ברחוב אבן גבירול, מרחק נסיעה קצר ממחאת הדיור בשדרות רוטשילד בתל-אביב, מתנהלת מחאת הרפורמה בתחבורה הציבורית. אחרי שהפגינו פעמיים מול בניין העירייה, עשרות בעלי עסקים ותושבי הרחוב נערכים בימים אלה להעלות את מחאתם הילוך: לעתור (עתירה מנהלית) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה שהרפורמה בתחבורה הציבורית הפכה את חייהם לסיוט והמיטה חורבן כלכלי על בתי העסק, שכבר מדווחים על צניחה של עשרות אחוזים בפדיון היומי.
אבן גבירול - אחד הרחובות המרכזיים בעיר עם כ-400 בתי-קפה, מסעדות, חנויות ומשרדים - הוא רחוב דו-מסלולי, עם 3 נתיבים בכל צד. הרפורמה הפכה את שני הנתיבים הצמודים למדרכה הימנית שלו מכל כיוון לנתיבי תחבורה ציבוריים (נת"צים). זאת, תוך איסור העלאת והורדת נוסעים מרכבים פרטיים, צמצום שעות הפריקה והטעינה וביטול מקומות חניה לאורך הרחוב. "רכב פרטי שעוצר לרגע, חוטף דו"ח של 250 שקל", אומרים בעלי עסקים, שחלק מלקוחותיהם הפנימו את הכללים החדשים דרך הכיס.
עד כה הצטרפו לעתירה 60 סוחרים (ומעט תושבים), שהחשש הגדול שלהם הוא שהטרגדיה של רחוב יפו בירושלים, שהתייבש מעסקים בגלל הרכבת הקלה, תקרה גם להם. "ההסדר החדש הופעל כמחטף של ממש, במובן זה שלא קדם לו שום דיון ציבורי או פרטני עם האנשים שאמורים להיפגע ממנו. לרחוב שלם ומרכזי בעיר לא ניתנה הזדמנות להשמיע קול וזה פסול", אומר עו"ד מוטי ארד, ממשרד עורכי הדין רון גזית רוטנברג, המייצג את העותרים.
לדבריו, בכוונת העותרים (אחדים מהם גם מרחוב המלך ג'ורג' בעיר הסובל אף הוא מהבעיה) לבקש מבית המשפט לבטל את הנת"צים באמצעות צו מניעה זמני. לטענת עו"ד ארד, מספר העותרים נמוך בהשוואה למספר העסקים הפועלים באבן גבירול מפני ש"בעלי עסקים חוששים מנקמת העירייה אם יעתרו נגדה, זה עולה 500 שקל לכל עותר ואם יש אחרים שעושים את העבודה אז זה הכי טוב".
"הפרנסה שלי חטפה נוק-אאוט: הקליינטורה והפדיון ירדו ב-50%"
מולטילוק סנטר - בית המנעול והמפתח, אבן גבירול 152
אלדד זליכא, אבן גבירול 152 / צילום: תמר מצפי
"אם המצב הזה יימשך, אני לא רואה זכות קיום לעסקים כאן", אומר אלדד זליכה, הבעלים של חנות "מולטילוק סנטר - בית המנעול והמפתח" באבן גבירול 152. לדבריו, ב-12 השנה שהוא בחנות, 2010-2011 הן השנים הגרועות ביותר.
"ב-2010, לפני הרפורמה בתחבורה הציבורית, נאלצנו להתמודד עם ההשלכות הקשות של השיפוץ המאסיבי של הרחוב. עבודות השיפוץ שהסתיימו לא מזמן פגעו בנו קשה, אבל סתמנו את הפה וספגנו את ההפסדים כי חשבנו שזה לטובה. חשבנו שלאנשים יהיה יותר נעים וכיף להסתובב ברחוב המשודרג. אבל אז, ב-2011, הכינו לנו הפתעה חדשה".
- בכמה ההכנסות שלך נחתכו בעקבות הרפורמה בתחבורה הציבורית?
"הקליינטורה שלי ירדה ב-50%, וכך גם הפדיון היומי. בדומה לסוחרים אחרים ברחוב, גם אני ממורמר שאין לתאר. רק השבוע לקוח שביקש לשכפל אצלי מפתח ב-70 שקל, נאלץ לעשות אחורה פנה כשפקח חניה עט עליו. הוא עשה אחורה פנה ולא חזר. מי יביא לי את 70 השקל הללו שהפסדתי? רון חולדאי או ישראל כץ? הפקח גירש לי את הפרנסה, וזה קורה יותר מפעם אחת ביום.
