אות קין על "איש התקשורת א'"

החלטת בית משפט השלום בתל-אביב להתיר את פרסום פרשת החשדות באונס (שלא הוכחו) נגד איש התקשורת, א', מעוררת 3 שאלות קשות לבית המשפט, לפרקליטות ולתקשורת.

השאלה לבית המשפט:

מדוע התקבלה ההחלטה לפרסם את פרטי הפרשה דווקא בעיתוי הנוכחי, לאחר שהמשטרה והפרקליטות החליטו לסגור את תיק החקירה נגד א'?

ברוב המקרים שבהם עולה חשד לתקיפה מינית, מחייב האינטרס הציבורי את פרסום פרטי הפרשה וזהות החשוד בעיצומה של החקירה, בין היתר, כדי שמתלוננות פוטנציאליות נוספות יפנו למשטרה ועקב זכות הציבור לדעת.

ואולם, במקרה זה, הפרסום נעשה לאחר שהחקירה כבר הסתיימה ולאחר שהוחלט שלא לנקוט בהליכים משפטיים נגד א'.

עם כל הכבוד, הנימוק של המתלוננת, לפיו חשוב לפרסם את פרטי הפרשה כעת, מכיוון שהדבר יקדם את הדיון הציבורי במדיניות הפרקליטות באשר לסגירת תיקי חקירה העוסקים בתלונות על עבירות מין, הוא מאולץ ובטל בשישים לעומת הפגיעה הקשה הצפויה להיגרם ל-א', בגין הפרסום.

שאלה לפרקליטות:

מדוע בחרה הפרקליטות לנמק את סגירת תיק החקירה של א', בכך ש"לא נמצאו ראיות מספיקות"? ולא בכך ש"לא נמצאה אשמה"?

ההבדל בין הנימוקים הוא לעתים רבות כמעט סמנטי ואילו הנזק שנגרם לחשודים בעבירות בכלל, ובעבירות מין בפרט מהחלטות הרשויות להשתמש במונח המקצועי היבש הזה בעת שהיא סוגרת את תיקי החקירה נגדם, הוא קשה מאוד.

עקב השימוש בנימוק שלא נמצאו די ראיות לסגירת תיק החקירה בעניינו, ולמרות שלא הוגש נגדו כתב אישום ולכן הוא בבחינת חף מפשע, ימשיך לרחף מעל מעשיו של א' סימן שאלה נצחי, אות קין שילווה אותו לכל מקום אליו ייפנה.

שאלה לתקשורת:

איזה ערך יש בפרסום פרטי תלונתה (ה"עסיסיים והצהובים") של המתלוננת נגד א', אם כבר הוחלט על ידי הרשויות המוסמכות שהיא לא הצליחה להוכיח את טענותיה לבד מהשגת רייטינג קל?

לסיכום, המשמעות של החלטת בית המשפט להתיר את פרסום פרטי פרשת א', עלולה להיות שדמו של אדם יישפך לשווא בימים הקרובים בציבור (אצל מי שכבר יודע את זהותו), ושספקולציות שונות באשר לזהותו יידונו בכל בית במדינה (אצל מי שעדיין לא יודע במי מדובר).

למרבה האירוניה והצער, העוול הזה מתרחש דווקא לאחר שהרשויות המוסמכות, החליטו שהתלונה נגד א', אפילו לא מחייבת בירור בבית משפט.