למרות דרישת רה"מ: אין פשרה על מימון השיקום של ים המלח

חודש אחרי שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר בים המלח והורה למשרדו ולמשרד האוצר לגבש בתוך 21 יום הצעה לפתרון בעיית המימון של קציר המלח בבריכה 5, טרם הושגה פשרה: דיונים שהתקיימו בשבועות האחרונים בין בכירים במשרד האוצר לבין ראשי קבוצת כימיקלים לישראל ואיתה בכירים במפעלי ים המלח, התמקדו באחוזי ההשתתפות של האחרונים במימון הליך הקציר היקר - שימנע את הצפת בתי המלון בעין בוקק.

עם זאת, בהיעדר הסכמות ברורות בין הצדדים, סוגיית מימון השיקום תקועה, ועל רקע המבוי הסתום בהידברות החליטו היום (א') שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לשגר למשרדי הממשלה הצעת החלטה שתחייב את מפעלי ים המלח לשאת ברוב עלויות הקציר. בהצעת ההחלטה נמנעו השרים מלנקוב בהיקף המימון וציינו כי הוא ייקבע בידי משרד האוצר, שממילא חייב לספק מענה תקציבי למיזם. הצעת ההחלטה שהעבירו לתגובת משרדי הממשלה, מהווה שלב נוסף בטרם תוגש לאישור הממשלה באופן חד-צדדי. לטענת השרים, המהלך נעשה בלית ברירה, בשל הימשכות ההליכים והיעדר מיצויים באמצעות משא ומתן.

גורמים המקורבים לדיונים שהתקיימו באחרונה בין מפעלי ים המלח (מי"ה) לבין האוצר, סיפרו כי הצדדים הצליחו לגבש טיוטה למתווה אפשרי שלפיו מי"ה יממנו את רוב הקציר, בהיקף שבין 60% ל-70%. זאת לאחר שתחשיב חדש שנעשה באחרונה העלה כי עלויות הקציר יהיו נמוכות יותר מאלה שהוערכו תחילה וינועו בין 4 ל-5 מיליארד שקל בפריסה על פני כ-20 שנה ולא כ-7 מיליארד שקל כפי שעלה מתחשיבים ראשוניים. בעוד כ-20 שנה, בשנת 2030, עתיד להסתיים הזיכיון של כיל על כריית מחצבים באזור ים המלח. כך, טיוטת המתווה מספקת גם מענה לצורכי ההתפתחות התעשייתית העתידיים של מי"ה, כמו האצת הליכים להקמת תחנת שאיבה חדשה ואיתה תעלה ארוכה שתוביל מים מהאגן הצפוני של ים המלח לדרומו.

טיוטת המתווה, סיפרו הגורמים, הועברה לעיון המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. עם זאת, חרף הליך זה, פנו האוצר ומשרד ראש הממשלה אל היועץ המשפטי בניסיון לבחון את היכולת של המדינה לכפות על מי"ה לשאת במלוא עלויות הקציר.

בעת הסיור שקיים באזור ים המלח לפני כחודש אמר נתניהו כי בהיעדר הסכמות בין משרדי הממשלה לבין מי"ה על אופן המימון של קציר המלח בבריכה 5, בפני המדינה יעמדו אופציות משפטיות כדי לכפות עליה את המימון.