"גם ספקים נמנעים מלהגיע אלינו כי צמצמו משמעותית את שעות הפריקה והטעינה, 10:00-12:00 בלבד ורק למשאיות. כלומר, ספק עם טנדר לא יכול לפרוק. הזלזול הזה של מקבלי ההחלטות פוגע. הסוחרים כאן זועקים ומוחים מתוך כאב אמיתי. הפרנסה שלנו חטפה נוק-אאוט".
- מצד שני, יותר אוטובוסים זה יותר עוברים ושבים ויותר לקוחות פוטנציאליים.
"זה נכון עקרונית, אבל איך תסבירי את העובדה שהפדיון נחתך בחצי. כנראה שהקהל של האוטובוסים הוא לא הקהל של אבן גבירול".
- מה עושים כשההכנסות של העסק נחתכות בפתאומיות?
"כרגע אני ממתין לראות מה תוליד המחאה שלנו. מה שבטוח, אי-אפשר יהיה להמשיך עם החלם הזה לאורך זמן. למזלי אני נותן שירות ללקוחות גם מחוץ לעסק. 50% מההכנסות שלי מגיעות משירות בבית הלקוח".
"בין רגע, הסניף הרווחי של הרשת הפך לסניף המפסיד של הרשת"
חנות נעלי הנשים B unik, אבן גבירול 179
שלומי ביסה, אבן גבירול 179 / צילום: איטל בציר אלשיך
גם בחנות נעלי הנשים B unik המכירות נחתכו בחצי. "המצב גרוע מאוד. קטסטרופלי", אומר שלומי ביסה, מבעלי רשת B unik המונה שלוש חנויות, אחת מהן באבן גבירול 179.
לדבריו, הרפורמה הפכה את סניף אבן גבירול - שרפאל ביסה, אביו והבעלים, השקיע בשיפוצו כ-120 אלף שקל - מהסניף הרווחי לסניף המפסיד של הרשת. "זה קרה לנו בין רגע", הוא אומר.
- הירידה נובעת אך ורק מהרפורמה בתחבורה הציבורית או גם בגלל חום יולי-אוגוסט שמבריח את הקונים לקניונים הממוזגים?
"זה נכון שביולי-אוגוסט יש ירידה מסוימת, אבל לא כמו זו שאנו חווים כרגע ונובעת בעיקר מהשינוי התחבורתי. ברור לנו שהקהל של האוטובוסים הוא לא הקהל שלנו".
- איך מתמודדים עם ירידה דרסטית במכירות?
"ניידנו עובדת אחת לסניף אחר כי אין צידוק כלכלי להחזיק שתי מוכרות בחנות שבקושי מוכרת. אנחנו שוקלים גם לשכור את שירותיה של חברה להחניית רכבים כדי לפתור ללקוחות את בעיית החניה.
"כמו-כן, אנחנו מתכוונים לצאת עם מבצע חסר תקדים של 50% הנחה רק בסניף אבן גבירול כדי לפתות לקוחות להגיע לסניף הזה. 50% הנחה נחשב אצלנו למבצע חסר תקדים כי כיצרני נעליים כחול-לבן אין לנו את האפשרות לצאת עם סיילים מטורפים של עשרות אחוזים כמו יבואני הנעליים. עלויות הייצור בארץ גבוהות, ולכן קשה לנו יותר להתחרות בשוק הנעליים הרווי והשיא אליו אנחנו מגיעים בסוף העונה הוא 30% הנחה. מעבר לכל אלה, אין לנו פתרונות קסם. אנחנו מקווים שהמחאה תשפר את המצב ואם לא נשקול גם לא לשלם ארנונה".
- כמה זמן אתם יכולים להחזיק מעמד?
"אם המצב הזה יימשך עד אחרי החגים, נעביר את החנות למקום אחר. בחגים תמיד יש פיק מסורתי במכירות. אם זה לא יקרה גם בחגים הקרובים, נעבור למקום אחר למרות העלויות הכרוכות בכך. זה מצב בלתי נסבל".
