"הספר נתב"ג הוא סלט נפשי עם פנטזיות של ילד במשפחה שכולה"

יואב כ"ץ, 1965 - סופר, מחזאי ובמאי תיאטרון. בוגר אוניברסיטת תל-אביב. כתב תסריטים לסרטים "עיניים שלי" (1997) ו"סדום ועמורה", והשתתף בכתיבת הסדרה "ארץ קטנה, איש גדול" של אברהם הפנר. תירגם ועיבד לתיאטרון יותר מ-20 מחזות, ביניהם: "מהמטבח באהבה" שזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בשנת 1999. קובץ סיפוריו "מולטי סיסטם" זכה בפרס קרן מוזס לספרות לשנת 1999; סיפור הנושא מתוך קובץ זה הועלה במסגרת ההצגה "זוגיות" בתיאטרון הבימה. תרגם מאנגלית יותר מ-30 ספרים, ביניהם רבים מכתבי ארנסט המינגוויי. ספרו החדש "נתב"ג" יצא לפני חודש בהוצאת עם עובד.

- איזה בית קפה אהוב עליך במיוחד, ומדוע?

"זכיתי וברחוב שלי בגבעתיים יש שני בתי קפה, קפה לנדוור וקפה בן-עמי, זה עם אווירה קלילה, זה עם עוגות מצוינות. לפעמים אני עובר את הכביש אל אחד מהם, לקרוא את מה שכתבתי, להכניס תיקונים ולהסתכל על נשים. כיוון שהמרחק ביניהם לביתי קטן כל-כך, את ההחלטה באיזה מהם לשבת אני מקבל ברגע היציאה".

- מיהם הסופרים העבריים האהובים עליך ביותר?

"אסף גברון הוא המלך. בספרים שלו יש אנרגיה מדהימה, הוא מספר סיפור באופן שאתה לא יכול לעמוד בפניו ותיאורי הסקס שלו הם הכי טובים בספרות העברית. מבין ספריו אני אוהב במיוחד את 'מובינג' ואת 'הידרומניה'".

- והזרים?

"ז'וזה סראמאגו הפורטוגזי, ובעיקר ספריו "דברי ימי מנזר" ו"רפסודת האבן". אני אוהב את החתרנות העמוקה שמצויה ברעיונות שבספריו ואת היכולת שלו לערבב מציאות יומיומית עם נסים נשגבים כך שייצא מהם מרקם שלם וחדש שמתקבל על דעתו של הקורא וגם מרגש אותו. מלבדו, אני אוהב מאוד את מייקל שייבון, ואצטט את אשתי שאמרה עליו, ואני מסכים בהחלט: 'כל משפט אצלו זה כמו לפתוח בונבוניירה'".

- איזה ספר ילדים אהוב עליך במיוחד?

"'איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבב הרומני' מאת מאיר שלו. ספר שובב שלא כתוב כמו סיפור ילדים, אלא כמו בדיחה שמצחיקה אותי בכל פעם מחדש, ולא פעם התחננתי בפני הבנות שלי שירשו לי לקרוא להן אותו לפני השינה".

- אם היית יכול לצותת לשולחן הסמוך, מי היית רוצה שיישב שם?

"הייתי רוצה שיישבו שם אמא ואבא שלי, בדייט הראשון שלהם".

- לאיזה ספר אתה חוזר שוב ושוב?

"אני חוזר באופן קבוע לספרו של מייקל הייג, Wirting Screenplays That Sell - זה תנ"ך לכתיבה וליצירת מבנה סיפור ובכלל לא משנה שהוא מיועד במקורו לכתיבה לקולנוע. העקרונות שהוא מביא פשוטים ונהירים, וכשאני קורא בהם שוב, זה אחד הדברים שמתניעים אותי לשבת ולכתוב".

- אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד, מוזיאון, בית קפה או חנות ספרים. לאן תלך?

"אלך לבית קפה, לנוח מהשיטוטים בעיר, כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות בחו"ל. ואני רוצה שזה יהיה בפריז, קפה דה לה מרי, ליד כנסיית סן סולפיס, מול המזרקה המציצה מבין עצי הערמונים. עלי מוהר כתב עליו מילים נהדרות בטורו בעיתון 'העיר'. ניסיתי פעם והתאהבתי".

- כיצד נולד ספרך "נתב"ג"?

"מדובר בסלט נפשי שמורכב מפנטזיות של ילד שגדל במשפחה שכולה, הקריירה שלי כאבא במשרה מלאה, החיבה שלי לתעופה וחוסר כבוד בסיסי לסמכות ומוסכמות. מתוך כל זה צמח איכשהו המותחן המהופך הזה, שלצד העלילה המהירה שבו מעלה שאלות מוסריות ואומר גם כמה דברים על חיינו במדינה הזאת".

- קעקעת את הכתובת שלך על הזרוע.

"אני גר בגבעתיים, ליד כיכר רמב"ם, הכתובת המדויקת מקועקעת על זרועי, קעקוע שמעורר הרבה שאלות, במיוחד בקיץ, כי יום אחד לפני 15 שנה שכרתי את הדירה הזו, התאהבתי בה ומאז אני לא רוצה לזוז ממנה, ולשמחתי גם לא צריך, בינתיים, טפו-טפו-טפו".