במשרד האוצר, ברשות החשמל ובמשרד להגנת הסביבה נעשו אתמול (א') ניסיונות לגבש הסכם פשרה שיאפשר לצמצם את התייקרות החשמל בסוף החודש מ-19% ל-12%. כדי להגיע ליעד הנמוך הביע האוצר בפעם הראשונה נכונות לוותר על מיסוי הסולר למשך חודשי הקיץ, במסגרת הוראת שעה. המשרד להגנת הסביבה מתעקש עדיין על הצו שמונע מחברת החשמל להפעיל במזוט את תחנות הכוח הנמצאות באשקלון ובחיפה. ההתעקשות הזאת עולה לנו בינתיים בין 2% ל-3% מהתעריף.
הדיווחים הראשונים על ההתייקרות הדרמטית הצפויה בתעריפי החשמל הופיעו בתקשורת ב-29 ביוני. מי שציפה שהמערכת הפוליטית תזדעזע - התבדה. התייקרות החשמל בעשרות או אפילו מאות שקלים למשפחה מזעזעת את הציבור הרבה פחות מהוספת כמה אגורות למחיר הקוטג'.
הסיבה לכך ברורה: מחיר החשמל הוא בבחינת תעלומה שרק יודעי ח"ן יודעים לפצחה. הגז המצרי, הבלו על הסולר, המזוט - כל אלה מתערבבים במוחו הקודח מחום הקיץ של הציבור הישראלי, שממהר לתייג את העלייה הצפויה בתעריפי החשמל בקטגוריה "גזירות גורל". את הקוטג', לעומת זאת, יודע כל ילד לתמחר. אין שום דרך להסביר את התייקרותו מלבד תאוות בצע של משווקיו.
אלא שהמציאות מורכבת יותר. עליית מחירי החשמל תשפיע גם על הקוטג', המים, התעשייה ותגיע לכל פינה במשק. האם המכה הייתה נמנעת? האם יכלה ישראל להיערך טוב יותר להפסקות הגז ממצרים? האם הייתה צריכה לרכוש מאגרי גז או להסיט השקעות מהקמת תחנות כוח של חברת החשמל? רק גורמים מקצועיים בלתי תלויים יוכלו להשיב על כך. השיבושים בגז המצרי היו תרחיש מוכר וידוע שתורגל שוב ושוב בממשלה. ובכל זאת, אספקת הגז ממצרים נתפסה כיציבה מספיק עבור מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד שחתם ביד בוטחת על עסקת ענק לרכישת גז רגע לפני הקריסה.
התשובות על השאלות האלה לא יתבררו כנראה לעולם, אבל המסר לפוליטיקאים ברור וחד: תן לצרכנים בראש במחיר החשמל, אבל אל תיגע להם בקוטג'!
כמה נשלם על החשמל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
