ד"ר אידלמן התבלבל

איש אחד עומד על גג מגדל גבוה ומאיים: אם לא תתנו לי כסף אני קופץ. זה ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, שהחליט להקריב את גופו לטובת הוועד. קדוש מעונה.

זה ממש לא הרואי. זה מביך, נמוך ומניפולטיבי. תרחמו עליי - אני בצום. תישארו איתי - כי אני מוכיח לכם שאני מוכן למות למענכם. לא אוכל, ישן באוהל צר, עולה ברגל בחום הכבד לעיר הקודש. ביום ד', אתמול, בצהרים גם גייסו ציוד החייאה.

אין מה לעשות, ד"ר אידלמן, אתה לא במחאה חברתית, אתה לא שוכן אוהלים חסר דיור ובטח לא סוג של מהטמה גנדי. אתה ראש ועד עובדים חזק מאוד, שמנהל סכסוך עבודה, על כסף. המון כסף. אולי מגיע לכם כל מה שאתם רוצים, אולי לא ממש. בכל מקרה זה כסף.

ואל תספר, גם לא ממעמקי הרעב המצמית, שזה הכול בשביל החולים, ולמען בריאותו של עמישראל. זה לא. זה כסף. זה ארגון עובדים בסכסוך עבודה המעוגן בכלים משפטיים, עם הוראות שניתנו להגנת עובדים, למען יוכלו לממש את זכויותיהם.

זה אומר שיושבים ודנים - וגם שובתים. מקבלים ונותנים. לא מתמוטטים מרעב כדי ליצור פרובוקציה. אם משרד האוצר צודק או לא, לא משנה. אין אפשרות לקיים מו"מ הוגן וציבורי, עם אחד שאוטוטו מתעלף ברעב מול עיניך. אפשר רק להיכנע לו. זה אומר כמה מיליארדים מהציבור ולאו דווקא למקום הנכון.

מקריב את עצמו לטובת המרכז

אידלמן התפרק ארגונית. ראש ועד ששני מנהלי בתי חולים חזקים, גדולים, עשירים וסופר-אינטרסנטים חפרו בור מתחתיו. אחרי עשרות ימי שביתה, ואחרי שסיכם הסדר סביר שמטפל בכמה מהחוליים הגדולים של המערך הרפואי, מצא עצמו אידלמן בסיטואציה שבה המוצא היחיד שלו מול השטח היא להראות שהוא מקריב את עצמו.

במרכזו של ההסדר שגובש לפני שבוע, יש הסטת תוספת כספים ממרכז הארץ, שם פועלים רופאים מומחים אמידים ומתמחים עם עתיד ורוד, לכיוון הפריפריה ולטובת רופאים במקצועות שחיים רק ממשכורת, כמו רופאי הפגיות. הרי לעולם לא תהיה רפואה פרטית בפגייה. אבל, מנהל בית החולים איכילוב, גבי ברבש, ומנהל ביה"ח שיבא, זאב רוטשטיין, לא אוהבים את ההעדפה הזו. הם דורשים כוח למרכז. כמו שירות רפואי פרטי. אידלמן לא נכנע להם - אז הם הביאו לריסוקו. באמצעות מרד המתמחים שפירק את ההסדר שהתגבש.

בבתי החולים של ברבש ורוטשטיין אין בעיה לאייש כוח אדם, מומחים, מתמחים וסטאז'רים. כל אחד רוצה לעבוד בתל אביב ולבנות בה קריירה. יותר מזה, ברבש, אחרי שבנה מרכז קניות צמוד לבי החולים, בונה עכשיו מגדל מגורים למתמחים. גם לרוטשטיין יש מרכז קניות ושכונת מגורים צמודים לבית החולים.

במרכז, יש גם תאגידי רפואה צמודים לבתי החולים, הם משתמשים בתשתית של בית החולים, מספקים עבודה והכנסה נוספת לרופאים, אבל רווחיהם לא מופנים לבתי החולים. במרכז יש גם אוכלוסייה עשירה יותר, שמשתמשת ברפואה פרטית יקרה.

למנהלי בתי החולים בצפת, באשקלון, באילת ובטבריה אין שום סיכוי להתחרות בהם. כדי לשרוד הם זקוקים לאפליה מתקנת. ההסדר שדובר בו התחיל לטפל בזה. ההסדר קבע גם תגבור מסיבי של תקנים בפריפריה. שם המתמחים באמת קרועים בתורנויות. אבל במרכז רוצים את אותן הרחבות תקנים. אם ייתנו גם להם שפע תקנים חדשים, ברור שבמצב של מחסור כרוני ברופאים, יילכו הטובים ביותר למרכז, והפריפריה תצטרך להסתפק בברירת המחדל של הפחות טובים.

רופאי המרכז גם לא אוהבים את הרעיון שמומחים צעירים, עד 5 שנים אחרי סיום ההתמחות, שזה בדרך כלל מגיל 36, ישתתפו בסבב התורנויות בבתי החולים, ולכל היותר פעם בשבועיים. מומחים בפריפריה כן עושים תורנויות, לצד המתמחים. גם כי אין מספיק רופאים וגם כדי להגדיל את ההכנסה. שכן בפריפריה אין כמעט פרקטיקה פרטית.

אבל במרכז מתנגדים - זה הרי יגזול מרופאי המרכז הבכירים שעות בפרקטיקה הפרטית שלהם... גם שעון נוכחות מפריע להם. הם הרי התרגלו לבוא ב-10 ולצאת ב-3. אגב, כדי להימנע ולהתגונן מהכמות הגדלה והולכת של תביעות על רשלנות רפואית יש כבר תורנויות לילה של מומחים בחדרי לידה. זה אומר שהעובדה שאין נוכחות רופאים מומחים, סביב השעון, אכן פוגעת בחיי אדם.

נשבר בתוך ביתו

אידלמן - איש עם ערכים, זיהה וקיבל את כל זה. אידלמן הקשוח שניהל את השביתה הזו בתבונה, בחוכמה ובלא מעט קשיחות - נשבר בתוך ביתו. הוא התפרק נוכח עוצמת האינטרסים, החיבוק והמניפולציות, של הכסף הגדול ברפואה. אז הוא הפסיק לאכול. מפעיל סחיטה לטובת המרכז.