תפריט הילדים במסעדות דל וחסר השראה; האם אפשר גם אחרת?

עיון ביותר מעשרים תפריטי ילדים במסעדות ברחבי הארץ חושף תמונה עגומה למדי. בראש רשימת המנות מככבים בגאון השניצל והצ'יפס; אחריהם המבורגר, פסטה עם עגבניות, פיצה, נקניקיות וכדורי גלידה בטעמי שוקו ווניל. התפריטים זהים, דלים למדי (שלוש-ארבע מנות לבחירה) וחסרי השראה.

למעט אולי בארוחות הבוקר, לרוב לא תמצאו בהם ירקות (טריים או מבושלים), דגים, תבשילי בשר ועוף, מוצרים מחיטה מלאה, או מנות שף מושקעות.

"במקומות נורמליים בעולם (אירופה, למשל) אין ארוחות ילדים, והילדים שם לא יוצאים רעבים ממסעדה", אומרת מיכל וקסמן, מחברת הספר "ארוחות ילדים" ובעלת הבלוג "תוצרת בית". "פה, אם לא יהיה תפריט ילדים, תהיה דרמה. זה קשור להפרעת ההאכלה הקולקטיבית שלנו. מביקורים שלי עם הילדים במסעדות בארץ ובעולם, אפשר לחיות טוב מאוד גם בלי תפריט ילדים; אני לא חושבת שיהיה ילד שלא ימצא מה לאכול בכל מסעדה סבירה. אפשר גם להזמין חצאי מנות".

- מהן כאן הביצה והתרנגולת - המסעדות שיוצרות ביקושים משיקולים שיווקיים, או ההורים שלוקים באובססיית האכלה?

"זה סידור שנוח לכולם; המסעדות אומרות, 'תבואו כי יש לי תפריט ילדים'; בצד השני ההורים, שדואגים מה יקרה אם יבואו למסעדה ולילד לא יהיה מה לאכול".

גם דנית סלומון, מחברת הספר "פיצהפיתה", אומרת שבשיטוטיה המשפחתיים בעולם לא פגשה בתפריטי ילדים. "בצרפת, אם את מבקשת איזה בליני בלי כלום לילד, מסתכלים עלייך כאילו נפלת מהירח. שם, הילדים משתלבים בתפריט המסעדה. אצלנו המסעדות הולכות על בטוח. מסעדה זה מוסד רווחי, לא חינוכי; העיקר שהילדים יהיו שקטים ושבעים. האוכל שמציעים להם זה האוכל שהם מכירים מהבית, וכל עוד ההורים לא מלמדים אותם שבמסעדה שמים את כל המנות באמצע וכולם טועמים (ישיבה במסעדה היא הזדמנות מצוינת להיחשף לטעמים), הם ידבקו בשניצל ובצ'יפס, שזה האוכל שהם מכירים מהמעון ומבית הספר. קשה להתחרות בזה".

ג'יימי אוליבר, "השף העירום", דווקא ניסה, כשנכנס לבתי הספר בבריטניה והצליח להפוך את התזונה בהם לטעימה ולמזינה יותר. בארצות הברית, שבה אחד מכל שלושה ילדים סובל מהשמנת יתר, יזם אוליבר תוכנית ללימוד בישול, שתקנה לילדים הרגלי אכילה נכונים ומאוזנים. אוליבר גם קרא לתמוך בתוכנית של מישל אובמה למאבק הלאומי בהשמנה. בקמפיין שלה (Let's Move) היא מבקשת להעלות את רמת הארוחות המוגשות בבתי הספר ולשפר את הגישה למזון בריא יותר באזורים מקופחים.

מאחורי הקלעים של התפריט

ובחזרה אלינו. החודש השיקה רשת קפנטו תפריט ילדים חדש - מקרה מבחן מעניין המאפשר להתבונן בנעשה מאחורי הקלעים של התופעה. התפריט המגוון כולל 18 מנות, וכולו מדבר ילדים: העיצוב, השפה, הטעמים.

"בנינו תפריט שהוא חלק מתפיסת הילד, כצרכן בעל טעמים ורצונות ייחודיים", אומר שלמה (פאש) אברס, מבעלי הרשת. "זה לא שתיים-שלוש מנות שמופיעות בסוף תפריט המבוגרים ומזלזלות בילד. זה תפריט ידידותי שילדים יכולים לקרוא לבד ולהזמין בעצמם את האוכל (בשל האיורים המוצלחים, גם ילדים שעדיין לא יודעים לקרוא יוכלו להבין את התפריט). אני תמיד מנחה את המלצרים שלי: אל תשאלו את האבא מה הילד רוצה לאכול, תשאלו את הילד מה הוא רוצה. התפריט שיצרנו מתייחס אל הילד כאל בוגר, עצמאי".

- למה בכלל צריך תפריט ילדים?

"כרשת, אנחנו רוצים לתת את הכי טוב ללקוחות שלנו, ובמקרה הזה, הם ילדים. אנחנו מאמינים שילדים שיאכלו אצלנו כקטנים יבואו אלינו גם כמבוגרים. מצד שני, אנחנו יודעים שהורים אוהבים ללכת למקומות שהילדים מרגישים בהם נוח".

בין המנות שמופיעות בתפריט הילדים של הרשת: טורטייה פיצה, כריכים, פסטות (אלפרדו, עגבניות, רוזה ובולונז), אורז עם חזה עוף והרבה מתוקים שוקולדיים. "בחרנו מנות שמתאימות לילדים", מסביר אברס. "למשל: בפסטה ויתרנו על הבזיליקום; מהסנדוויצ'ים הוצאנו את הזיתים".

- שיקולי בריאות והזנה טובה עניינו אתכם?

"אני חייב להודות שפחות, אם כי לא התעלמנו מזה לגמרי. לצערי, לייצר תפריט שיהיה כתוב עליו 'בריאות' אך לא ימכור כלום, זו חוכמה קטנה".

החדשות הטובות הן שלא כל המסעדות חוטאות בהמבורגר-שניצל-צ'יפס ופסטה. אין לנו בעיה עקרונית עם המנות האלה, כל עוד הן עשויות מחומרי גלם טובים, טריים ואיכותיים.

מבין התפריטים שבדקנו, מנות ילדים ראויות לציון יש בצפרה האסיאתית, שמציעה לילדים קוביות ג'מבו-טופו פריך על אורז יסמין ושיפודי פרגיות על אורז קוקוס. במסעדת אסיה-מוניקה בהוד-השרון מוצעים רולים של סושי ונודלס עוף וטריאקי. במשק ברזילי - פיצה ופנקייק מקמח מלא, שמוגשים לצד ירקות ופירות אורגניים. בבית היין בקיבוץ מעבורות ובמסעדת גוצ'ה יש פיש אנד צ'יפס, בגאיה בבנימינה יש מנה חביבה של קציצות ביתיות, ברוקח 73 יש חזה עוף במחבת.

רוב ארוחות הילדים עולות בין 35 ל-49 שקל, והן כוללות, בדרך-כלל, מנה עיקרית, תוספת, קינוח ושתייה.