מפגיני האוהלים: "אם התקשורת תתהפך עלינו, נתהפך עליה"

כבר מראשית המחאה, כמעט בד-בבד עם נטיעת האוהל הראשון בשדרה, החלה התקשורת לסקר את מחאת האוהלים. ואולם, דווקא רבים מבין ההומלסים החדשים של שדרות רוטשילד מרגישים שדווקא התקשורת היא זאת שתורמת לניכור של הציבור כלפיהם על-ידי סיקור מוטה ולא הוגן, לדבריהם.

דוגמה לכך ניתן היה לראות אמש (ב') כאשר צוות של תכנית התחקירים של זכיינית ערוץ 2 רשת, בראשות גדי סוקניק, התייצב בשדרה למשדר מיוחד שסיקר את המחאה החברתית על צדדיה השונים. זמן קצר לאחר שהתמקם הצוות במקום החלו להתאסף אנשים רבים סביבם כאשר הם צועקים בגנות ערוץ 2 ובגנות המנחה שהתמקם בשדרה, גדי סוקניק. הצוות מצא עצמו במהרה תחת "מתקפה" של המון המפגינים, שטענו לסיקור לא הוגן ולכך שערוץ 2 נשלט על-ידי אנשי ההון, ולפיכך אינו מייצג את האינטרסים של ה"עם שהתיישב בשדרה".

אסף לוי הוא אחת מאותן הרוחות המרעננות של המחאה. לוי דואג לעדכן את אלפי חבריו בפייסבוק מדי שעה בהתרחשויות מהמאהל, מההפגנות ובאופן כללי בכל מה שקשור למחאה. אלפי חבריו מקבלים במהלך היום סרטונים וקריאות נרגשות לבוא למאהל ולקחת חלק באירועים.

לוי, כיום בעל חברת סטארט-אפ, הוא עיתונאי לשעבר ב"העיר", "7 ימים" וב"כלכליסט". לדבריו, דווקא התקשורת שבה לקח חלק עד לפני כשנה היא חלק מאותה תרבות שנגדה מוחים יושבי המאהלים בכל רחבי המדינה. "חלק מהותי מהמחאה מופנית נגד התקשורת ונגד משטרת המחשבות של הערוצים המסחריים, בהם ערוץ 2", הוא אומר.

"קרה פה משהו מאוד מעניין. אנשים עזבו את הבתים הממוזגים וירדו לרחוב החם. שם הם התחילו לדבר באופן שונה מזה שהם רגילים אליו. בחוגי הדיון ובשיחות ספונטניות עלה הנושא של תרבות הרייטינג ותרומתה להבאשתו של השיח הציבורי", טוען לוי. "אנחנו יוצאים נגד זה שהתקשורת משקרת ומוכרת סיפורים לעם".

לדברי לוי, התחרות בין גופי התקשורת מובילה לכך שהם מתחרים ביניהם על התואר מי יהיה יותר "מקאברי" בתיאורים שלו את המציאות. "חלק מהמחאה מופנית בדיוק נגד העניין הזה. אנחנו נמצאים פה במאבק על התודעה, ולכלי התקשורת יש חלק ניכר בהשפעה על אופן החשיבה והאדישות של כלל הציבור".

- איך אתה מעריך שהתקשורת תתנהל מולכם בהמשך הדרך?

לוי: "התקשורת יודעת לאן הרוח נושבת, ומטבע הדברים היא מחפשת זוויות פרובוקטיביות. בהתחלה התקשורת הציגה אותנו כסטלנים, מסוממים, חסרי מסר מאורגן, אבל יחד עם זאת עיתונאים כמו נחמיה שטרסלר, שהיה פה כבר מהיום הראשון, הבינו שיש פה משהו אחר.

"בהתחלה היו ניסיונות של כלי תקשורת להכתיב לנו מסיבות עיתונאים ולדרוש מאיתנו להציג מסרים מסוימים. משלא הסכמנו, הודיעו לנו חלקם שהם ילכו מפה אם לא נלך על-פי 'הכללים שלהם'. אנחנו אמרנו להם בתגובה שהם יכולים לקום וללכת. הם, מן הסתם, החליטו להישאר ולשחק לפי הכללים של המאהל".

