מחאת האוהלים הגיעה ל"ניו יורק טיימס", והעיתון ממצב אותה בהקשר של התהפוכות הפוליטיות שטילטלו את המזה"ת בחודשים שחלפו. השורה התחתונה של הדיווח: הכלכלה בישראל אולי נוסקת, האזרחים לא כל כך.
"שישה חודשים אחרי שכיכר תחריר נהפכה שם נרדף לתמורות באזור, נעשתה מדינה נוספת במזה"ת למוקד של מחאות מבוססות פייסבוק עם השלכות פוליטיות רציניות בפוטנציה", כותב ה"טיימס" בידיעה מכתבו בישראל. "אך כאן, בישראל, שבה החלו לצמוח שכונות אוהלים לפני שבוע והן מוסיפות להתרבות ברחבי המדינה, נשוא המחאות אינה דמוקרטיה אלא מצוקת הצרכן, במיוחד בתחומי הדיור, המזון ומוצרים בסיסיים אחרים".
העיתון מצטט כלכלנים, שלפיהם קשיי הצרכנים בישראל נובעים מכמה סיבות, לרבות העובדה שישראל היא מדינה קטנה, עם מעט יצרנים ושפע של תקנות ממשלתית ומתווכים.
בראיון ל"טיימס" אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, כי הוא מקווה ליצור תחרות (בין ספקים) ע"י עידוד הגידול ביבוא. אך הוא העדיף להתמקד בהצלחותיו כשר האוצר. בשיחה במשרדו בירושלים, שהכניסה אליו חסומה ע"י כמה עשרות מפגינים, ציין שטייניץ ששיעור האבטלה בישראל הוא 5.8%, השיעור הנמוך ביותר מזה 25 שנה, וכמחצית משיעור האבטלה באירופה. השקל חזק והיצוא מישראל גדול מהיבוא אליה. ישראל מושכת משקיעים זרים, במיוחד במגזר ההיי-טק.
העיתון כותב, ששטייניץ, פרופסור לפילוסופיה בעבר עם מעט ניסיון כלכלי, הכניס חידוש שמוכיח את עצמו בכעל ערך לכלכלה הישראלית: מחזור תקציבי בן שנתיים, במקום שנה כפי שמקובל בעולם.
ה"טיימס" מציין, שקרן המטבע כתבה באחרונה לשטייניץ, שהיא רואה במעבר למחזור תקציבי דו-שנתי "סיבה אינטגרלית להצלחת ההתנהלות הפיסקלית החדשה" בישראל מפני שמחזור כזה פוטר את הממשלה מהצורך לנהל משאים ומתנים שנתיים מייגעים ומאפשר ביצועים יעילים יותר. גורמים רשמיים באירופה ובוושינגטון אמרו לשטייניץ, כי הם בוחנים גישה כזו. קרוב לודאי שהמידע הזה נמסר ל"טיימס" ע"י שר האוצר עצמו.
כמה כלכלנים טוענים, שדווקא הצלחתה הכלכלית של ישראל היא שמזינה את המחאות, אומר העיתון. יש תחושה שישראל אולי נוסקת, אבל רוב האזרחים חשים שהם נותרים למטה.
"לציבור בישראל יש תחושה שהצמיחה הנהדרת שאנו שומעים עליה כל הזמן אינה מחלחלת למטה אל רוב העם", אמר ל"טיימס" אבי שמחון, כלכלן מהאוניברסיטה העברית. "ככל שאנו מרבים לדבר על הצלחת הכלכלה הישראלית, אנו שומעים יותר על המחאות. אם שיעור האבטלה בישראל היה 9%, אנשים לא היו מודאגים ממחירי גבינת קוטג'".
העיתון מתאר את הלך הרוח בישראל כך: "ישראלים רבים אומרים, שבמשך שנים הם קיבלו את ההנחה שמצוקה היא חלק מהחיים במדינה צעירה, מבודדת, שמתאמצת לעמוד על רגליה. הם חיו בדירות זעירות והסתפקו בדברים הבסיסיים ביותר. אך כיום התמ"ג בישראל מגיע ל-31 אלף דולר לנפש, רמה שדומה לזו שבספרד ובאיטליה, וישראל התקבלה ל-OECD, המועדון האקסקלוסיבי של המדינות העשירות ביותר בעולם".
"ועם זאת, הפער בין עשירים לעניים בישראל הוא מהגדולים ביותר בקרב מדינות OECD, וכך גם מספר האנשים שחיים מתחת לקו העוני", מציין ה"טיימס". "הקבוצות שסובלות ביותר הן החרדים והערבים, שמאופינות במשפחות מרובות ילדים ובשיעור אבטלה גבוה. אך כמעט כל אחד נפגע מהעליות בדמי השכירות שנובעות מירידה בבניה ומההתנפלות על היצע הדיור הקיים בעקבות ירידה בשערי ריביות המשכנתאות".
"ברור שההפגנות מביאות תוצאות", מדווח העיתון. לאחר הפגנות המחאה על מחירי הקוטג', ירדו המחירים ב-25%.
יבגני צ'צ'ל, אחד מדיירי שכונת האוהלים בת"א, אמר לכתב ה"טיימס": "תגיד לשטייניץ שאם הוא חש רעידת אדמה, אז זה אנחנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
