סאגת החוב בארה"ב: "שאובמה ישבור את הראש לבד"

השיחות בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לבין מחוקקים רפובליקניים על העלאתה של תקרת החוב עלו על שרטון וכל הנראה הן יישארו תקועות בו. אובמה קבע מועד יעד לסיום המו"מ - מחר (שבת) ולפי כל ההערכות בוושינגטון, אין סיכוי ששני הצדדים יגיעו לפשרה בשעות הקרובות - הפער ביניהם עמוק מדי.

הרפובליקנים מתנגדים לכל צורה של העלאות מיסים, לרבות סתימת פרצות בחוקי המס, ודבקים בדרישתם לקצץ בתכניות ממשלתיות, בעיקר תכניות שעליהן נשענת רשת הביטחון החברתית, כביטוח לאומי ומדיקייר, הביטוח הרפואי לגימלאים, כצעדים בלבדיים לקיצוץ הגרעון. אובמה אינו מוכן לוותר על העלאת הכנסות הממשלה ממיסים כערוץ מקביל לכיווץ הגרעון. אלה הקווים האדומים של כל צד ואי אפשר לטשטש אותם.

דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, הדגיש אמש מה שידוע לכל: שני הצדדים מסכימים על סעיפי ההוצאה שאותם אפשר לקצץ מהתקציב. אלה מסתכמים ב-1.5 טריליון דולר. זה החלק הרפובליקני של המשוואה, והדמוקרטים מוכנים לחתום עליו. אבל אין הסכמה, וקרוב לוודאי שלא תהיה, על החלק הדמוקרטי של המשוואה: העלאות מס בשווי לפחות טריליון דולר בפרישה לעשר השנים הבאות. מבחינת הבית הלבן, משוואה עם פרק רפובליקני בלבד - אינה פתירה ואינה קבילה.

על רקע ההכרה שפשרה שוב אינה בהישג יד, ושאסון פיננסי כבד אורב לכלכלה הלאומית וממילא לכלכלה הגלובלית, מנהל עתה הסנאט מירוץ נגד השעון במאמץ דו-מפלגתי לגבש אסטרטגיה חלופית, שתאפשר להעלות את תקרת החוב ולמנוע את גלישתה של ארה"ב לביצה של חדלות פרעון.

סין לארה"ב: הגני על המשקיעים

הלחץ על שני בתי הקונגרס לגלות בגרות ולהציל את העולם מאסון כלכלי כבד גבר אתמול עם קריאתה של סין לוושינגטון להגן על האינטרסים של המשקיעים הגלובליים ולהעלות את תקרת החוב. אנליסטים מציינים שקריאתה של בייג'ינג נותנת ביטוי לחשש הגובר של הקהילה הפיננסית העולמית למראה המופע המפחיד של הקנאות האידיאולוגית שמנחה מגזר גדול של המפלגה הרפובליקנית.

האנליסטים מציינים, שכל שמיטת חובות של ארה"ב, ולו גם לטווח קצר, תערער את אמון המשקיעים בכלכלה האמריקנית לשנים רבות. אחת התוצאות המיידיות תהיה זינוק בשערי הריבית וייבוש ברזי האשראי לעסקים אמריקניים, דבר שיחנוק את ניצני ההתאוששות המעטים שעדיין מלבלבים בארה"ב.

חברת הדירוג מודי'ס כבר הזהירה, אור ליום אתמול, מפני "אפשרות גוברת" שלא תושג הסכמה על העלאתה של תקרת החוב. יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, הזהיר אתמול, בשימוע בסנאט, מפני "פורענות אדירת ממדים" אם אכן לא תושג הסכמה כזו, ו-S&P מזהירה מפני סיכוי של 50% להורדת דירוג של ארה"ב בתוך 90 יום.

בפנייה ישירה לוושינגטון אמר אתמול דובר משרד החוץ הסיני, הונג לי: "אנו מקוווים שהממשל האמריקני יאמץ מדיניות וצעדים אחראיים כדי לערוב לאינטרסים של המשקיעים". הדברים נאמרו בתגובה על אזהרת מודי'ס. דברים דומים השמיעו פקידים סיניים באפריל, בעקבות החלטה של סטנדרד אנד פורס להוריד את התחזית לכלכלת ארה"ב מ"יציבה" ל"שלילית" בגלל הגרעון התקציבי הגדול ועליה בחוב הממשלתי. סין מחזיקה באגרות חוב של האוצר האמריקני בשוווי של יותר מטריליון דולר.

בכל זאת, מחוקקים רפובליקניים רבים, שמזוהים עם "מסיבת התה", מוסיפים לטעון שלא יקרה שום אסון אם לא תועלה תקרת החוב. לטענתם, משרד האוצר האמריקני יוסיף לשלם את חובות ארה"ב למשקיעים מתקבולי המיסים הקיימים, כדי להימנע ממצב של חדלות פרעון, אך יאלץ לקצץ בסעיפי הוצאה בתקציב, וזו, לאחר הכל, מטרת הרפובליקנים מלכתחילה.

מכל מקום, ראשי הסיעות הרפובליקניות בסנאט ובבית-הנבחרים, מיץ' מקונל וג'ון ביינר, מבינים שאלה דיבורים בעלמא. מקונל, בתמיכת הדמוקרטים, מקדם אסטרטגיה חלופית ששורתה התחתונה היא: אובמה יעלה את תקרת החוב בלי להתחייב לקיצוץ בתקציב ולמעשה בלי אישור הקונגרס. המחוקקים יוכלו להביע הסתייגות, בלי יכולת למנוע את עצם הפעולה הנשיאותית. בכך ינערו הרפובליקנים מעצמם כל אחריות למה שמתרחש במשק. אובמה יהיה "הגוי של שבת" שלהם.

מקונל טוען, שבמצב הקיים, הרפובליקנים נתפסים כשותפים למצוקה הכלכלית בארה"ב. "זה יפגע במותג שלנו", הוא אומר. למעשה, הטיעון שלו הוא: שאובמה ישבור את הראש לבד; הבוחרים יאשימו אותו, בסופו של דבר, על התנהלותו הפיסקלית הבלתי אחראית, שתזניק את הגרעון התקציבי לממדים חסרי תקדים. מקונל מקווה, שהבוחרים יזכרו זאת בבחירות לנשיאות ב-2012.