עו"ד אלדד יניב, נשוי ואב לשלושה, המגדיר את עצמו "השמאל הלאומי" ומתגורר בתל-אביב, מציע פרשנות שונה ליחס של המוחים לתקשורת. "בסופו של יום, אנשים פה רוצים שיקשיבו להם, הם מעוניינים בשינוי השיח הציבורי שנוצר כאן. הצעקות של תושבי המקום בכלל ובמהלך המשדר של '360' אתמול מגיעות ממקום מאוד רגשי. צריך להבין - חם פה מאוד, לח פה מאוד, יש כאן צפיפות אדירה, ואין כאן תנאים ראויים", אומר יניב.

יניב מוסיף כי "אחרי ההלם של הימים הראשונים מכך שהתקשורת בכלל מתעניינת במה שקורה פה, האנשים פה לא חושבים שהם צריכים להיות אסירי-תודה לתקשורת על כך שהיא מסקרת אותם. הם לא אפולוגטיים, והם דורשים שיקשיבו להם".

אטילה שומפלבי, הכתב הפוליטי והמדיני של ynet, שמגיע למאהל כמעט מדי יום מאז שהמחאה החלה, מנתח את הסיבות ליחס הדו-צדדי של המוחים לתקשורת. לדבריו, "אנשים שלא מנוסים בתחום הזה, לא מסוגלים להבין ולצפות מראש מתי התקשורת תשנה את הכיוון. זה מוביל לחשדנות גדולה מצדם כלפי התקשורת שנמצאת פה יום-יום. אבל צריך לזכור שחשדנות כזאת היא טבעית מאוד גם אצל מרואיינים מנוסים מאוד".

תדמית לא נכונה

"אם התקשורת תתהפך עלינו, אנחנו נתהפך עליה", אומר ג'ימי יהודאי, שוכן המאהל ברוטשילד שהיה בין המוחים אמש נגד הצוות של ערוץ 2. למרות הפחד שלו מכך שהתקשורת תהפוך את עורה הנוכחי, הוא דווקא מדבר בזכותה.

"תפקידה של התקשורת הוא לקדם את האדם וחירותו. התקשורת הביאה לכך שביבי רועד בגללה", אומר יהודאי. "אני בהחלט חושב שעד כה התקשורת עושה עבודה טובה ואמינה מאוד".

לדברי אדם דובז'ינסקי, איש ימין ירושלמי השובת רעב במאהל, עיקר התסכול של המוחים מהתקשורת הוא מכך שהם מייצרים להם תדמית לא נכונה שמונעת מהציבור להזדהות עמם.

לדבריו, "אנחנו מרגישים שנעשה לנו עוול גדול. באחדים מכלי התקשורת, אנחנו - וספציפית מאהל רוטשילד - מוצגים כחבורה של מפונקים, תל-אביבים, אנשים שבאו לעשות חיים במקרה הקל, או להפיל את נתניהו וממשלתו במקרה החמור. זה גורם לנו נזק חמור - בעטיו קבוצות מהמגזר החרדי, הדתי לאומי והימני לא חוברות אלינו".

האירוע שהיה אמש עם מערכת '360' לא היה האירוע הראשון של התפרצות כלפי התקשורת וכלפי פוליטיקאים. אין כאן משהו ספציפי נגד הצוות הנ"ל. לדברי דובז'ינסקי, האנשים במאהל דווקא מעריכים מאוד את תרומת התקשורת למאבק.

עמית אדלר, מחזאי ועיתונאי לשעבר המתגורר בתל-אביב, טוען כי מקור ההתפרצות נגד התקשורת בכלל ונגד מערכת "360" אמש נובע מכך שיש במאהל קבוצה קטנה מאוד של אנשים שהשתלטה לדבריו על השיח של המוחים עם התקשורת.

לדבריו, "התקשורת לא נותנת מספיק במה לקולות אחרים מתוך המחנה, ונוצרו הרגשה שהתקשורת עצמה - שנשלטת רובה על-ידי בעלי ההון - לא מעניקה במה מספקת לקולות אלטרנטיביים דמוקרטיים אחרים".

מרשת נמסר בתגובה: "רשת מבינה את הכאב העומד מאחורי המאבק הציבורי, ולכן החליטה לתמוך במעשים, ולא רק במילים. משדר הספיישל של תוכנית התחקירים '360' היה חריגה מלוח המשדרים הרגיל, זאת במטרה להאיץ את תהליכי מציאת הפתרון לבעיית הקיום האקוטית של מעמד הביניים בישראל. כוונת המשדר לא הייתה לרצות מישהו או להחניף, אלא להציף את הבעיה הבוערת במטרה לקדם פתרון לאומי".