"העסק הפך לבית קברות, אתמול הפדיון היומי שלנו היה 50 שקל"
קונדיטורית "עדית", אבן גבירול 85
שלי וברוך שרמן, אבן גבירול 85 / צילום: תמר מצפי
"העסק הפך לבית קברות", אומרת שלי שרמן, בעלת קונדיטורית "עדית" הוותיקה באבן גבירול 85, המשמשת גם כדוברת המאבק. בעלה, ברוך, מוסיף: "מאז יישום הרפורמה הפדיון שלנו צנח ב-80%. אתמול, למשל, עשינו פדיון יומי של 50 שקל לעומת 500 שקל לפני הרפורמה. בימים הראשונים, עד שהפנמנו את המצב העגום, היינו נשארים בסוף היום עם 60% מהסחורה, שנזרקה לפח. כל זה אחרי שכבר הפסדנו כ-200 אלף שקל בגין שיפוץ הרחוב".
- איך מתמודדים עם מצב כזה?
ברוך: "אם המצב הזה יימשך נסגור, כי להביא כסף מהבית אין לנו".
- רוב הלקוחות מגיעים ברכב פרטי?
שלי: "אלינו מגיעים הרבה לקוחות שמתניידים עם רכב פרטי. הם עוצרים בדרך לרגע, וכשהם רוצים לשבת בבית-הקפה הם מחפשים חניה. הלוואי שהם היו מגיעים באוטובוסים. אבל הם לא. אנשים לא לוקחים אוטובוס או מונית וגם לא הולכים חצי שעה ברגל כדי לקנות עוגה. רחוב מרכ'זי כמו זה לא יכול להתבסס רק על מי שגר קרוב".
- גם לפני כן אי-אפשר היה לחנות ברחוב.
"אבל אפשר היה להעלות ולהוריד נוסעים מרכבים פרטיים, וזה עושה את ההבדל".
- איך התארגנתם? דרך הפייסבוק?
"המאבק התחיל אחרי שבדקנו אחד אצל השני מה המצב. כשראינו שאצל כולם החנויות ריקות, הייאוש היה גדול ויצאנו להפגין, פעמיים. בקרוב גם נעתור לביהמ"ש כדי להחזיר את המצב לקדמותו. במקביל, שלחנו מכתבים לעירייה ולמשרד התחבורה ונראה שהם מטילים את האחריות זה על זה. אנחנו לא מחפשים מלחמות וגם לא חניה או לבטל את הנת"צים, אלא להעבירם אותם מצד ימין לשמאל ובכך לאפשר לרכבים פרטיים לעצור להוריד ולהעלות נוסעים".
- איזו תגובה קיבלתם מהעירייה?
"מכתב ששלחתי למשה טיומקין, ראש רשות תחבורה תנועה וחניה בעירייה, נענה כך: 'סמוך ובטוח אני שלאחר תקופת הסתגלות בעלי העסקים יצאו נשכרים'. בעירייה לא מפנימים שכל 100 מיליון השקל שהושקעו בשיפוץ הרחוב עלולים לרדת לטמיון. הרחוב הופך לנתיבי איילון והחנויות ייסגרו אחת אחרי השנייה. זו לא חשיבה כלכלית למנוע ממרכז עיר לפרוח. העירייה צריכה לרצות שאנשים ירדו ממכוניות ושהעסקים יפרחו. מה קרה לראש העיר הזה? הוא רוצה לחסל אותנו?"..
תגובות
- עיריית תל-אביב-יפו:
"העירייה מקדמת ומעודדת, כמדיניות, תחבורה ציבורית ואלטרנטיבית. יצירת תשתית יעילה ומהירה לתחבורה הציבורית, גם על חשבון מקומות חניה, היא הדבר הנכון לעשות מבחינה סביבתית וחברתית. כך מקובל בערים מטרופוליטניות בעולם וכך אנו עושים. אבן גבירול הוא אחד מצירי הכניסה והיציאה הראשיים של העיר, כך שנתיב ייעודי לתחבורה ציבורית הוא חיוני ברחוב. בכל מקרה, אותן תלונות הנשמעות היום כנגד הנת"צ באבן גבירול, נשמעו בעבר כשבוטלו מקומות חניה לטובת נת"צ ברחובות דיזנגוף ובן-יהודה וכשבוטלה החניה על שדרות רוטשילד לטובת הולכי רגל. פריחת רחובות אלה מדברת בעד עצמה. אנחנו מקווים שהנושא יקבל עדיפות באכיפה מתאימה מצד משרד התחבורה ומשטרת ישראל".
