הבנקים יעשו הכל שהנדל"ן לא יפול

למרות המרצדסים והפאסון שמחזיקים הקבלנים, מי שבנה ובונה בפועל את ישראל (ובשנים האחרונות חלקים די נרחבים מהעולם) הם הבנקים הישראלים ושוק ההון המקומי. ללא המימון הנדיב - שראשיתו בריבית הנמוכה של בנק ישראל וסופו בפתיחות הרבה ובאהבת הנדל"ן של הבנקים ושוק ההון - אין שום סיכוי להרים פרויקט מגורים, כאשר גם הבניין הצנוע ביותר דורש הוצאה של עשרות מיליוני שקלים.

והבנקים אכן היו נדיבים: האשראי לנדל"ן הגיע בשנה שעברה לשיא של 145 מיליארד שקל - עלייה של עשרות אחוזים תוך מספר שנים, שבעיקר המחישה את העובדה שכל השרשרת הנדל"נית התייקרה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים (ולא רק מחיר הדירה הסופי), והבנקים מיישרים קו ומגדילים בהתאם את נפח גלוני החמצן לקבלנים.

אבל בתקופה האחרונה זה השתנה. הסימנים הכי ברורים הגיעו לפני מספר חודשים משוק ההון. הנפקות אג"ח ומניות של חברות נדל"ן למגורים נדחו והתבטלו ומניות של אריות הענף - כמו י.ח דמרי ואפריקה מגורים, צנחו מתחילת השנה ב-21% ו-26%, בהתאמה. וזאת, בזמן שמדד המעו"ף הסתפק בירידה של פחות מ-5%. פתאום, לכולם היה ברור שדירות בישראל הן כבר לא הקלף המנצח, שכולו ביטחון ויציבות שרק עולים במשך השנים.

עם זאת, במשך כל הזמן הזה לא ממש בער לבנקים לסמן את הסוף לקבלנים. קודם כל, הכסף שלהם תמיד היה מוגן בשעבודים (בקרקע וכד') הרבה יותר מפנקים.

ולא פחות חשוב: כל הלוואה חדשה שהם נתנו לקבלנים - שמימנה רכישת קרקע והתחלת בנייה ושיווק במחירים החדשים והיקרים - היא זו שאפשרה לאותם קבלנים להתגלגל ולהחזיר בקלות גם את ההלוואות מהבנק על הפרויקטים הישנים. עם כל הכבוד לקבלנים, הפסקת המוזיקה מאיימת קודם כל על המערכת הבנקאית, שרק בשנה שעברה רווחיה מענף הנדל"ן קפצו ב-38% (לשיא של 1.3 מיליארד שקל).

לרוע המזל, הפסקת החגיגות בימים אלו על ידי המפקח על הבנקים (למי ששכח: תפקידו אך ורק לדאוג ליציבות הבנקים) פוגעת קודם כל בתוכניות של נתניהו ובחלומות של יושבי האוהלים. ראש הממשלה, שהבטיח רק אתמול להציף במהירות את שוק המגורים ב-50 אלף יח"ד, מגלה היום שהוא תלוי בבנקים מסחריים, שחיים ומרוויחים כבר שנים מכך שהיצע הדירות בישראל נמוך מהביקושים.

בנקים (וגם מפקח על הבנקים) שיעשו הכול כדי שלא תהיה כאן ירידת מחירים - גם אם זה אומר בפועל לא להעמיד את עשרות המיליארדים הדרושים לחזון הממשלתי (ולפירוק האוהלים).