי בתנאי העבודה של הרופאים ובאיכות הרפואה הציבורית, יותנה מצד המדינה בהנהגת שעון נוכחות.

כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, מי שהביאה לפריצת הדרך בסוגיית השעון היא נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד. האחרונה כפתה על הצדדים ב-3 השבועות האחרונים מו"מ אינטנסיבי במיוחד, תוך שהיא משמשת בעיקר כמגשרת ולא כשופטת במובן הצר. לארד זיקה מיוחדת לסוגיית השעון: בסוף שנות ה-90, כששימשה כמנכ"לית משרד המשפטים, היא הצליחה להנהיג שעוני נוכחות בקרב הפרקליטים, למרות שאלה ניהלו נגדה מאבק עיקש. נזכיר כי הרופאים התנגדו עד לפני מספר חודשים בתקיפות רבה להנהגה של שעון נוכחות, והבהירו כי הם "אינם עובדים במוסך" וכי השעון יפגע במעמדם בתוך מערכת הבריאות. מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, טען לעומת זאת כי 30%-40% מהרופאים בבתי החולים שבבעלות הקופה, נוטשים את העבודה לפחות שעה לפני סוף יום העבודה.

ארד הבהירה לרופאים ולנציגי המדינה כי עליהם לחתור להסכם גמור עד יום ג' הקרוב, אחרת היא תכריע בהיבט המשפטי: או שתקבל את עמדת המדינה ותוציא צווי מניעה נגד הרופאים, או שתאפשר להם להמשיך בשיבושים ואף להחריף אותם. בשני הצדדים שואפים לעמוד בלוח הזמנים שכפתה עליהם ארד, ועל אף החיסיון התקשורתי שאימצו הצדדים בהמלצתה של ארד, ניתן להעריך כי ההסכם עשוי להיחתם בימים הקרובים.

הצדדים כבר הסכימו למענקים של כ-250 אלף שקל לרופאים שיעתיקו את מקום מגוריהם לפריפריה, על תוספת של כמה מאות תקנים למתמחים ועל הגבלת מספר התורנויות של מתמחים לכדי 8 בחודש. עם זאת, עדיין קיימת מחלוקת בדבר דרישתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, להביא גם לקיצור משכה של כל תורנות, כך שלא תעמוד עוד על 26 שעות ברצף. הרופאים טענו בעבר כי לא ניתן ליישם את הדרישה הזאת ללא תוספת משמעותית יותר בכוח האדם, וכי בכל מקרה הדבר עלול לפגוע בהכשרתם של המתמחים. בימים האחרונים הסכים ליצמן להגמיש מעט את הדרישה שלו כך שתיעשה באופן מדורג יותר על פני מספר רב יותר של שנים ביחס לתוכנית המקורית - אולם הרופאים טרם נתנו לכך את הסכמתם. גם נציגי האוצר מסתייגים מהדרישה של ליצמן, בעיקר בשל החשש כי המהלך יביא ללחץ בעתיד לתוספת של תקנים נוספים.

על פי הערכות, הרופאים ויתרו על דרישתם המקורית לתוספת של כ-50% לשכר היסוד, ומנגד המדינה הסכימה לתוספת שכר גבוהה מזו שנקבעה בהסכמי השכר האחרונים במגזר הציבורי (7.25% בארבע שנים). בשל העיקרון הדיפרנציאלי עליו הסכימו כבר הצדדים בעבר, ייתכן כי תוספת השכר הכללית תעמוד על 10%-12%, ואילו רופאים בפריפריה ומומחים במקצועות המצויים במחסור ניכר של כוח אדם יזכו לתוספת שכר משמעותית יותר.

אתמול עבדו בתי החולים במתכונת שבת בלבד, ואילו היום הם עבדו באופן מלא.