ברז מים על שם סלקום

טרנד חדש מבצבץ לו בתחום הנצחת הטייקונים ופועלם: קריאת אתרים ומוסדות על-שם חברות גדולות במשק. כך, ראש עיריית נהריה ג'קי סבג אירח את נוחי דנקנר ובכירים בקבוצת אי.די.בי שבשליטתו לטקס חניכת הטיילת החדשה בעיר, שתיקרא - שימו לב - טיילת אי.די.בי.

נכון שדנקנר תורם בעין יפה (אגב, בדרך כלל מהחברות הציבוריות שבשליטתו ולאו דווקא מכיסו הפרטי), אבל קריאת טיילת על-שמה של הקבוצה שבראשה הוא עומד מעוררת, איך לומר בעדינות, חוסר נוחות.

דנקנר אינו היחיד: משפחת עופר תרמה סכום נאה למרכז הבינתחומי בהרצליה וזכתה להתכבד ב"בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כי"ל ובזן".

האני מאמין של בית הספר, לפי הדיקן פרופ' מרדכי שכטר, הוא הובלת "תפיסת לראייה כוללת של צמיחה ופיתוח בהרמוניה עם הסביבה". סביר להניח שיש כאלה שבוודאי ירימו גבה לגבי תרומתן של החברות הללו לשמירה על איכות הסביבה.

אפשר להבין את רצונם של אנשים פרטיים או של קרוביהם להנציח את יקיריהם. בדרך כלל השמות מתנוססים על לוחיות מתכת, אם אפשר עם פורטרטים מרשימים, מה שמוסיף נופך מכובד למוסד המצניח אותו. אבל לא ממש ברור מדוע בחרו דנקנר ומשפחת עופר בדרך המשונה הזו להנצחת החברות שלהם.

מה יקרה אם, חס וחלילה, אחת החברות האלה תקרוס? או ששמה ייקשר בשערוריית ענק? האם השם יוחלף כמו שמחליפים פרזנטור שסרח?

בינתיים, הנה כמה הצעות לספונסרים בטיילת החדשה של נהריה: קריאת ספסל על-שם דיסקונט השקעות, ברזייה על-שם סלקום וסככה על-שם שופרסל. אם כבר להנציח - אז עד הסוף.