- משרד התחבורה:
"ככלל, המשרד מעודד הקמת נתצ"ים המאפשרים לתחבורה הציבורית לזרום ללא הפרעה במרכזי הערים. עם זאת, הרשויות הן שקובעות את מיקום הנת"צ. הנת"צים בתל-אביב תוכננו על-ידי עיריית תל-אביב והם יסייעו במידה ניכרת לקיצור זמני הנסיעה באוטובוסים ולעידוד השימוש בתחבורה הציבורית. בכל הנוגע להיתרי חניה, טעינה ופריקה בנת"צ, הרי שעל הסוחרים לתאם זאת מול נציגי העירייה".
8 טיפים למשיכת לקוחות לבתי עסק עם בעיית נגישות
על-פי בני רבן, מנכ"ל חברת הייעוץ אביב אסטרטגיה ושיווק
בני רבן, מנכ
לעתים התגובה הראשונית לאירוע חיצוני שפוגע במכירות היא יציאה עם מבצעי "כאסח" של הוזלות חסרות תקדים. עדיף לעשות מבצעי מכירות שיגדילו את היתרון התחרותי ויגרמו ללקוחות להתאמץ להגיע. כמו-כן, מבצעי "נאמנות" של צבירה והנחות לקנייה הבאה עדיפים על פני הנחות סתם.
2. יציאה במבצעי חבר מביא חבר
זהו סוג נוסף של פעילות קד"מ אפקטיבית. זה הזמן לצ'פר חבר שמביא חבר. מבצע מסוג זה בדרך-כלל לא פוגע בתדמית העסק.
3. אינטרנט, שירות טלפוני ושירות משלוחים
רשת האינטרנט היא התשובה המידית והנוחה למצבים של חוסר נגישות פיזית מספקת ללקוחות. אלא שלא כל הסוחרים והלקוחות מיומנים בשימוש במחשב או באינטרנט. במקרים מסוימים, האינטרנט עשוי להיות כלי שיווקי ומיצובי יותר מאשר מכירתי. במקרים כאלה, שיכלול המענה הטלפוני ושירותי משלוחים יכולים להחליף את הסחר האינטרנטי בהצלחה.
4. פנייה יזומה למאגר הלקוחות
מאגר לקוחות מסודר קריטי להצלחה של עסקים רבים. עסק שלא טרח לבנות מאגר כזה ולעדכן מספרי טלפון, כתובות אינטרנט, העדפות וכיו"ב, יתקשה למקד פנייה חלופית לקהל היעד.
5. שיתופי פעולה עם עסקים שכנים
זוהי דרך מצוינת להגדיל את הכדאיות של הלקוחות להגיע לאזור ברגל, במונית, באוטובוס או לאחר חניה במקום מרוחק יותר. הלקוח האופייני יעשה מאמץ גדול יותר להגיע למתחם שלם מאשר לחנות בודדת.
6. יצירת גימיקים שיווקיים
בעל הבית לא השתגע בהוזלות, אבל הוא משתגע בכל מה שקשור למגוון המוצרים ולרמת השירות שהוא מציע ללקוחותיו. זה הזמן לארח מעצב בינלאומי מיוחצן בבוטיק או להציע מנה מיוחדת וחריגה במסעדה שלכם. זה הזמן ליצור גימיקים, לארח סלב'ס ולחלק מתנות, וכמובן לדאוג שהעיתונות תהיה נוכחת.
7. פנייה לקהל נוסעי האוטובוסים
קהל רב מתנייד בתחבורה הציבורית. אפשר לחזק את הפנייה לקהל זה ולגרום לו לרדת מהאוטובוס כדי להיכנס לחנות. שילוט מכוון בתחנות האוטובוסים, הוא אחד הדרכים לעשות זאת.
8. הרחבת סל המוצרים לקהל יעד פוטנציאלי
ברחוב אבן גבירול, למשל, קיים מסלול מרשים לרוכבי אופניים כך שתעבורת רוכבי האופניים ברחוב גדולה מאוד. עסקים שיוסיפו לסל המוצרים שלהם מוצרים ייחודיים לרוכבי אופניים, עשויים להגדיל את היקף המכירות שלהם.
כתבות
ני"ע
