ישראלים משלמים 75% יותר מס על דירות מהממוצע ב-OECD, כך עולה ממחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים שפורסם היום (ה'). נייר העמדה של המכון מאשים את הממשלה במדיניות כושלת בשוקי הדיור ומוצרי החלב, וטוען כי לא מדובר בכשלי שוק. יתר על כן, הנייר בחן כמה שווקים שעלו לכותרות לאחרונה, ומצא כי פוליטיקאים וגורמים נוספים נוטים להאשים את השוק על מנת לכסות על כישלונותיהם שלהם.
לדברי מכון ירושלים, ישראל מדורגת במקום ה-121 בעולם ביעילות הליך קבלת אישורי בנייה, ובמקום ה-147 בעולם ביעילות הליכי קבלת זכויות על נכס לאחר רכישה - כך לפי דירוג הבנק העולמי. הליכים אלה מתמשכים עד פי ארבע מהממוצע במדינות ה-OECD.
עוד בשוק הנדל"ן, לדברי המכון הממשלה גם ממסה בכבדות את הענף, כאשר שיעור מסי הנדל"ן מסך כל המסים הנגבים עומד על כ-9.4%, לעומת 5.4% במדינות ה-OECD. כך יוצא כאמור, שהישראלים משלמים כ-75% יותר מס על דירות מאשר עמיתיהם במדינות ה-OECD.
"נוסף על גובה המס, הממשלה יוצרת עיוותים בשוק הנדל"ן באמצעות שורה של הטבות מס שנוצרו לאורך השנים כטלאי על טלאי", כותבים במכון ירושלים. "הטבות מס לבונים דירות להשכרה, פטור ממס שבח על דירות למגורים, פטורים שונים מהיטלי השבחה, ועוד - כל ההטבות האלה משרתות היטב את משרדי העו"ד ואת יועצי המס, אך אינם מאפשרים את תפקודו התקין של שוק הנדל"ן, לדבריהם.
הכלכלנים מזכירים גם את התערבות בנק ישראל בשוק הנדל"ן דרך הריבית למשכנתאות כדי להשפיע על הביקושים. "אין ספק שהריביות הנמוכות הוזילו את המשכנתאות החל ממחצית 2008, מה שהגביר דווקא את הביקושים לדירות וגם לעלייה ניכרת במחירי הדיור - שלא לומר לבועה", הם כותבים.
"כאשר כל הצעדים הממשלתיים לא מביאים לתוצאה הרצויה, ישנה נטייה להאשים את השוק", אומר ירדן גזית, מחבר הנייר ועמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים. "אולם במקרה של שוק הדיור, הכשל הוא כשל ממשלתי מא' ועד ת".
במכון ירושלים מציעים רפורמות מקיפות שיצמצמו את התערבות הממשלה בשוק: ארגון מחדש של מינהל מקרקעי ישראל ומעבר למודל של מכירת דירות ולא חכירתן; חקיקת חוק תכנון ובנייה משופר שיצמצם את משכם של הליכי תכנון ואישור תוכניות בנייה; הפחתת המסוי על ענף הנדל"ן ובמקביל ביטול הפטורים וההטבות הגורמים לעיוותים.
"שוק החלב בישראל מתנהל בשיטה הסובייטית"
גם בנוגע לשוק מוצרי החלב, מצא המכון כי המדיניות הממשלתית היא שגרמה לעלייה במחירי מוצרי היסוד. "שוק החלב בישראל מתנהל בשיטה הסובייטית", אומר גזית. "מועצת החלב על פקידיה קובעת כמה חלב ייוצר, על ידי מי, ובאיזה מחיר יימכר למחלבות. הייבוא והתחרות החופשית אסורים על פי חוק תכנון משק החלב", לדבריו.
גזית אומר, כי ענף המתנהל באמצעות מכסות ממשלתיות, ואשר קיים בו איסור על יבוא מוצרים המונע תחרות, אינו שוק חופשי. מחאת הקוטג' מעידה על הצורך בתיקון - של המדיניות הממשלתית המונעת את קיומו של השוק החופשי. לדבריו, יש לבטל את מכסות הייצור, את המחירים הקבועים ואת איסור היבוא - ולאפשר לכל מי שרוצה לייצר חלב להיכנס לשוק ולתחרות.
"ייתכן שמצב מסוים של כשל שוק מצדיק התערבות ממשלתית, אך כשל השוק לבדו אינו מהווה תנאי מספיק להתערבות ממשלתית. לפני כן יש להוכיח כי ההתערבות תוכל לתקן את הכשל בעלות סבירה ובלי ליצור בעיות חדשות. לעיתים השוק ה'כושל' טוב יותר מהשוק ה'מתוקן'", לדבריהם.
"כאשר עולה טענה של כשל שוק, יש לבחון האם אכן יש כשל. במקרים רבים מדובר רק בחוסר שביעות רצון מצד גורם כלשהו, שאין בינו ובין יעילות השוק שום דבר. לרוב נגלה כי דווקא התערבות ממשלתית היא זו שאחראית לכשלים", כותבים במכון ירושלים לסיכום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
