יוקר המחיה: משפחה תוציא השנה 2,000 ש' על ספרי לימוד

"גלובס" ממשיך בבדיקת יוקר המחיה: ההוצאה בכיתות הנמוכות מגיעה לכ-400 שקל עבור ילד אחד, ובכיתות הגבוהות מטפסת ל-900 שקל ■ מבדיקת "גלובס" עולים גם פערים של 30% בין אזורים שונים בארץ

גם השנה, משפחה עם שלושה ילדים בבית הספר, תוציא 1,500-2,000 שקל על ספרי לימוד. ההערכות הן כי סך ההוצאה של משקי הבית בישראל על ספרי לימוד תגיע למיליארד שקל, זאת על רקע העובדה שהמחיר הממוצע לספר הוא 50 שקל והרשימה תופחת עם הגיל.

להוצאות על ספרי הלימוד, מתווספת הוצאה העשויה להכפיל את מחיר ספרי הלימוד (מ-541 שקל לתלמיד כיתה א' ועד 1,373 שקל לתלמיד כיתה יב'). הוצאה זו באופן רשמי מוגדרת כ"רשות", אך בהיותה כוללת טיולים כיתתיים, סל תרבות והשאלת ספרים, קשה להניח שהורים יוכלו להרשות לעצמם שלא לשלם, ולהשאיר את ילדיהם בבית בזמן שחבריהם מבלים.

ספרי הלימוד הם מוצרים בפיקוח (תכנים, אפיונים ומחיר), אולם נדמה כי מדובר בענף פרוץ המעלה סימני שאלה. לדוגמה: מי הגוף האמון על מחירי ספרי הלימוד? כנראה שמדובר בחידה עלומה - גם השנה מפנה משרד החינוך את האצבע למשרד התמ"ת בכל הנוגע למחירי הספרים, והתמ"ת מחזיר את הכדור למשרד החינוך. גם משרד האוצר בתמונה, וההורים משלמים.

לאור העובדה שבכיתות הנמוכות כותבים הילדים בתוך הספרים (המשמשים כחוברות עבודה) - ההוצאה הזאת אפילו לא ניתנת לצמצום באמצעות רכישת ספרים משומשים. משרד החינוך מתיר לתלמידי כיתוב א'-ב' לכתוב בכל ספרי הלימוד ולתלמידים עד כיתות ד' רק במקצועות מתמטיקה ושפות.

מעבר לעובדה שמחירי הספרים גבוהים באופן אבסולוטי, יש מקומות בארץ שבהם משלמים יותר: מבדיקה של כמה רשימות ספרים של כיתות זהות בבתי ספר בערים שונות עולים הבדלים המגיעים לעשרות אחוזים, הנובעים מבחירת תכנית לימודים אחרת.

היות ומדובר במוצר בפיקוח, אמונה על המחירים ועדה משותפת של משרד האוצר ומשרד החינוך. אלא שממחקר שפורסם בפברואר 2010 ושביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת (לבקשת חה"כ אנסטסיה מיכאלי, ישראל ביתנו) עולה כי ועדה זו לא התכנסה מ-2006. ממצאים נוספים שמעלה המחקר מתייחסים לסוגיית הפיקוח על ספרי הלימוד על רבדיה השונים.

הפיקוח מתפזר בין משרדי החינוך והתמ"ת

לפי המחקר, משרד התמ"ת האמון על בקרת המחירים טוען כי משרד החינוך אינו בודק את התחשיבים שמוגשים לו, ומאשר את המחירים המרביים של ספרי לימוד כפי שמציעים המוציאים לאור. משיקולים תקציביים, הוצאת ספרי הלימוד הועברה לידיים פרטיות ולא נמצאת במשרד החינוך.

על מה כן מפקח משרד החינוך? על תכני הספרים. בתי הספר בוחרים את ספרי הלימוד מתוך רשימה שמעביר משרד החינוך במסגרת חוזרי מנכ"ל, והכוללת כמה ספרים לכל מקצוע. המשרד מפקח על תדירות החלפת הספרים: חל איסור על החלפת ספר לימוד בטרם חלפו חמש שנים מתחילת השימוש בו, במטרה לאפשר רכישת או העברת ספרים משומשים. כאמור, להורים לתלמידים בכיתות הנמוכות העניין הזה ישים פחות.

המחקר שביצע מרכז המידע והמחקר בחן לעומק את הפיקוח אחר ספרי הלימוד המאושרים: למרות טענות משרד החינוך כי מפקחיו עוקבים אחר מילוי ההנחיות, פעמים רבות מידי נכללים ברשימות בתי הספר ספרי לימוד שאינם מאושרים (בהיבט התכנים והמחיר).

מחירי הספרים, הנתונים כאמור תחת פיקוח, שמרו על יציבות לאורך השנים האחרונות (בניגוד לקוטג', למשל) או למוצרי מזון שהוסרו מפיקוח.

בהמשך למחקר האמור, הגישה בשבוע שעבר למליאת הכנסת חה"כ מיכאלי הצעת חוק שתגביל הוספת חוברות עבודה, תקליטורים ואביזרים נלווים המייקרים את ספרי הלימוד הנמכרים עם ציוד זה כמקשה אחת (מה שדורש מההורים לרכוש ספרי לימוד חדשים רק עבור השימוש בחוברות הנלוות).

