יוגב אוחיון. כי זה מה שנשאר

השבוע, במסיבת העיתונאים של איגוד הכדורסל נפתחו רשמית אימוני נבחרת ישראל לאליפות אירופה. במהלך האירוע נשאל מאמן הנבחרת אריק שיבק לגבי מצבו של הענף, ובמיוחד עתידו לאור הכישלונות של הנבחרות הצעירות. שיבק בחר להשתמש בתואר "קטסטרופלי".

ההחתמה של יוגב אוחיון במכבי ת"א כמה שעות מאוחר יותר, רק נתנה את החותמת הרשמית למצב.

יוגב שחקן טוב, אבל לא מעבר. הוא טרם הוכיח יציבות לאורך עונה שלמה. הוא לוקה מאוד בכל הקשור לקליעה מבחוץ. יכולת הקליעה קריטית כדי להפוך לרכז ברמה האירופית הגבוהה, וכמו שכולם יודעים נוקיה הוא לא המקום המומלץ לשיפור רמת הביטחון בקליעה. גם במכבי מודעים ליכולותיו ובעיקר למגבלותיו של אוחיון, ומן הסתם אם הלפרין היה מסדר את נושאי המס שלו, אוחיון היה מגיע להתארח בנוקיה פעמיים-שלוש בשנה. אוחיון עשוי להשתלב מצוין במכבי, אבל השתלשלות המקרים מוכיחה שבמכבי היו שמחים לשחקן שלם ויציב יותר. הבעיה שלאור המצב של השחקן הישראלי היום, אוחיון הוא פשרה נוחה, ודאי לאור העלות הכמעט אפסית שלו.

יוגב מתאים ל"שבלונה הבלאטית". אתלט, אינטליגנטי, שחקן שמחפש את המסירה לפני הקליעה, לפעמים יותר מדי. אבל ביורוליג כשהוא לא ייהנה מיתרון האתלטיות שיש לו בליגה שלנו, אחוזי הקליעה מבחוץ יקבעו את מידת התרומה שלו למכבי ת"א. הדרך של אוחיון להיכנס לרוטציה צריכה לבוא בשלב הראשון בהגנה. שני השחקנים שיתחרו איתו על עמדת הגארד הישראלי הם בורשטיין ושאייר, שניים שלא מפורסמים בזכות יכולת ההגנה או הרגליים המהירות שלהם. אוחיון מתאים לפרדיגמת שמירת הלחץ של בלאט הרבה יותר טוב משניהם, וסביר להניח שבשלב הראשון כמות החטיפות תקבע את כמות הדקות שלו.

***

כדי להבין עד כמה המצב של הכדורסל הישראלי באמת קטסטרופלי, בואו ונבחן את ההחתמות של הרכזים, אלו שבוצעו ואלו שבדרך: על מכבי ת"א כבר דברנו; סגנית האלופה גלבוע/גליל איבדה את שני הרכזים שלה (מקל לאיטליה, יזרעאלי כנראה לירושלים) ובמקומם החתימה את נמרוד טישמן (מהליגה הלאומית), בוחנת את עודד שעשוע (מהלאומית) ודורי אסף, הרכז המחליף של בני השרון שרק חזר מפציעה של פריצת דיסק; ירושלים מחתימה את הרכז המחליף של גלבוע/גליל (יזרעאלי); אשדוד מחתימה את דרור חג'ג' שיחד עם מאיר טפירו מרכיבים קו אחורי גריאטרי; וחולון? בהפועל חולון החתימו את שלומי הרוש. כן, גם אני שואל מי זה; עם כל הכבוד לשחקנים הללו, שניים-שלושה רכזים יצאו לאירופה (הלפרין, מקל, ניסים) והמקסימום שיכולות הקבוצות ה"גדולות" זה להביא רכז דרג שני מהליגה השנייה.

נחזור לרגע לדבריו של שיבק על הנבחרות הצעירות, כי בפרספקטיבה רב-שנתית התוצאות של נבחרת העתודה הן נייר הלקמוס לרמת הכדורסלן הישראלי בכלל ובפרט לתרומתו למארג של מועדון מכבי ת"א. בשנות ה-2000 השיגה נבחרת העתודה מקומות גבוהים באליפות דרג א' כשהובילו אותה שמות כבורשטיין וגרין (מקום שני ב-2000) הלפרין ולימונד (מקום שני ב-2004) ואליהו (מקום רביעי ב-2005) שהובילו ומובילים את מכבי באירופה. השנה נבחרת העתודה של ישראל סיימה במקום ה-11 בדרג ב'. ובתרגום לצהוב, כנראה שאין שם אף שחקן עם פוטנציאל להיות שחקן מרכזי בנוקיה.

במכבי ת"א כבר זיהו את הבעיה וזו הסיבה שדני פדרמן, שזה עתה מונה לתפקיד המנכ"ל המשותף, קיבל אחריות על מחלקת הנוער, קבוצת הבת ובכלל השחקנים הצעירים. אם רק יוכל פדרמן ג'וניור להתנתק מהדי.אן.איי המכבי שמחייב ניצחון בכל משחק בכל ליגה ובכל גיל, ויתרכז באמת בגידול שחקנים כמו שכתוב בספר, הוא האיש שתהיה לו ההשפעה הגדולה ביותר על עתידה של מכבי ת"א בפרט והכדורסל הישראלי בכלל.