"הגוש הגדול בת"א הוא הסופרטנקר הגדול ביותר"

מנהלי הגוש הגדול אמנם השיגו התקדמות מסוימת בהחלטת ביהמ"ש המחייבת מינוי ועדת היגוי שאמורה להתכנס מספטמבר, אבל הם עדיין מתוסכלים משנים של חוסר המעש בתכנון השטח, מה שמביא לטענתם לפספוס הזדמנות לבניית כ-20 אלף יח"ד בתל אביב, שאם תקודם תכנונית, תהווה שינוי דרמטי של ההיצע בעיר.

בהחלטה הקודמת של בימ"ש השלום בת"א בחודש שעבר הוחלט שהמדינה תדווח לביהמ"ש אחת ל-4 חודשים על התקדמות הפעולות לפינוי שדה התעופה שדה דב. להחלטה זו מצטרפת החלטה נוספת שניתנה החודש, ושקובעת שתמונה ועדת היגוי שמורכבת מנציגי המדינה, עיריית ת"א ומנהלי הגוש הגדול. ישיבה ראשונה של ועדה זו תזומן בתחילת ספטמבר ע"י עיריית ת"א. הוועדה תתכנס לפחות אחת לחודשיים ודיווח יימסר לביהמ"ש לאחר כל ישיבה.

הגוש הגדול הוא מתחם בצפון-מערב ת"א, בין הרחובות פרופס, לוי אשכול ואיינשטיין, והמשכו העתידי של רחוב אבן גבירול. שטחו של המתחם הוא 1,400 דונם, מתוכם 503 דונם שייכים לכ-3,000 בעלי קרקעות פרטיים.

"מהלך שהיה אמור לקרות לפני שנה וחצי ולא התרחש"

בהודעת המדינה לביהמ"ש, היא התחייבה לפעול לפינוי שדה דב מהיום הראשון שבו נכתב ההסכם. בעלי הקרקעות בגוש הגדול התחייבו לתת למדינה 50% מזכויות הבנייה בתמורה לקידום התכנון ולמקסום זכויות הבנייה. לטענת המנהלים, 3.5 שנים אחרי חתימת התוספת, וכשלוש שנים מעת אישורה בביהמ"ש, לא נעשה הרבה מצד המדינה.

מנהלי הגוש הגדול ממונים מטעם ביהמ"ש על ניהול המתחם, והם מייצגים אלפי בעלי קרקעות בשטח, שפוטנציאל הבנייה בו מוערך בכ-25-30 אלף יחידות דיור. עם המנהלים נמנים עוה"ד רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ, גלית רוזובסקי וד"ר מיכאל שטפלר.

"ביהמ"ש החליט לתת הזדמנות נוספת למהלך שהיה אמור לקרות לפני למעלה משנה וחצי ולא יצא לפועל", אומרת זכאי, "והוא ועדת היגוי משותפת לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א, למינהל ולנו. הסכימו לצרף אותנו לוועדה בשלהי 2009, אלא שמאז לא הייתה אף ישיבה אחת ולמעשה אפילו חברים לא מונו אליה".

פוטנציאל של 20 אלף דירות בצפון ת"א

רוזובסקי: "אנחנו קוראים על היעדר דירות ועל זה שאפשר לשחרר יחידות דיור רק בפריפריה, ושת"א עמוסה. מצד שני, אלה קרקעות שהן פעמיים קרקעות מדינה. יש פה בעלויות פרטיות אבל הבעלים הכי גדולים בשטח הזה היא המדינה, שמחזיקה ב-800 דונם במתחם".

לדברי שטפלר, "זה פוטנציאל של 20 אלף דירות בצפון תל אביב בבעלות של המדינה באמצעות המינהל. אם המדינה רצינית, היא יכולה לשווק את הקרקע הזו לצעירים ובמחירים סבירים".

"אם לא נתחיל היום, כלום לא יקרה"

לדברי ליפקה, "זה לא יהיה בעוד שבועיים ולא בעוד שנה, אבל אם לא נתחיל היום אז גם בעוד ארבע שנים לא יהיו 20 אלף הדירות האלה. עצם הידיעה שהתהליך הזה מתחיל, תוריד לחץ מהשוק. בסך הכל צריך 3-4 שרים - שר השיכון, שר התחבורה, שר הפנים וראש הממשלה".

זכאי מוסיפה כי "אחת הטענות כנגד פיתוח האזור, בעיקר מצד עיריית ת"א, היא הרצון לשמר את התעופה הפנים-ארצית בשדה דב, שתי דקות מרחוב ארלוזורוב. בעניין זה, השדה מעולם לא הוכרז כשדה אזרחי, הוא מופעל בצווים כשדה צבאי. אבל לראשי העירייה של ת"א מאוד מתאים שיש שדה קטן ונחמד ליד הבית".

ליפקה מוסיף ש"לא בטוח שכל הדירות בגוש הגדול יהיו זולות, אבל הכוונה של הממשלה היא ש-20% יהיו בדיור בר השגה. גם 20% מתוך למעלה מ-20 אלף יחידות דיור זה הרבה מאוד".

מינקוביץ: "צריך ליצור תחרות, ותחרות יוצרים רק על-ידי היצע. צריך לתת למנהלי הגוש הגדול ליצור את המערכת ל-1,400 דונם, ולזה צריכים להצטרף עוד שני גושים שבתכנון נפרד בצפון-מערב תל אביב - תוכנית 3700 ותוכנית 3388 - ואנחנו מגיעים ל-50-60 אלף יחידות דיור. כשהכל ייצא, למחרת יירדו המחירים".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר כי "עמדת מנהלי הקרקע הוצגה בפני ביהמ"ש ושם גם הוצגה עמדת המינהל. בדיון הוחלט על הקמת ועדת היגוי שתורכב מנציגי המדינה, העירייה ומנהלי הגוש. הוועדה תתכנס אחת לחודשיים ותדווח על דיוניה".

עיריית ת"א: מחכים לממשלה

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "העירייה מאמצת את המלצות ועדת גנות לפינוי שדה דב, אולם הן טרם אושרו בממשלה. לכשתתקבל החלטה קונקרטית, הכוללת לו"ז לפינוי השדה, ניתן יהיה לגזור את כל הפעולות שיידרשו עקב פינויו, לרבות הפעולות התכנוניות".

עד אז, אומרים בעירייה, "קידום תכנון על חשבון כספי הציבור עלול להקדים את זמנו ואף ליצור תכנון לא עדכני. בכל מקרה, תכנון השטח לא יכול להתבצע ללא הסכמת המדינה". עם זאת, לאור החלטת בית המשפט "העירייה נתנה את הסכמתה להתחיל בהקמת ועדת היגוי, שמשימתה הראשונה תהיה עריכת תוכנית עבודה לגיבוש פרוגרמה". יש לציין, אומרים בעירייה, כי "עדיין לא החלה הכנת פרוגרמה לאזור, כך שלא ידוע מה יכלול התכנון במקום".