השאלה הלאומית: מי מעכב מכירת מניות המדינה בלאומי?

קשה למצוא הגדרה קולעת מזו הלטינית למצבו של בנק לאומי. בעלת השליטה הרשמית בו, מדינת ישראל, נמצאת עם רגל וחצי בחוץ, אבל בעל שליטה חדש אין בנמצא. המדינה מחזיקה רק 6% מהמניות, והודיעה זה מכבר על כוונתה למכור אותן.

אבל גם אם המניות יימכרו מחר בבוקר ושלמה אליהו יצליח לגבש גרעין שליטה, ייקח פרק זמן של לפחות שנה עד שיאושר גרעין השליטה. ואם בנק ישראל יפסול את גרעין השליטה של שלמה אליהו, אפשר לצפות לשנתיים ואולי יותר עד להתגבשותו ואישורו של גרעין שליטה חדש. אז לאן כל זה הולך, ומתי אפשר לצפות לבעל שליטה חדש בבנק? ננסה להבהיר מהם המכשולים שתוקעים את התהליך, בדרך של שאלות ותשובות.

* מדוע שלמה אליהו לא מגיש בקשה להיתר שליטה?

זו שאלה קשה ויש לה לפחות שלוש תשובות אפשריות.

1. אליהו מבקש להימנע מהויה דולורוזה של תהליך בדיקת הנאותות בה מעביר בנק ישראל כל מי שמבקש היתר שליטה, וחושש מכך שבנק ישראל יפסול אותו ויסתום את הגולל על רצונו להיות בעל השליטה בלאומי.

2. מאחר שהשנה הוא כבר הצליח להביא לבחירת שני דירקטורים מטעמו, אליהו חושב שיצליח לנצל את היותו בעל המניות הגדול ביותר בבנק (9.6%) ולהכניס לדירקטוריון לאומי בשנתיים הקרובות מספיק דירקטורים כדי להשיג שליטה בפועל בבנק, מבלי לקבל היתר מבנק ישראל.

3. גרסת אליהו עצמו היא שונה. לטענתו, הוא יכול לגבש "תוך חודש" גרעין שליטה, והוא רק ממתין ליום שבו מדינת ישראל תמכור את מניותיה ותפסיק להיות באופן רשמי בעלת השליטה.

* אם כך, מתי תמכור המדינה את מניותיה?

זו שאלה קלה. מדינת ישראל התחייבה לפני יותר משנה לבג"ץ כי תמכור את מניותיה, ובינואר אכן נמכרה חבילה של 5% ממניות הבנק. מבחינת האוצר, אין בעיה להמשיך להפיץ את יתרת המניות אך בנק ישראל הטיל על כך וטו. לפי עמדתו, יש להעביר קודם בחקיקה את התיקון לחוק מראני, כיוון שללא החקיקה אין לבנק ישראל את הכלים הנדרשים לפקח כהלכה על בנק ללא גרעין שליטה. לכן, המדינה תמכור את מניותיה רק לאחר שהחקיקה תעבור, אלא אם כן יחליט לפתע שר האוצר להתעלם מעמדת בנק ישראל.

* ומהו התיקון לחוק מראני?

ההוראה המרכזית בתיקון אוסרת על בעל מניות שמחזיק ביותר מ-2.5% מהמניות להציע יותר ממועמד אחד לדירקטוריון, כאשר כל עוד מכהן מועמד מטעמו אסור לו להציע מועמד נוסף. בנוסף, על פי התיקון תוקם ועדה ציבורית שתוכל להציע דירקטורים. במקרה שבשתי אסיפות כלליות רצופות לא התגבש רוב לבחירת דירקטורים חדשים, יהיה בסמכותה של הוועדה למנות דירקטורים.

ובתרגום לעברית: התיקון לחוק שולל את היתרון שיש לאליהו כבעל מניות גדול. לאחר העברת החוק יוכל אליהו להציע דירקטור אחד בלבד, בדיוק כמו כל בעל מניות, אף על פי שהוא מחזיק כמעט 10% מהבנק. המדינה, לעומת זאת, תוכל להציע דירקטורים ללא הגבלה למרות שלא יהיו לה מניות.

