שלי יחימוביץ': "לב לבייב צדיק לעומת אילן בן-דב"

ועדת הכספים של הכנסת מקיימת היום (ב') דיון מיוחד על הסדרי החוב בשוק ההון, נוכח ההסדרים שמבקשים אילן בן דב בטאו ויצחק תשובה בדלק נדל"ן. את הדיון יזמו ח"כ זהבה גלאון (מרצ) וח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שתקפו את הטייקונים.

חברי הוועדה הביעו תרעומת על השחיקה בכספי הפנסיה של הציבור בשל הסדרי החוב ועל הפרת עיקרון החזר החובות. ח"כ שלי יחימוביץ', המתמודדת על ראשות מפלגת העבודה, ערכה השוואה בין הסדר החוב המתפתח היום בטאו לבין ההסדר הזכור באפריקה ישראל: "לב לבייב הוא צדיק לעומת אילן בן דב. אפריקה ישראל היא חברה יזמית בעוד שטאו היא חברת פיננסית והעסקים של בן דב הם לוליינות פיננסית ועסקי אוויר. לפחות לבייב הביא כסף מהבית".

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר אמר כי הרשות היא זו שחייבה את טאו לפרסם הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים שלה ופנתה לקרנות הנאמנות לדווח על מידת האקטיביזם שבכוונתן להפעיל בהסדרי החוב של טאו ושל דלק נדל"ן.

"בעלי ההון עושים עלינו קופה", אמר וקנין. "למה שבן דב לא יביא כסף מהבית", הוסיפה גלאון. יחימוביץ' הציעה לסמן טייקונים שלא עומדים בהחזרי חובות ולא לאפשר להם לגייס יותר הון באג"ח אלא אם יעמידו ביטחונות אישיים.

ח"כ שי חרמש (קדימה) הוסיף כי "אם אדם פרטי היה נקלע לחובות, הוא היה נאלץ לוותר על הבית ועל הכל, ואילו טייקון כאילן בן דב נהנה מכך שניתן לקחת מהציבור והוא ממשיך בחייו. על הוועדה לצאת בקריאה למוסדיים: אם אחרי שהטייקון יוצא יחף מהבית ולא נשאר דבר - נמחל עוונו; כל עוד נשאר הכסף בבית אזי אסור להשקיע בחברות בבעלותו".

יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) הביעה "חששות כבדים" לעתיד הפנסיה של אזרחי ישראל, ואמרה כי "אם הכל בסדר אז מקבלים תשואות נאות ומנהלי התיקים מרוויחים הון, אך כשיש משבר כלכלי, מי שמשלם זה הציבור. אנחנו חיים בשאננות כיוון שעד עכשיו אנחנו רק בשולי הסערה הכלכלית שפקדה את העולם, אך בהחלט יכול לבוא יום שנהיה בעין הסערה והמקרים של דלק ובן דב הם סממנים ראשונים לכך".

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, סיכם ואמר כי הוועדה אינה שבעת רצון מהמצב הקיים בשוק: "אנחנו המחוקקים חייבים להגן על המשקיעים הקטנים. אי אפשר לקבל מצב שבו טייקון יקח כסף מחברה אחת כדי לכסות חובות בחברה אחרת שלו. זוהי תקלה ברורה שאנחנו רואים מול עינינו. אם אדם עומד מאחורי החברה שלו ומגיע לקשיים, שיביא כסף מהבית ולא יקח מהציבור. אנחנו פונים לגופים הרגולטוריים שיבחנו מה צריך לעשות, אם בחקיקה או בתקנות כדי לשנות את המצב הנוכחי".