כמה רחוק היום בו הסלולרי יחליף את כרטיס האשראי?

"כולנו הולכים לאותו מקום אבל בדרכים נפרדות, כדי שכולנו נגיע צריך ללכת ביחד". הציטוט הזה שייך למנהל באחת בחברות כרטיסי האשראי. עמיתו מדבר באותה נימה: "לכולנו יש גימיקים, חנות פה או מכשיר שם. אבל זה לא באמת קורה כי עד שלא נשתף פעולה לא נגיע".

על מה שניהם מדברים? על הנושא החם יותר בתעשייה - טכנולוגיית ה-NFC, (Near field communication). שבב שיהפוך את הטלפון הסלולרי לאמצעי התשלום שלנו, לכרטיס האשראי שנישא איתנו במקום כרטיס הפלסטיק. ננסה להבין איך זה יקרה, מתי, ומהם המכשולים בדרך.

1. שיתוף פעולה בין השחקנים. נאמר שסלקום תמכור מכשירי טלפון עם שבב NFC ותחתום על הסכם רק עם כאל. האם לקוח סלקום יעבור מישראכרט לכאל רק כדי שיוכל להשתמש בפלא החדש? ברור שלא. וזה תופס גם בכיוון ההפוך. אם ישראכרט תחתום על הסכם עם פרטנר, האם לקוח של סלקום שמחזיק כרטיס אשראי של ישראכרט יעבור לפרטנר רק כי היא משתפת פעולה עם חברת כרטיסי האשראי שלו? רוב הסיכויים הם שהוא פשוט ימשיך להשתמש בכרטיס הרגיל.

ברור גם שאף בית עסק לא ירצה להחזיק שלושה מכשירי סליקה שונים, ואף חברת כרטיסי אשראי לא יכולה להרים את המעבר המלא ל-NFC לבד, לא כלכלית ולא בהיבט חינוך הציבור. לכן, צריך ראייה מערכתית וסטנדרטיזציה של פלטפורמות. בסופו של דבר כל השחקנים יצטרכו להגיע למערכת של "הסכמי ספגטי", בה כולם חתומים עם כולם, ובה לקוח של כל חברת סלולר יוכל להשתמש בטלפון שלו כאמצעי תשלום בארץ ובעולם, ולא משנה באיזה חברה או בנק הונפק כרטיסו.

2. עלות שדרוג הפלטפורמה. שיתוף פעולה בין חברות האשראי לחברות הסלולר הוא תנאי הכרחי אך לא מספק. כדי לאפשר שימוש בשבב ה-NFC צריך ששני המרכיבים - מכשיר הטלפון ונקודת המכירה - ידעו לדבר באותה שפה. ייצור המוני של מכשירי טלפון עם שבב NFC יגיע כבר בשנת 2012, זו לא הבעיה. המכשול הוא שדרוג הקורא, ה-POS, נקודות המכירה עצמן. זה עולה הרבה מאוד כסף, וההערכות מדברות על 300 מיליון שקל לשדרוג כל בתי העסק ונקודות המכירה בישראל.

3. מערכת הסליקה. אחרי שיש לנו טלפונים שיודעים לשדר ו-POS חכמים שיודעים לקרוא את השדר, צריך מערכת סליקה שיודעת לטפל בטכנולוגיית Contact Less ותדע לדבר עם כל השחקנים. גם זה לא זול. מדובר בטכנולוגיית סליקה חדשה לגמרי שעולה כסף וצריך לאבטח אותה. ההערכות הן שמדובר בכ-150-200 מיליון שקל. במילים אחרות, תג המחיר להסבת המערכת כולה עומד על כחצי מיליארד שקל.

וכמובן צריך גוף שיפעיל את מערכת הסליקה. המינוח המקצועי הואTSM (Trusted Service Manager). חברת שבא עושה את זה כיום בסליקת כרטיסי אשראי רגילים. ייתכן שהיא תהיה הגוף שיבחר לטפל גם בסליקת בטכנולוגיית Contact Less. בכל מקרה, כל האופרציה תחייב קבלת פטור מהגבל עסקי של רשות ההגבלים.

