זה באמת היה סיור עמוס: הצצה בפס הייצור, מפגש עם בכירים, כמה שעות אדרנליניות עם מבחר דגמים על מסלול חביב, ביקור במוזיאון רכב, אירוח במרכז הבטיחות ונסיעת התרשמות קצרה במכונית חשמלית. לא מעט.
כל אחד מהאירועים דלעיל יכול לגדוש מאמר, אך כרגיל היריעה קצרצרה, ולכן נסתפק הפעם בחידוש העיקרי: המכונית החשמלית.
בשנים האחרונות נראה כאילו כל יצרן רכב רציני חש חובה קדושה להציג בתפריט מוצריו גם מכונית חשמלית. אין בכך היגיון אמיתי: טכנולוגית המצברים עדיין לא פרצה את מחסום הטווח הזעום, תעשיית החשמל עדיין נשענת ברובה על ייצור עתיר זיהום, והמכונית החשמלית (להבדיל מההיברידית) עדיין לא פותרת בעיה כלשהי. נהפוך הוא, מחמת הטווח הקצר שלהן, מרחב המחייה של כל המכוניות החשמליות הקיימות הוא רק בתוככי המטרופולין. ואם יש דבר שמרכזים עירוניים ממש לא צריכים זה עוד מכוניות. עוד גודש. עוד צפיפות. עוד מוצרי תחבורה שרק ידחו את בואן הגואל והחיוני של מערכות תחבורה ציבורית יעילות.
ובכל זאת נעשתה המכונית החשמלית כורח יחצ"ני לכל יצרן המבקש לחסוך מעצמו נאצות תקשורתיות. מן הסתם, גם לאפקט כדור השלג יש בכך חלק: הלא מרגע שיצרן אחד הציג מכונית חשמלית, חייבים כל האחרים למהר ולהצטרף אליו. שהרי אם יצליח המוצר הזה באורח מפתיע, הם ימצאו עצמם מדדים מאחור. וזו תנוחה שמאוד לא חביבה על אילי תעשייה.
אש. פשוט אש
תהא הסיבה אשר תהא, מעתה גם לוולוו יש אחת: C30, ההאצ'בק הקומפקטית למדי, שזכתה במנוע חשמלי בן 111 כ"ס ו-22 קג"מ, המעניק לה מהירות מרבית של 130 קמ"ש וטווח נסיעה מוצהר של 150 ק"מ.
לזכותה של וולוו ייאמר שהיא ניגשת לפרויקט בספקנות מבורכת ובזהירות מרבית. במפורש היא מצהירה כי לא ברור לה אם למכונית המחושמלת לחלוטין (ושוב, להבדיל מההיברידית), יש עתיד משמעותי. בלעג מנומס היא מתייחסים לרעיונות "בטר פלייס" ושי אגסי על "תחנות להחלפת סוללות". בזהירות מפוכחת היא מעריכה כי גם ב-2020 לא יהוו המכוניות החשמליות יותר מ-3%-5% ממצבת הרכב העולמית. בהיגיון ובהגינות היא קובעת כי טעינה ביתית - ולא טעינה מהונדסת, מתוכנתת או מקומבנת, כחלומם הרטוב של ספסרי חשמל למיניהם - היא הדרך הנכונה והיעילה "לתדלק" חשמליות.
ועתה למכונית. תא הנוסעים שלה יפהפה. עתידני. כחלחל. נקי. גם לוח המחוונים סיינס-פיקשני כמתבקש. חיש-קל מצאתי עצמי משגר הוראות לקפטן קירק ונוהם בקלינגונית שוצפת. הנהיגה עצמה אינה חוויה דרמטית. לוחצים ונוסעים. אפילו השקט המוחלט, שכה הדהים במכוניות הראשונות, איבד משהו מאפקט ההפתעה. שמתי לב כי למרות מסלול הנהיגה הקצרצר, נמשכה העין שוב ושוב, ובדאגה מסוימת, אל מד הטווח. הסוללות, כך נראה, טרם רכשו את אמוני.
