כיבוי אורות

גמר מונדיאל הנשים הסתיים, ועכשיו חוזר הענף הענף לדשדוש. ללא שוק העברות, ללא הסכמי טלוויזיה, ואפילו קבוצות פרמיירליג שלא מוכנות לשלוח קבוצת נשים לליגה האנגלית החדשה

כ-50 מדינות שידרו אתמול (א') את גמר מונדיאל הנשים, שהסתיים בזכייה ראשונה בהיסטוריה של היפניות בתואר, בשידור חי. מונדיאל הנשים הראשון שזכה לחשיפה בינלאומית רחבה. האם זה היה הצעד המכריע בדרך ללגיטימיזציה של הספורט, בדומה לטניס הנשים, לאתלטיקה ולשחייה? האם כדורגל הנשים מתקרב לזה של הגברים? התשובה פשוטה: לא. עוד לא.

יש כבר צעדים בכיוון הנכון: אחרי ההפסד הצורב ליפן בחצי הגמר, הותקף מאמן נבחרת שבדיה, תומאס דנרבי, על שינויים טקטיים שביצע בגלל פציעה של שחקנית מפתח. "אם אנחנו דנים בטקטיקה במשחק כדורגל נשים, עשינו עם הענף צעד גדול. לפחות אנחנו מדברים על כדורגל ולא על מי התפשטה באיזה מגזין". ולראיה, מספרי הצופים: ממוצע קהל של יותר מ-25 אלף צופים באצטדיונים ויותר מ-80% תפוסה ביציעים. שיאי צפייה בטלוויזיה בגרמניה - 16 מיליון צופים ברבע הגמר, בשבדיה - יותר מ-3 מיליון תושבים צפו במשחק על המקום השלישי, שליש מאוכלוסיית המדינה. אפילו 8.5 מיליון גרמנים שצפו בטלוויזיה במשחק של נבחרת הנשים מול יפן מהווים נתח אוכלוסייה גדול יותר מזה שצפה במשחק גמר ליגת האלופות בין באיירן מינכן מול אינטר ב-2010.

"אלו נתונים חדשים שלא יכולנו לתאר לעצמנו", אמרה שטפי ג'ונס, נשיאת הוועדה המארגנת. גם הספונסרים עמדו בתור, והוועדה המארגנת של המפעל העניקה לשישה מותגי ענק בגרמניה את הזכות לפרסם עצמם באמצעות קמפיינים משולבים עם המפעל, תמורת 4 מיליון אירו למותג.

***

אבל ברמת הליגות כדורגל הנשים עדיין חי במחתרת. הליגה המפורסמת בעולם היא WPL בארצות הברית שמשוחקת השנה עם שש קבוצות בלבד. בשלוש שנות קיומה כבר פשטו חמש קבוצות את הרגל. לפי ה"פרנקפורטר רונדשאו", השכר הממוצע ב-WPS הוא כ-40 אלף דולר בעונה. מרטה הברזילאית, שחקנית הכדורגל הטובה בעולם, מרוויחה לפי המידע בעיתון "די וולט" כמאה אלף דולר בחודש. כולל כספי ספונסרים וחוזי פרסום.

שוק העברות? סכומי ההעברה בכדורגל הנשים זניחים. היוצא מן הכלל היה כשלוטה שלין, כוכבת נבחרת שבדיה ומהחלוצות הטובות בעולם, עברה מאומאה השבדית לליון הצרפתית. בליון עברו לקבוצה מקצוענית לחלוטין עם חיזוק בינלאומי כדי להפוך לכוח גם ברמה האירופית ולצורך כך הוציאו סכום שיא בהעברות ושילמו עבור שלין כ-150 אלף אירו. סכום דומה מקבלת השבדית כשכר שנתי. כהשוואה, מסי מרוויח את הסכום הזה בארבעה ימים וחצי.

בליגה היציבה והטובה באירופה לפחות, הבונדסליגה, יש הבדלים גדולים בין הקבוצות. רוב הקבוצות מתקיימות סביב תקציבים של 300-500 אלף אירו בשנה. שכר השחקניות, בהתאם: יוזף האקפורת, ראש מחלקת תקשורת ספורט במינכן ביזנס סקול אומר כי "25 השחקניות הטובות בגרמניה מרוויחות כ-4,000 אירו בממוצע", אבל יש לא מעט שחקניות שסוגרות את החודש עם 500 אירו בלבד.

טורבינה פוטסדם, קבוצת הפאר שחיה על טיפוח הכישרונות והאקדמיה לספורט, מחזיקה תקציב של 600 אלף אירו, ושילמה לכוכבת שלה, פטמירה "לירה" באירמאי 60 אלף אירו בשנה. אבל "באיירן מינכן של הנשים", FFC פרנקפורט, רכשה אותה ותשלם לה בשנים הקרובות 11 אלף אירו בחודש. יחד עם שמונים אלף אירו בשנה מפרסומות לנייקי, קוקה קולה ועוד מותגים גרמניים, תרוויח השחקנית היפהפייה כ-200 אלף אירו. "רוב השחקניות בקבוצה שלנו יכולות לחיות מהכדורגל, הן מרוויחות בין 2,000 ל-6,000 אירו בחודש", הסביר נשיא פרנקפורט זיגפריד דיטריך שהקפיץ את תקציב הקבוצה שלו בשנים האחרונות ל-1.8 מיליון אירו בשנה ויכול לקנות כל שחקנית בליגה.

כדי שזה לא יישאר בגדר ניצוצות, צריך להגיע השלב הבא: שידורי טלוויזיה של משחקי ליגה - המנוע האמיתי לכל ליגה שמכבדת את עצמה. אבל פה כולם נרתעים: הם לא מאמינים שיש עניין, גם לא אחרי המונדיאל. לכן מרוויחה כל קבוצה בבונדסליגה לנשים 180 אלף אירו בשנה בטלוויזיה, סכום המהווה אחוז אחד מהסכום שמשולם לקבוצה ממוצעת בבונדסליגה "האמיתית" של הגברים. שלא לדבר על הליגה האנגלית, שם אגב נפתחה ליגת קיץ מקצוענית לנשים עם שמונה קבוצות בשם WSL אבל מלבד מותגי כדורגל כארסנל, צ'לסי, ליברפול, בירמינגהאם סיטי ואברטון (שאף ממותגות כמו הגברים עם אותן תלבושות וספונסרים) - אין לקבוצות הגדולות כמו מנ. יונייטד, מנ. סיטי או טוטנהאם רצון או עניין להיות חלק מהסיפור.

***

פיפ"א עושה אמנם מאמצים להגדיל את החשיבות של המפעל עם העלאת סכומי הפרסים לנבחרות במונדיאל לנשים ל-10 מיליון אירו, כאשר הנבחרת הזוכה מקבלת מעט יותר ממיליון אירו (עשירית מהגברים). אבל גם זה עדיין לא גורר שיטפון של מפרסמים והסכמים מסחריים: סוכנות השיווק Sport+Markt מנתה 50 מפרסמים סביב המפעל, עשירית מה-500 שפירסמו סביב מונדיאל הגברים בגרמניה 2006.

ולגבי הזוכה הטרייה: ראש ההתאחדות היפנית הבטיח מבעוד מועד לכל שחקנית 13 אלף אירו בעבור ניצחון בגמר המונדיאל. זה לא בשמיים, אבל לפחות זה עדיף על הסרוויס לקפה שקיבלו הגרמניות שזכו באליפות אירופה לפני 22 שנה.