1. חברים צעירים, קפלו אוהלים - אבל תשמרו את המחאה. צאו משקי-השינה ותתחילו לקחת צד. היכנסו לפוליטיקה. לכו להתפקד בליכוד, בעבודה, בקדימה, ישראל ביתנו, מרצ, ש"ס, רע"מ-תע"ל, בכל תנועה, ותיקה או חדשה. פוליטיקה מזיזה עניינים - אז תהיו פוליטיקאים. זו לא מחאת חלשים. זהו מרד החזקים. המעמד הבינוני הוא הכי חזק שיש, כי הכול תלויים בו.
עכשיו רק צריך להביא את העוצמה לביטוי מעשי, להישגים שיישמרו. אז קחו את המחאה ברצינות והיכנסו למרכזי המפלגות. תזיזו את הדינוזאורים שמחממים את הכיסא, ותתחילו להשפיע. תשתתפו בבחירת הנציגים הנכונים, תקבעו שסדר יום אזרחי חברתי חשוב לא פחות מסדר יום מדיני. כשתבואו לבחירות הבאות, תעיפו החוצה את קדושת השיקולים המדיניים של הוריכם, הדור שלי, שהתקבע על מתנחלים-פלסטינים-שטחים-ימין-שמאל. גם אתם כבר יודעים שזו לא המפלגה, זה רק האיש, המנהיג. אז תנהיגו. תבנו חברה אזרחית, ותובילו את הבחירות הבאות על דמות הכלכלה והחברה.
2. נתניהו לא יכול לתת תוכנית יותר טובה או יותר אפקטיבית. אף אחד לא יכול. התוכנית של היום איננה שליפה מהמותן, זה כל הדברים שהיו, במשך שנים, על השולחן ובמגירות המאובקות. כל מה שצריך היה לעשות ולא נעשה. אין דרך להמציא דירות יש מאין. ולא להוריד מחירים בהינף הוראת ממשלה.
אל תטעו בנתניהו. המחאה הזו מתאימה לו. בצלמו ובדמותו. הוא פורח מתחת לאגלי הזיעה. שנים דיבר על חסמים, תחרות, ביורוקרטיה, מונופולים וקרטלים, וכולם צחקקו. כשדיבר, כשר אוצר, על האיש הרזה הכורע תחת משקלו של האיש השמן מהביורוקרטיה הציבורית, אמרו שהוא קפיטליסט חזירי שונא עובדים.
עכשיו לכולם ברור מקור המחלות. גם למעמד הבינוני, בעיקר זה הכולל צעירים, משכילים, חרוצים, עובדים עם קריירה עתידית. גם הם יודעים שכל הממשלות תמכו ב"איש השמן". אבל למרות זאת, ומשום שיכולת-הדיבור של נתניהו כל כך מצטיינת אבל יכולת הביצוע שלו כמעט לא קיימת - יש לראש הממשלה בעיית אמון.
3. קרטל הקרקעות של הממשלה לא לבד. לצידו חי ונושם בכיף קרטל חזק יותר, מאורגן יותר, מקצועי ועמוק יותר, הכולל בסביבות 5,000 חברי מועדון השולטים במשק. בעלים ומנהלים בכירים בתאגידי הון, סלולר, מזון, חשמל, דיור, שיווק... וכמה עשרות עורכי דין, רואי חשבון ויועצים בכירים, שמסדרים להם תוצאות נכונות וחוקים הנכונים עבורם. כל הממשלות כולן נכנעו לקרטל הזה, ולא רק מפני שראשי ממשלה, שרים ופקידים בכירים, זקוקים למקום עבודה עתידי.
הקצוות החדים של הקרטל הזה מתחילים, רק מתחילים, להיחלש. התנגדות ל"הסדרי חוב", התארגנות נגד עמלות הבנקים, יציאה נגד גופים מוסדיים, נגד דמי ניהול עושקים, התעוררות חברתית לתמיכה בוועדת ששינסקי, נגד המרווחים המופרזים של יצרנים ומשווקים בחלב, בחיתולים, במזון בחשמל, במים.
4. לצד קרטל ההון מתקיים גם קרטל אזורי קטלני והרסני: מדינת תל אביב וכלום מחוץ לה. לא עסקים, לא עבודה, לא תחבורה.
לא מזמן זיהה ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בעיה עירונית. מצד אחד יש לעירייה יכולת לייצר דירות זמינות, למכירה והשכרה במחירים סבירים, מצד שני אין למי לתת אותן, כי בוגרים משכילים עם רצון להתקדם בקריירה - יוצאים מהעיר. הוא ראה שלבוגרי הטכניון אין בעיה למצוא עבודה בחיפה וחלק נכבד מהם אכן נשארים לחיות בה, אבל בוגרי אוניברסיטה, משפטים, מדעי הרוח, כלכלה, מינהל עסקים ומינהל ציבורי עוזבים בהמוניהם שכן עבודה ואופק ניהולי - יש רק בתל אביב.
בלשכתו מיפו את 100 החברות הגדולות וגופי התקשורת הגדולים בארץ, וזה מה שמצאו: 80 מהם יושבים בתל אביב וסביבותיה, עשרה מצפון לחדרה, אחד בבני עייש, דרומית לאשדוד, ו-0 דרומה משם. על אותה מפה הונחו נתוני הלשכה לסטטיסטיקה, כמה עולה לקנות או לשכור דירה של 2.5 חדרים. התוצאה: בתל אביב, מחיר קנייה של 1.7 מיליון שקל בממוצע ושכירות ב-4,133 שקל. בחיפה והקריות - 540,000 שקל בממוצע לקנייה ודמי שכירות של 1,953 שקל בממוצע.
אני מציע, אומר יהב, שבמקום להיכנס לפאניקה של ייצור דירות בפריפריה, המדינה תתחיל לשמש כרגולטור יעיל לפיזור אוכלוסין, וקודם של הגופים שלה. חברת רכבת ישראל הממשלתית, למשל, מדברת על סגירת מתחם ההנהלה ששוכן בחיפה, בבת גלים, והעברתו למרכז. זה אומר שכל מי שרוצה אופק ניהולי ברכבת - יעבור למרכז.
אז קודם כול, שהמדינה תפזר בעצמה את התעסוקה, כמו התחבורה, לאורך ורוחב המדינה ובמקביל תפעל לעידוד אמיתי של חברות ציבוריות ופרטיות להתפרס ברחבי הארץ. גם לפעול לריכוז מרכזי תעסוקה גדולים ומתקדמים בצפון ובדרום, לצד מעבר צה"ל לצפון הנגב, כדי שתהיה סיבה טובה לעבור לגור גם בנהריה ובאופקים ולא רק בתל אביב.
5. במקביל, אדוני ראש הממשלה, לא תזיק גם הפגנת רצון טוב. צמצום ופינוי כספים מצד השלטון. כל כך הרבה שרים וסגני שרים, משרדים, עוזרים, מנכ"לים, יועצים.
וזה לא שלכולם יש באמת מה לעשות. אז תקצץ קצת. רק תרוויח מזה. וכנסת ישראל - שכבר אורזת מזוודות ליציאה לפגרה ממושכת ומהנה מתחילת אוגוסט עד אחרי החגים - הם כבר סידרו לעצמם הזמנות, קונגרסים, שליחויות, הכול נורא חשוב, אבל זה לא הזמן... תישארו פה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.