מאחור, במקום שבו שכן מיכל הדלק, שוכנות עתה צמד סוללות השוקלות יחדיו 280 ק"ג לא מבוטלים. הן אמנם לא גוזלות הרבה ממרחב המטען בבגאז', אך משקלן בהחלט נותן את אותותיו. ההאצה הראשונית מ-0 ל-70 קמ"ש נאה ושימושית, אך המשך ההאצה נרפה קצת יותר: ל-100 קמ"ש מגיעה החשמלית הזאת רק לאחר 12 שניות מפוהקות.
והנה חידוש שיש בו גם שמץ של אירוניה. אחת הבעיות הסבוכות בפניהן ניצבת מכונית חשמלית, היא מערכת מיזוג האוויר. זו, זללנית אנרגיה לא קטנה, עלולה לקצר עד מאוד את טווח נסיעתה, שגם כך אינו מאפשר (למשל) נסיעה לירושלים וחזרה ללא עצירה ארוכת-נגן ליד השטקר.
בארצנו הצורבת - הבעיה היא קירור. בשוודיה הצוננת - הבעיה היא חימום. בוולוו משתמשים בפתרון מקורי: אש. פשוט אש. מיכל דלק בן 14.5 ליטרים של ביו-אתנול אמור לתדלק מערכת-חימום שתספק חום לתא הנוסעים במשך 30 שעות, ולשחרר את הסוללות מהמטלה המעיקה הזאת. לצערי, ולמרות שאלותיי, לא הצלחתי להבין בדיוק כיצד המערכת הזאת פועלת. האם אח מבוערת מתחת למכסה המנוע? האם קומזיץ בבגאז'? האם נר-תמיד שמחמם צינורות מים? לא יודע. אבל דלק שהופך לחום חייב לבעור. אין דרך אחרת. אפשר על כן לומר שגם C30 היא בעצם קצת היברידית: גם בקרבה מתרחשת בעירה פנימית מסוימת...
אינפו: וולוו C-30
מסכת ייסורים והתרסקויות
בתום הנהיגונת הקצרצרונת השבתי את החשמלית לבסיסה, וכשראיתי אותה נצמדת אל השקע כתינוק מורעב אל שדי אמו, נפלטה אנחת רווחה מגרוני.
זהו אפוא תרומתה הראשונה של וולוו לאופנת החשמליות. אין צורך לרוץ מיד אל הסוכנות ולהזמין. יציאתה המסחרית לכבישים תיקח די הרבה זמן. כרגע מדובר בניסוי בן 250 מכוניות, אחר-כך נראה...
ואף שאנשי וולוו גאים מאוד ב-C30 המחושמלת שלהם, הם, ככל שאר יצרני העילית המוטורית, יודעים היטב כי העתיד הנקי, האמיתי, טמון בהמשך דיאטת הצריכה של מנועי הדיזל והבנזין, בהמשך דיאטת המשקל והאווירודינמיקה של המכוניות, ובהמשך פיתוח ושיכלול המכוניות ההיברידיות. הראשונה שבהן, וולוו C60דיזל היברידית-נטענת, תימכר כבר ב-2012.
על דבר אחד מותר להמר בבטחה: C30 החשמלית תהייה החשמלית הבטוחה ביותר על הכביש. די להציץ אל מסכת הייסורים וההתרסקויות שהיא הועברה במתקני הבטיחות של יצרניה, כדי להיות סמוך ובטוח שאם היא טרם קיבלה את מלוא חמשת הכוכבים ביורו-NCAP, אין ספק שהיא תזכה בהם ללא קושי. כי - חשמלית או לא חשמלית - אסור לשכוח שבוולוו מדובר. חברה שתוחלת חיי נוסעיה חשובה לה לא פחות, ואולי אף יותר, מתוחלת חיי היקום.
-הכתב היה אורח וולוו בשוודיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
