ההבדל בין קשרים לפרוטקציה

כמעט כל טור שכתבתי עד היום גרר סידרת תגובות מלומדות הטוענות: "הכול פרוטקציה". לא חשוב מה הנושא, תמיד יהיו את אלה שבטוחים כי הצלחה בקריירה זו רק שאלה של פרוטקציה. לא משנה ההשכלה, העשייה, הכישורים, ההישגים. אם יש לך פרוטקציה - תצליח, אם אין לך פרוטקציה - לא תצליח.

מפתיע מאוד שהאמונה הזו עוד חיה בקרב אנשים במגזר העסקי, אנשים משכילים, בעלי מקצועות רציניים, שלא לדבר על מנהלים. המצדדים בה טועים בגדול, ופעמיים. פעם ראשונה כי פרוטקציה היא מאובן הסתדרותי שאין לו זכר במגזר העסקי, ופעם שנייה כי האמירה הזו ותפיסת העולם שעומדת מאחוריה מחבלות בקריירה.

אותם האנשים לא מבדילים בין פרוטקציה לבין קשרים, ומאותה הסיבה (שתובהר בהמשך) הם גם אינם מבינים שמדובר בדבר והיפוכו.

מה שמכונה במגזר הציבורי "פרוטקציה", נקרא במגזר העסקי "קשרים", וקשרים (בניגוד לפרוטקציה) הם לגיטימיים לגמרי, ענייניים, ראויים, ובעיקר יעילים. קשרים, מקסימום, הם דרך לפתוח דלת שייתכן ולא הייתה נפתחת בלעדיהם, זה הכול.

קשרים לכשעצמם לא מספיקים כדי למנות מישהו לתפקיד, אלא אם נמצא שהוא טוב לפחות כמו שאר המתחרים על אותו תפקיד. המגזר העסקי זה לא הסתדרות, לא מסדרים שם ג'ובים. המנהל לא יגייס אדם לא טוב, שברור שיועיל פחות, רק משום שהגיע דרך קשרים (אלא אם המינוי הזה נכפה עליו - אירוע נדיר מאוד במגזר העסקי).

תתפלאו, אבל הרוב המכריע של האנשים המצליחים במשק לא נולדו מקושרים ועשו זאת בזכות עצמם. קודם כל בזכות הכישורים והעשייה, ורק אחר כך בזכות קשרים שהם במו ידיהם השכילו לבנות, קשרים ששורדים רק משום שהאנשים האלה מביאים תועלת, או בעברית פשוטה - הם מביאים תוצאות.

בעולם העסקים זה פשוט מאוד: הבאת תוצאות - יופי, שווה להשקיע בך, לקדם אותך, להמליץ עליך, לפתוח לך דלתות; לא הבאת תוצאות - אז לא, ולא יעזרו לא קשרים ולא היושב במרומים (ותאמינו לי שפגשתי אנשים עם קשרים מולדים מפה עד הירח שלא ממש עוזרים להם, אם הם אנשים לא מספיק טובים).

קמים ועושים, גם עבודה וגם קשרים

אכן במגזר הציבורי מוסד הפרוטקציה ממשיך לשגשג וגם אנשים לא מספיק טובים בנו ובונים שם קריירות לתפארת - מתקדמים, מתמנים וממנים משיקולים לא-ענייניים ובלתי-מקצועיים בעליל. אז מה? זו לא סיבה לנפנף במנטרה הזאת, אפילו אם אתה במגזר הציבורי - כי גם שם היא רק תחבל לך בקריירה.

האמירה "הכול פרוטקציה" (או בגרסה היותר מתקדמת שלה "הכול קשרים") מעידה על אדם - איך נגיד את זה בעדינות - "לא מפותח". הוא אולי משכיל, מקצוען, אבל הוא לא מפותח מאוד, והסיכוי של הקריירה שלו להצליח גם הוא לא מזהיר.

הסיסמה המיובשת הזאת ממתגת אותו כנעבעך, מיושן, פאסיבי, מריר, זועף, פקיד אפרפר ולא מפותח. בקיצור, מיצוב לא טוב במיוחד, שגם מסביר מצוין למה האנשים הללו מצליחים פחות.

אפילו במגזר הציבורי לא מקדמים את הטיפוסים הללו והם ממשיכים לאייש משרות זוטרות ומשמימות עשרות בשנים, אז הם יצליחו בעסקי? למה שיקדמו את הנעבעכים הללו? שיגידו תודה שמעסיקים אותם למרות האווירה האפרורית שהם יוצרים מסביבם.

לא חסרים בעלי מקצוע טובים עם יוזמה ומוטיבציה לעשות, ליצור, להתקדם. לא חסרים מקצוענים שמבינים שהצלחה בקריירה לא מגיעה מלשבת ולחכות שיתנו לך (וכל הזמן לקטר), והם קמים ועושים, גם עבודה וגם קשרים. לכן הם גם מצליחים.

אז גם למי שקשה להשתחרר מתפיסת העולם העתיקה הזו והוא ממש מאמין בכל לבו שהכול פרוטקציה, מומלץ בחום שיקפיד לדקלם את המנטרה הזאת בלב שאחרים לא ישמעו.

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com