הפרקליטות דרשה פיטורי ורמוס רק במקרה של הסדר

כשבוע לאחר שרועי ורמוס עצמו משך את עתירתו לבג"ץ נגד ההסדר שבמסגרתו פוטר מתפקידו כמנכ"ל פסגות, חושף "גלובס" את מסמך הנימוקים המלא של פרקליט המדינה, משה לדור, שגובש במסגרת החלטת לדור לסגור את התיק הפלילי.

מהמסמך עולה כי קרן אייפקס לא התחייבה בפני הפרקליטות לנקוט את שורת הפעולות שלקחה על עצמה במטרה להימנע מהליך פלילי נגד פסגות בפרשת הרצת ני"ע. המשמעות היא שגם אם אייפקס לא הייתה עומדת בתנאים הללו, לא היה בכך משום הפרת התחייבות, והפרקליטות הייתה רשאית במצב כזה להגיש כתב אישום גם נגד פסגות. כלומר, רק אם אייפקס הייתה מגיעה להסדר, היו נדרשים פיטורי ורמוס.

עוד עולה מהמסמך כי שיקולי הפרקליטות בהסדר עם אייפקס לסגירה מותנית של התיק הפלילי נגד פסגות התבססו, בין היתר, גם על תקדים העמדתם לדין של ראשי מערכת הבנקאות בפרשת ויסות מניות הבנקים שאירעה בשנות ה-80 של המאה שעברה.

נזכיר כי במסגרת ההסדר נקבע כי פסגות ידיח את בכירי החברה במועד ביצוע העבירות, בהם המנכ"ל רועי ורמוס, ומנכ"ל החברה הבת פסגות ני"ע, שי ירון. כמו כן נקבע כי בית ההשקעות יאמץ תוכנית אכיפה פנימית בתאגיד - קוד ממשל תאגידי חדש - שיאושר על-ידי רשות ני"ע. בנוסף נקבע כי פסגות ישלם קנס בסך 150 מיליון שקל.

עונשים אלה הוטלו על פסגות לאחר שבמסגרת חקירה של רשות ני"ע התגלו חשדות להרצת ני"ע בחשבון הנוסטרו של בית ההשקעות בין 2007 ל-2009 על-ידי סמנכ"ל הברוקראז' דוד אדרי ומנהל חדר המסחר ברוקראז' שי בן-דוד, וזאת, על פי החשד, בידיעתם של ורמוס וירון.

ואלה עיקרי נימוקיו המלאים של לדור, שכאמור טרם פורסמו עד כה. במסמך - שכותרתו "נימוקים להחלטה צפויה בבקשת פסגות להימנע מנקיטת הליכים" - פורש פרקליט המדינה את מכלול שיקוליו, חלקם שנויים במחלוקת, להחלטה לסגור את התיק הפלילי כנגד פסגות, תוך הותרת החשדות כנגד מנהלים בתאגיד, ובהם ורמוס, על תילם.

בהחלטת פרקליט המדינה מודגש כי אין מדובר בהחלטה לסגור את התיק נגד פסגות, אלא רק בהסכמת הפרקליטות - הדומה למנגנון פרה-רולינג - לכך שאם אייפקס תנקוט שורת מהלכים שהתחייבה לקחת על עצמה ושגובשו ביוזמתה, תימנע הפרקליטות מלנקוט הליך פלילי נגד התאגיד.

בפרקליטות הכירו בכך שלמתן עמדת הפרקליטות כבר באוקטובר 2010 הייתה חשיבות מכרעת לצורך החלטתה הסופית של אייפקס, אם לממש את עסקת רכישת השליטה בפסגות, או לסגת ממנה. "במערכת היחסים העסקית שבין אייפקס ליורק", כתב לדור בהחלטתו, "היעדר תשובה מצד הפרקליטות או רשות ני"ע עד למועד האמור, כמוהו היה כתשובה שלילית שהייתה מביאה לביטולה של העסקה".

כבר במועד קבלת ההחלטה ידע פרקליט המדינה כי צפויות טענות כלפיו במישור היחסים שבין פסגות לבין ורמוס, כפי שאכן קרה בסופו של דבר. וכך כתב לדור בהתייחס לכך: "החלטתי עוסקת אך ורק במערכת היחסים שבין המדינה לבין התאגידים אייפקס ופסגות, להבדיל מהמישור הנוגע ליחסי התאגידים וצדדים שלישיים".

אחת הבעיות שעלו בהקשר לפרסום החלטת הפרקליטות, הייתה כי אף שהוחלט לסגור את התיק הפלילי נגד התאגיד, לא התקבלה החלטה ביחס לורמוס וליתר החשודים בתיק הנוסטרו. לדור מודה למעשה כי מלאכת הבדיקה בפרקליטות של ממצאי חקירת רשות ני"ע טרם הסתיימה עד מועד קבלת ההחלטה. ואולם, הוא מצהיר כי "על-פי מסקנות החקירה והבדיקה של הפרקליטות עד שלב קבלת ההחלטה, נמצאה בפנינו תשתית ראייתית, שלפיה אכן נעברו העבירות לכאורה". פירוש הדבר הוא כי ההחלטה אכן התקבלה על בסיס מסקנה העולה מחומר הראיות.

"הרשעה תגרום לאובדן אמון"

לדור מפרט גם את התועלת מהשימוש בכלי הפלילי ככלי להסדרת האכיפה בשוק ההון; את ההתחייבות לרגולציה עצמית של החברה כמכשיר אלטרנטיבי לאכיפה פלילית או מינהלית, והתועלת החברתית הצומחת מרגולציה עצמית; ואת חשיבות התשלום לקופת המדינה, שלדור נזהר מלהגדירו כקנס או כופר: "תשלום זה הוא ביטוי לנטילת האחריות, והוא מבטא לא רק את השבת הרווח שצמח לפסגות כתוצאה מהעבירה, אלא מאיין את כל רווחי חשבון הנוסטרו שלה בשנים הרלוונטיות. בכך מובא לביטוי גם הנזק הבלתי מדיד שנגרם לשוק ההון ולכלכלת המדינה כתוצאה מהעבירה".

לצד התועלות, פורט לדור גם את הנזק שעשוי להיגרם אם תתעקש הפרקליטות להעמיד לדין את פסגות: בין היתר, הנזק שייגרם לתאגיד, לרבות שלילת רישיונו, הנזק לאייפקס, והנזק אפשרי למשק, מאחר ש"הרשעת החברות עלולה לגרום לאובדן אמון וככל שהוא יתורגם לפדיון ההשקעות בנכסים המנוהלים, הוא עלול לגלוש לתרחיש קיצוני, עד כדי סיכון ברמה המשקית. סבירות התרחשותו של התרחיש הקיצוני אינה גבוהה, אך יש להביאו בחשבון, שכן היה ויתרחש הוא עלול להביא לפגיעה של ממש במשק הישראלי".