סוגיית עתיד רשות השידור תגיע מחר (ב') לשולחנו של ראש הממשלה, כאשר נתניהו יתבקש להכריע מחר באשר לרפורמה ברשות השידור. זה למעלה מחודש, לאחר דיונים מתקדמים בוועדת הכלכלה, שנבלם חוק רשות השידור, שמטרתו העיקרית היא להפריד בין הדרג הפוליטי ובין הנהלת רשות השידור. חוק זה הוא התניה הכרחית לקיום הרפורמה, שעלותה 800 מיליון שקל לשם הבראת השידור הציבורי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש כשר הממונה על רשות השידור, יתבקש להביע עמדתו בנושא העלאת האגרה לטובת מימון הרפורמה. ההערכה היא כי נתניהו יתנגד למהלך זה ויבקש לממן את הרפורמה באמצעות מכירת נדל"ן השייך לרשות ואשר על-פי הערכות באוצר, לא יכסה את הרפורמה.
המימון, פרט לאגרה, אמור להגיע גם מכיוון הלוואה ומענק של האוצר והוא החלק האחרון במימוש הרפורמה, אשר כל ההסכמים שהיא מצריכה כבר נחתמו מול העובדים והאוצר.
באחרונה הוחלט למנות את יוני בן-מנחם לתפקיד מנכ"ל רשות השידור ולתפקיד מנהל קול ישראל את מיקי מירו. השניים נחשבים למינויים שהגיעו מלשכתו של נתניהו. המינויים נתפסים בעיני רבים כהוכחה לכך שלשכת ראש הממשלה מבקשת לשלוט ברשות השידור.
התייחסותו של ראש הממשלה לחוק רשות השידור אמורה לשקף את השקפת עולמו, שכן היא תצמצם, אם כי לא תנתק לחלוטין, את הדרג הפוליטי מהמינויים ברשות השידור.
במסגרת הסעיף הנוגע לאגרה, קובע החוק כי היא תועלה בהדרגתיות ב-5 השנים הקרובות, וב-20 שנה שלאחר מכן תרד בחזרה בהדרגתיות.
לנוכח ההתנגדות של הדרג הפוליטי בוועדת הכלכלה, הציעה פקידות האוצר מספר הצעות פשרה, מתוך תפיסה כי העלאת האגרה הכרחית לרפורמה, אך הן נדחו.
מלשכת ראש הממשלה לא התקבלה תגובה עד לפרסום הידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.