כך הפקיר משרד האוצר את נוטלי המשכנתאות

מדינת ישראל הפקירה את הזכאים למשכנתאות. זו לא אמירה שיפוטית ולא מתיחת ביקורת, אלא עובדה קרה הנתמכת במספרים ובנתונים קשיחים הנמצאים בדוחות הבנקים. הנה הנתונים: היקף המשכנתאות מכספי האוצר ירד משנת 2006 ב-80%, שיעור הסיוע של המדינה מסך הלוואות המשכנתה הכולל ירד מ-9.4% ל-0.7%. המדינה פשוט הפסיקה להיות גורם בשוק. "המדינה ברחה מאחריות ושלחה כל אחד לגורלו", אומר בנקאי בכיר.

איך הדברים הידרדרו ומי אחראי לכך? עד שנות ה-90 מרכיב הלוואות הזכאים היה חלק משמעותי מהמקורות של זוגות צעירים לרכישת דירה ראשונה. ההלוואה הייתה משמעותית, הריבית אטרקטיבית ואפילו ההצמדה למדד הייתה חלקית בלבד. בנקודת זמן מסוימת בתחילת העשור הקודם החל משרד האוצר להרע את התנאים. תחילה ביטלו את ההצמדה החלקית למדד, המענקים הצטמצמו בהדרגה, הסכומים קטנו ולסיום החמירו את הגדרות הזכאות. לא מיותר להזכיר שבחלק מהתקופה עמד בראש משרד האוצר אחד בשם בנימין נתניהו.

משרד האוצר דחף לביטול המענקים ולביטול התמיכה הממשלתית בשוק הנדל"ן, משרד השיכון לא עמד בלחץ - והתוצאה ברורה. בשנת 2006 ניתנו 2.25 מיליארד שקל למשכנתאות לזכאים, בשנת 2010 ירד הסכום ל-455 מיליון שקל. השוק בינתיים גדל פי 2.5, בעיקר עקב עליית מחירי הדירות, והגיע ל-60 מיליארד שקל. אבל המדינה מהווה חלקיק זעיר בו.

מציעה מוצר נחות

זה לא הכול. המדינה מציעה רק מוצר אחד - הלוואות בריבית מדדית קבועה, שהן בשנים האחרונות מוצר נחות בשוק. לכן ללווים היה עדיף בשנים האחרונות לקחת הלוואה בריבית משתנה צמודת פריים שגם אינה חייבת בעמלת פירעון מוקדם. בנוסף ההלוואה שהמדינה נותנת היא הלוואה קשיחה בריבית של 4% צמוד למדד לתקופות של 15-25 שנים. בלי גמישות, בלי מסלולים ועם עמלת פירעון מוקדם. בגלל ירידת הריביות בשנים היו תקופות ארוכות שהריבית הבנקאית הרגילה באותו מסלול הייתה נמוכה יותר מהריבית לזכאים בהלוואות מדינה. ועוד לא דיברנו על הסכומים הנמוכים של 70-100 אלף שקל. "בסיוע לזכאים שהמדינה נותנת אפשר לקנות מקסימום את דלת הדירה", אומר הבנקאי.

 משכנתאות לזכאים