גיא וינברגר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הפרסום זרמון-גולדמן

שבועות ספורים לאחר איבוד תקציבי העוגן של סיטרואן ואפריל, ממנים השותפים במשרד הפרסום זרמון-גולדמן את גיא וינברגר לתפקיד המנכ"ל. וינברגר שימש עד עתה כמשנה למנכ"ל, והוא יהיה שותף ברווחי המשרד. השותפים, אילון זרמון והדר גולדמן, הודיעו כי הם הופכים ליו"רים משותפים של המשרד ויעסקו בפיתוח העסקי של החברה.

וינברגר החל את דרכו בזרמון-גולדמן לפני כעשור בתפקיד פלנר. בהמשך הוא עזב למשך שנתיים למקאן-אריקסון, שם כיהן כפלנר בכיר, ומשם חזר לזרמון-גולדמן כסמנכ"ל אסטרטגיה. לפני כ-3 שנים הוא מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל.

השנה האחרונה הייתה רחוקה מלהאיר פנים למשרד זרמון-גולדמן. במחצית הראשונה של השנה הוא מצא עצמו במקום ה-13 בדירוג משרדי הפרסום, כשהוא ממשיך את מגמת ההתרחקות מ-10 המשרדים הגדולים.

לאיבוד תקציב אלקטרה לפני כשנה התווספו עתה איבוד תקציבי סיטרואן ואפריל, וגל השמועות לגבי מערכת יחסים עכורה בין השותפים הדר גולדמן ואילון זרמון, גישושים ביחס לאפשרות פרידה בין השניים וחבירה למשרדים אחרים הציפו את הענף.

השמועות הוכחשו בתוקף, ובזרמון-גולדמן עושים כל מאמץ לשדר "עסקים כרגיל". כך, למשל, הם מקיימים מחר (ד') מסיבה אליה הוזמנו מיטב כוכבי התעשייה, בה יחגגו 13 שנה להקמת המשרד. בנוסף הם פרסמו את זכייתם בתקציבים קטנים יותר כגון "בית בכפר". עתה כאמור באה גם ההודעה על מינויו של וינברגר למנכ"ל.

וינברגר מסר היום (ג') כי "אנו עומדים בפתחה של דרך חדשה ומאתגרת, דרך שתחייב אותנו להתבגר, לגייס את עצמנו ולשעוט בנחישות לעבר השגת מטרותינו".

הדר גולדמן מסר כי "המינוי של גיא משלים את תהליך הרה-ארגון במשרד, שבמסגרתו עברנו לעבוד בשיטת האשכולות הרוחביים, ומסמן עבורנו תקופה חדשה במשרד. אילון זרמון ואנוכי נוביל את המשרד לעבר עידן שבו יתאפיין משרד הפרסום כקובע טרנדים, יצרן תוכן, סוכנות טאלנטים, וכמי שמקיים דיאלוג שוטף עם קהלי היעד שלו, ויוצר עבורם חוויות מרגשות שהן חלק מהחיים - ולא חלק מברייק הפרסומות".

תחבושת במקום ניתוח / פרשנות

כשברקע קולות צורמים של איבוד תקציבי עוגן ומערכת יחסים שאיננה במיטבה בין השותפים, ממנים בזרמון-גולדמן מנכ"ל.

כמו בלא מעט משרדים בענף, מדובר במהלך שנעשה מאוחר מדי, כשהמשרד כבר מצוי במשבר עמוק. רק בחלק מהמשרדים השכילו למנות מנכ"ל כשהמשרד בשיא כוחו, ובכך נתנו לו (או להם, כמו במקרה של אדלר-חומסקי) את שנות החסד של להיבנות לאט, לעומק, עם אפשרות לעשות שגיאות. אלה הם בדיוק המקרים שבהם המהלך הצליח.

במקרה של זרמון-גולדמן - ועד שלא יוכח אחרת - המינוי נראה כמו ניסיון לשים תחבושת על חולה שזקוק לניתוח.

במשך שנים הסתמן המשרד כהבטחה. היו אולי שלא אהבו את הפרובוקטיביות שלו, את הבוטות, הגסות והסגנון, אבל היו גם כאלה שקנו את זה והאמינו שבבוא הזמן המשרד יתבגר.

לא עזר מוניטין ה"גאון" של הדר גולדמן והאישיות התקשורתית של אילון זרמון. שמם נקשר שוב ושוב בפרשיות לא נעימות. האם המהוגנות של וינברגר תספק את המזור הנדרש?

קשה שלא להיות סקפטיים. קשה לראות את אילון או הדר זזים באמת הצידה והופכים להיות כאלה שנותנים לגיא וינברגר לנהל.

המהלך כולו משדר - בדיוק כמו המסיבה המתוקשרת שהם עורכים מחר - אקט שנועד להציל את המשרד מתדמית ה"נופל" שנדבקה אליו.

כמו בחיים גם בעסקים, רוב האנשים הם קורבנות של אופיים. קשה להאמין שבמקרה הזה יקרה משהו אחר.