4. אימוץ הטכנולוגיה. בתי העסק נוטים לאמץ טכנולוגיה חדשה אם היא מסייעת למניעת הונאה, להעלאת המכירות או להפחתת העלויות. עד כה בתי עסק אפילו לא שדרגו את ה-POS ל-EMV (תקן לכרטיס חכם), לכן תידרש עבודה כדי לשכנע אותם לשדרג ל-NFC, וזה עוד לפני שמגיעים לצרכן.

כדי לגרום לצרכנים להשתמש בטלפון כאמצעי תשלום ולאמץ את הטכנולוגיה במהירות, יצטרכו לתת להם ערך מוסף. כלומר, לא להסתפק בשימוש בטלפון לתשלומים בלבד אלא לאפשר בו שימוש לשירותים לא בנקאיים. בחברות האשראי מדברים על שבב בו יהיה מידע נוסף כמו כרטיס קופת חולים, רישיון נהיגה ואפילו רשומות רפואיות.

ההערכות בשוק מדברות על התנעה איטית שתימשך כשנתיים-שלוש שלאחריה יהיה אימוץ מהיר של ה-NFC וצמיחה בקצב אקספוננציאלי.

בכיר באחת החברות, אדם אופטימי ביסודו, מעריך שהמעבר ל-NFC יושלם תוך חמש עד שבע שנים. כלומר בשנת 2017 לערך, נפסיק לגהץ ונתחיל לנפנף.

5. רגולציה. הטמעת ה-NFC תחייב שיתוף פעולה בין מתחרים, חתימה על הסכמי סליקה ותפעול צולבים ומשולשים, ובעלות משותפת של מתחרים על פלטפורמות תפעוליות (בדיוק כמו שפועלת שבא כיום). כל זה מהווה הגבל עסקי האסור על פי חוק. לכן, כל המהלך לא יקרום עור וגידים אם רשות ההגבלים העסקיים לא תאשר אותו מראש. שימוש בשבב ה-NFC לצרכים נוספים יחייב אבטחת מידע והגנה על פרטיות. ניתן להניח שלרגולטור יהיה מה לומר גם בנושא הזה.

6. חברות הסלולר. איך ישתלבו בכל זה חברות הסלולר? חילוקי הדעות בין חברות כרטיסי האשראי לחברות הסלולר, או בין חברות הסלולר ליצרניות הסלולר אינן ייחודיות לישראל. בעולם קוראים לזהMobile payments arms race, מרוץ החימוש של התשלומים הסלולריים.

"(חברות הסלולר) הן לא מפעילות אינטרנט שרק מספקות צינור טיפש", אומר על כך בכיר בחברת כרטיסי אשראי בינלאומית. "הן יכולות לנסות להכתיב את המידע שיהיה בשבב על הטלפון, אבל לא יכולות להוביל. צריך שיתוף פעולה עם הבנקים ועם חברות האשראי".

"האם זה איום או הזדמנות, האם אנחנו הולכים לריב או לשתף פעולה?", תוהה מנכ"ל חברת כרטיסי אשראי, שכבר נכווה, לדבריו, מגישה מתנשאת של אנשי סלקום. אבל למרות שלעיתים אחד הגופים מחליט להיות פופאי ולנסות לכופף ידיים לאחרים, אף צד לא יכול בלי השני. בסוף אפילו מנהלים עם אגו מפותח יבינו את זה.

7. מודל ההכנסות. מבחינת חברות הסלולר, ה-NFC הוא מקור הכנסה נוסף. עבור חברות האשראי זוהי טכנולוגיה שאמורה להגדיל את השימוש בכרטיסי אשראי, על חשבון מזומן וצ'קים. אבל הכל מסתכם בעניין אחד: כסף. איך יתחלקו ההוצאות לבניית התשתית ומה יהיה מודל ההכנסות? הרי המרווח לא צפוי לעלות. בית העסק לא ישלם יותר, גם הצרכן לא. כרגע יש מלחמות אגו וגם חילוקי דעות ענייניים, אבל בסוף הדרך כל השחקנים יצטרכו לסכם מודל עסקי שיהיה כדאי לכולם. אחרת, אם לחזור לציטוט שבו פתחנו, "לא נגיע".