מעל 20 כדורגלנים מליגת העל יצאו הקיץ לליגות באירופה; יש סיכוי לא רע בכלל שישראל תשלח בפעם השלישית ברציפות נציגה לשלב הבתים בליגת האלופות; אפילו הנבחרת הלאומית יכולה למצוא את עצמה בסוף הקיץ בעמדה טובה להעפלה למשחקי הפלייאוף ליורו 2012; וכדורגל ממשיך להיות הענף הפופולארי בישראל, הרבה מעבר לכדורסל או כל ענף אחר.
ולמרות כל אלה, 5 ימים לפני הפתיחה הרשמית של עונת 2011/12 שתצא לדרך עם משחקי גביע הטוטו, נראה שתדמית הכדורגלן הישראלי נמצאת עמוק מתחת לבלטות.
סקר של חברת "פאנלס" בקרב 535 נשאלים מגיל 18 ומעלה, שבדק את תפישות הציבור לגבי תדמית הכדורגלן הישראלי בעקבות פרשת "הכדור המרכזי", מציג נתונים לא מחמיאים עבור העוסקים בענף.
הנתון העיקרי שעולה מהסקר הוא שלמרות הכסף הגדול שנכנס לכדורגל ואפשרות לרווחים נאים מאוד ופרסום לעוסקים בו, הרוב המכריע של הציבור לא מעוניין שזו תהיה הבחירה של ילדיהם כקריירה. מבין 4 מקצועות שהוצגו כאפשריים בסקר, רק 4% מהנשאלים השיבו כי היו מעוניינים שהילד שלהם יהיה כדורגלן מקצועני, לעומת 15.1% שבחרו בעריכת דין, 21.9% שבחרו בקריירה של רופא, ו-58.9% שמעדיפים לייעד לילד קריירה של מהנדס.
מה יותר מרשים את הציבור הישראלי - הצלחה של כדורגלן או ספורטאי אחר? גם כאן לא ניכרת התרגשות מהצלחות על הדשא: רק 6.4% מתרשמים יותר מכדורגלן מצליח, בעוד שהצלחה של כדורסלן ישראלי מרשימה 12.7% מהנשאלים ו-25% שענו כי ההצלחה הכי מרשימה בספורט משויכת לספורטאים אולימפיים. אבל באופן כללי, הכי מרשימה היא הצלחה מחוץ לתחום הספורט - כ-59% מהנשאלים סימנו את ההצלחה של איש ההייטק הישראלי כמרשימה ביותר.
מהן הבעיות העיקריות של הכדורגלן הישראלי שמקשות על המיתוג שלו? ובכן, 25% מהנשאלים טוענים כי ההתנהלות של הכדורגלן הישראלי עם כסף היא בזבזנית, לא אחראית וכי מדובר ביצור שחי בראוותנות; 16.4% מהנשאלים סימנו את הכדורגלן כמי שמתייחס לכדורגל כעוד תחביב, עצלן ולא מתמיד (בצד השני רק 9.5% סימנו אותו כמקצוען, חרוץ ומנהל אורח חיים ספורטיבי).
התובנה העיקרית ערב פתיחת עונת 2011/12 היא לגבי המצב הכללי של הכדורגל הישראלי: 81.1% מהנשאלים סימנו את ההתנהלות בענף הכדורגל ככושלת בסך הכל, בעוד שרק 18.8% סימנו אותה כמוצלחת בסה"כ.
***
למרות שינוי מגמות בשנים האחרונות, והעובדה שלא מעט כדורגלנים לוקחים שיעורים פרטיים ללימודי שפות לפני יציאה לחו"ל או פונים לאנשי מקצוע שינהלו עבורם את הכסף, מדובר באחוז זניח. רוב הכדורגלנים מסיימים את הקריירה שלהם ויוצאים לשוק העבודה ללא כישורים, מאמינים שהפרסום יפתח עבורם דלתות - וברוב המקרים שורפים את רוב הכסף שצברו בשנים הראשונות שאחרי הפרישה.
דוגמה הפוכה לכדורגלנים ששורפים את הכסף היא עומרי אפק, כדורגלן בני יהודה שמסיים בימים אלו תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים וגם החל בצעדים ראשונים כיזם נדל"ן, כשבמקביל הוא משאיר לעצמו גם את האופציות הספורטיביות פתוחות אחרי שסיים קורס מאמנים. אפק מודע לבעייתיות של התדמית של הכדורגלן. "באופן כללי התדמית של הענף כולו ושל הכדורגלן הישראלי בפרט היא בעייתית ונמצאת בירידה", הוא אומר. "באוכלוסיית השחקנים העניין הזה מאוד מפריע לנו. יש פוטנציאל להחזיר את המקצוע הזה להיות מוערך, אהוד ומבוקש. גם היום הרבה מאוד ילדים חולמים להיות שחקני כדורגל, אבל צריך לתרגם את הפוטנציאל העצום הזה למיתוג חיובי כדי שגם ההורים ששולחים את הילדים לכדורגל יידעו שיש בענף הזה הרבה עבודה קשה ואיכויות".
אפק טוען שעם כל הניסיונות לסייע לכדורגלנים ולהביא להם אנשי מקצוע, ולזרוק עליהם מורים פרטיים, "נכון שחינוך ותדמית של כדורגלן אלו דברים שצריכים לבוא כבר מגיל הנוער, ויש קבוצות שנותנות שיעורי עזר לשחקנים שמתקשים. אבל בגדול זה קודם כל צריך לבוא מהבנאדם עצמו, שחייב להבין שבגיל 35 הקריירה שלו תסתיים. לכן הוא נדרש לא רק ללמוד שפות שיעזרו לו במידה וייצא לחו"ל במהלך הקריירה, אלא גם נדרש ממנו חינוך כלכלי - שיידע איך להתנהג עם הכסף שלו, להעביר אותו למקומות הנכונים, לא לרוץ ולפתוח עסק מסוים בלי ידע בסיסי מוקדם איך עושים את זה".
לטענת אפק, גם לתקשורת יש חלק גדול בעניין בעצם זה שהיא מעדיפה להנציח את "התדמית הכדורגלנית" ולחפש את הבעיות יותר מאשר את ההצלחות. "הקיץ יצאו יותר מ-20 שחקנים לאירופה, וזה נעלם בגלל הפרסומים על חקירות משטרה שמשכו את כל הכותרות לשם. לא סתם יוצאים מישראל כל כך הרבה שחקנים לחו"ל בשנים האחרונות. חבל שהכותרו ת הן בעיקר שליליות, כי לטעמי זה לא מייצג את כלל השחקנים. אני מכיר הרבה שחקנים פה שיש להם פוטנציאל אמיתי להיות אנשי עסקים".
***
מבחינה תדמיתית, אין שום דבר שיכול לשנות את הלך הרוח בציבור אם בסופו של יום שחקנים לא יהיו מודעים למגבלות שלהם שמשקפות גם את הסטיגמה על השחקן הישראלי. אם שלומי ארבייטמן רוצה להתראיין באנגלית זה בסדר כמובן, אבל לא בטוח את מי זה משרת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