* מדוע תיקון מראני לא נחקק עד עכשיו?

התיקון נמצא מאז ינואר בדיונים בוועדת הכספים של הכנסת אך ללא התקדמות. האם האוצר לא מתאמץ מספיק או שיש לו סדר עדיפויות אחר? לא ברור. בכל מקרה, אליהו, שמבין היטב איך התיקון יפגע בו, מפעיל לובי אגרסיבי שכולל את נציגו לעניין בנק לאומי, חיים רמון, אוהד מראני עצמו, וח"כים ממפלגת קדימה, כדי למנוע או לעכב את העברת התיקון. עד כה הוא עושה זאת בהצלחה.

* האם כשיגיע היום הנכסף מבחינתו של אליהו - המדינה מכרה מניותיה, והוא הגיש בקשה להיתר שליטה - בנק ישראל יעניק לו את ההיתר?

על פניו, לאליהו, השולט בהיתר בחברת ביטוח כבר 45 שנים, ומחזיק בהיתר לבנק אגוד כבר 18 שנים, לא צפויה בעיה. בפועל, יש שלל בעיות טכניות שיעכבו את התהליך עוד טרם בדיקת הנאותות. למשל, לבעל שליטה בבנק אסור להחזיק בבנק נוסף, כך שאליהו יצטרך למכור את החזקותיו באגוד לפני קבלת ההיתר. ועוד צריך לזכור, כי היתר השליטה הוא לגרעין שליטה וכל החברים בגרעין, ייבדקו. אוה"ה למשל, אם תהיה חלק מהגרעין, עלולה להיפסל. ואם יציג אליהו חברות ביטוח משנה זרות, הבדיקה צפויה להיות מסובכת וארוכה.

* האם לבנק ישראל יש אג'נדה נגד שלמה אליהו, ולכן הוא לא יעניק לו היתר שליטה?

אם תשאלו את אליהו הוא יאמר לכם שזה רק ספין של התקשורת. אבל המציאות שונה. בבנק ישראל לדורותיו מאוד לא מאושרים מהרעיון שאליהו יהיה בעל השליטה בלאומי. סיבה אחת לכך היא נטייתו של אליהו להתעמת. בהפניקס הוא רב בזמנו בלי הרף עם יוסי חכמי ואחריו עם יעקב שחר. באגוד הוא מתכסח עם שותפיו ישעיהו לנדאו ויצחק מנור, ולא מהסס להביא את הסכסוכים לערכאות.

לעיתים קרובות הצדק בעימותים הללו הוא עם אליהו, אבל לפעמים עדיף לא להיות צודק אלא חכם. הדבר האחרון שחסר לבנק ישראל זה מריבות בתוך גרעין השליטה בבנק גדול. לכך נוסיף שלאומי מוגדר SIFI (Systemically Important Financial Institution). כלומר, אם לאומי יהיה בבעיה, לא אליהו יציל אותו אלא בנק ישראל ומדינת ישראל.

מעבר לכך, אליהו לא מתאמץ להסתיר שהוא לא סופר את הרגולטור. בכל פעולותיו בשנתיים האחרונות בעניין לאומי, הוא מתריס נגד בנק ישראל, מתעלם מעמדתו ואף פועל נגדה בגלוי. רק באחרונה, למורת רוחו הגלויה של המפקח, הציג אליהו 4 מועמדים לדירקטוריון לאומי. ואם כך פועל אדם שרוצה לקבל מהרגולטור היתר שליטה בבנק, איך יתנהג לאחר שיקבל את האישור? לבנק ישראל הספיקה שרי אריסון אחת.

* אז מי ישלוט בינתיים בבנק?

בדיוק מי ששלט בו עד עכשיו: המנהלים. עד שיתגבש גרעין שליטה, וזה יכול לקחת כמה שנים, הבנק יישלט על ידי מנהליו: היו"ר דוד ברודט, והמנכ"לית ב-16 השנים האחרונות, גליה מאור.