הערב תתקבל בבנק ישראל ההחלטה האם להעלות את הריבית לחודש אוגוסט ברבע אחוז, או להותירה ללא שינוי. גם הפעם חלוקות הדעות ונראה כי ההכרעה תיפול ברגע האחרון.
שני גורמים מדאיגים את פישר:
מחירי הנדל"ן, שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טרם נעצרו והאינפלציה - שעל פי תחזיות שוק ההון רק נכנסה לאחרונה לתחום היעד 1%-3% ואשר מאיימת לחצות את הרף העליון של היעד, בשל הסיכוי לעליית תעריפי החשמל. מצד שני השקל שוב מתחזק, נתוני הצמיחה מתעדכנים כלפי מטה והגירעון המסחרי התרחב מאוד והגיע בסוף יוני ל-8.3 מיליארד דולר.
צרת הנדל"ן
בנק ישראל מעולם לא הסתיר את שאיפתו לחזור לרמת ריבית "נורמלית", ואני סבור שאין לו מה למהר. העלאת ריבית לא תשפיע כבר על שוק הנדל"ן, בוודאי לא עלייה ברבע אחוז.
אני מחלק את קבוצת הרוכשים בשוק הנדל"ן לשלושה - משקיעים, משפרי דיור ורוכשי דירה ראשונה. העלאות הריבית האחרונות, בשילוב צעדי הריסון שננקטו, העלימו כמעט לחלוטין את המשקיעים. רכישת דירה לצרכי השקעה בתנאים שנוצרו היום, היא התאבדות.
משפרי הדיור אינם משנים את תמונת הביקוש שכן כנגד רכישתם הם גם מוכרים. את רוכשי הדירה הראשונה, העלאת הרבית לא תעצור, בטח לא העלאה של רבע אחוז או אפילו אחוז.
הריבית, לפיכך, ככלי נשק, כבר מיצתה את עצמה בהקשר זה.
ואני מקווה שבנימין נתניהו יתפנה עכשיו לטפל באגרסיביות בהיצע. שר האוצר טען בתקשורת שנתניהו החל לטפל בנושא לפני שנתיים. ובכן, אני סבור, שאם ביבי היה מתגייס לצידו של שר השיכון אריאל אטיאס ומסייע במימוש תוכניותיו לפני שנתיים, לא היינו מגיעים למצב הזה היום ולא היינו צריכים להמתין עוד שנתיים (עד מועד הבחירות הבאות כמובן. את זה כבר הבנו) עד שהצעדים הננקטים יתחילו להניב פירות.
איום האינפלציה
גם לגבי האינפלציה אין הרבה מקום לחשש בשנה הקרובה.
גל מחאת הצרכנים עושה את שלו, ותרגיל הוזלת הקוטג' ומנגד ייקור מוצרי חלב אחרים שגרמו לעליית מדד יוני, יעבוד נגד היצרניות. אני גם מאמין שהמחאה תסייע להתמתנות מחירים ולא רק בנדל"ן. חברות ששקלו להעלות מחירים, בוודאי נמנעות מלעשות כן כעת, לנוכח המחאה החברתית, והמבצעים הרבים יתרמו את חלקם ויבואו לידי ביטוי במדדים נמוכים.
לגבי מרכיב הנדל"ן במדד המחירים לצרכן, אציין שמדובר בעיקר במחיר השכירות, וכאן מוקדם עדיין להעריך מה תהיה השפעת הירידה במחירי הדירות בעקבות המחאה.
סיכון הצמיחה
לעומת זאת, על שוק המט"ח, הייבוא והייצוא תשפיע העלאת ריבית, ועוד איך. הספקולנטים רק מחכים לסיבה נוספת למסיבה. איתות לכך קיבלנו בשבוע שעבר. אמנם הצעדים החדשים שנועדו בעיקר להציק לשחקנים כמו חובת הדיווח וביטול הפטורים נכנסו לתוקף אולם מהר מאד מוצאים השחקנים דרכים מגוונות לעקוף אותם.
אנליזות משוללות כל יסוד, המתעלמות לחלוטין מנתונים כלכליים וסביבתיים קובעות באופן חד משמעי כי - יהיה אשר יהיה - השקל ימשיך להתחזק.
הנייר סובל הכל.
התחזקות נוספת של השקל תגדיל עוד יותר את הגרעון המסחרי ואולי אף תגרום לגרעון בחשבון השוטף, לראשונה מזה שנים. היבוא יגדל,היצוא יקטן, הצמיחה תיפגע יותר ויותר ובסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי גם בנתוני האבטלה. בחודשים האחרונים אנו שומעים יותר ויותר על העברת קוים של מפעלים ישראלים לחו"ל.
בסוף השבוע שוחחתי עם יצואן שכבר העביר מחצית מהייצור שלו לצרפת. אנו שומעים על טבע, פלסן, טוטנאור וחברות נוספות שמייצרות יותר ויותר בחו"ל. השקל החזק הוא אחד הגורמים לכך ומן הראוי שבנק ישראל ייקח זאת בחשבון בבואו להחליט על גובה הריבית לחודש אוגוסט.
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