חשוב לדעת: בית הספר מחויב להעביר להורים את המחיר המרבי של ספרי הלימוד ברשימות. בשנה שעברה קראה המועצה לצרכנות למשרד החינוך להזין באתר האינטרנט מנוע חיפוש שיאפשר להורים לבדוק האם ספרי הלימוד שברשימות מאושרים לצד מחירם המרבי. נכון להיום אין באתר משרד החינוך מנוע חיפוש פרטני כמתבקש, אלא קובץ אקסל ובו רשימת כל הספרים המאושרים. בעידן שבו מנוע חיפוש אינו דורש אמצעים טכנולוגיים חריגים, תמוה כי החיפוש נעשה מתוך אותו קובץ, אולם במשרד החינוך מבטיחים כי מנוע כזה יהיה זמין בעתיד. כך או כך, קורא המשרד להורים שימצאו ספר שלא מאושר להפנות תלונה ישירות למשרד החינוך.

מבדיקת כמה רשימות לתלמידי בתי הספר יסודיים והתיכונים עולה כי מבין עשרות ספרים שברשימות, רק ספר אחד לא היה בקובץ משרד החינוך.

התשלומים הנוספים שמכפילים את ההוצאה

עם כל ההוצאות הסובבות את תלמידי בית הספר, כבר שכחנו כי בבסיס הדברים ילדנו אמורים להתחנך חינם. ובעוד שאנחנו מפנים את כעסנו (המוצדק) לחברות מסחריות שחולבות את הצרכן הישראלי, ראוי להזכיר את תשלומי הרשות לבית הספר עבור מסיבות כיתה וטיולים - סכומים אלה עשויים להכפיל את ההוצאה של ההורים על ספרי הלימוד. הסכום המרבי המותר לגבייה גדל עם הילד (ראה טבלה) כך שהורים ל-3 ילדים בגילאים שונים יגיעו בקלות ל-2,500 שקל ויותר. תשלומי החובה כוללים ביטוח תאונות אישיות (34 שקל) וביטוח בריאות השן לכיתות ה'-ט' (30 שקל).

במשרד החינוך מדגישים כי חל איסור על גביית יתר של תשלומים מההורים.

אשר לתשלומי התל"ן (תכנית לימודים נוספת) שהם בבחינת רשות, ציין מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, כי המשרד מוביל מדיניות שעניינה חיזוק החינוך הציבורי ומניעת זליגת תלמידים לבתי הספר הפרטיים. מכאן שאם ישנה דרישה מצד הורים לקיים לימודים במסלולים ייחודיים, הרי שיש לאפשר זאת במסגרת תשלומי תל"ן או תוכניות משלימות. במתכונת זו, יש לאפשר קיומה של ליברליזציה ובמקביל, לקדם ולהעניק תמיכה לאוכלוסיות חלשות.

הפתרון: ספרים דיגיטליים

הצעת החוק לספרים דיגיטליים, שעברה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה ביוזמת ח"כ עינת וילף (עצמאות), מקרבת את ישראל לפתרון להוצאה העצומה על ספרי לימוד. מו"לים יחויבו להוציא לכל ספר מודפס גם מהדורה דיגיטאלית, כך שלתלמידים תהיה אפשרות בחירה בין שתי הגרסאות. בבתי ספר בודדים לומדים היום בעזרת מחשבים ניידים הנמצאים בכיתות. בהיעדר תקציבים ממשלתיים, מדובר בפיילוט ביוזמת ובמימון רשויות מקומיות, בהן אשדוד, עפולה, גני תקווה ותל-אביב, שהשקיעה השנה יותר מ-150 מיליון שקל לטובת מהפך טכנולוגי בבתי הספר.

היתרונות כוללים היבטים בריאותיים (הילד לא צריך להעמיס על גבו תיקים כבדים), אקולוגיים ולימודיים, לרבות יכולת ההמחשה, העלאת תכנים רלוונטיים ועדכון הספרים באופן מיידי.

בהיבט הכלכלי ההורים משלמים על הספר הדיגיטאלי 60% ממחירו הרגיל. "תוך 4-5 שנים נעמוד על מחשב לכל ילד, ומערכות אלחוטיות ירשתו את בית הספר", אומרת גילה בן-הר, מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), העומד מאחורי הלמידה הדיגיטלית: "בזכות רשויות שישקיעו ועם דחיפה של ההורים, אנחנו בכיוון הנכון. עם מגמת הירידה במחירי המחשבים, לא רחוק היום שטאבלט יהיה כלי לימודי שיבוא עם התלמיד הביתה. ספרי הלימוד יישארו בעיקר לכיתות א'-ב', כדי שלא ישכחו לנצל את כישורי המוטוריקה".

תגובות

משרד התמ"ת: "השאלות שהעליתם נמצאות בסמכותו של משרד החינוך".

משרד החינוך: "המשרד אוכף את נהליו ומדיניותו באמצעות פיקוח ישיר על בתי הספר ובאמצעות בקרות פתע. תשלומים חריגים מטופלים מיידית. דו"ח מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מצביע על ירידה בשיעור בתי הספר הגובים תשלומי יתר: בשנת הלימודים תשס"ה עמד שיעור בתי הספר החורגים בדרישות התשלום על 80% לעומת 51.3% בשנת הלימודים תש"ע. משרד החינוך ימשיך להגביר את האכיפה כדי למנוע גביית תשלומי יתר".

תשלומים נוספים הנגבים במהלך השנה
 תשלומים נוספים הנגבים במהלך השנה

ספרי לימוד
 ספרי לימוד

כמה תעלה שנת הלימודים לתלמיד כיתה ד'
 כמה תעלה שנת הלימודים לתלמיד כיתה ד'