"ברשות ההגבלים העסקיים יש חבורה מצוינת של אנשים, אבל חוק ההגבלים העסקיים, שקיים מ-1958 ושונה ב-1988, הוא חוק טרנטה, שלא מתאים למדינה עם סחר מפותח, בעולם שטוח, גבולות פתוחים, עולם אינטרנט".
כך אומר בשיחה עם "גלובס" עו"ד אלדד כורש, שותף במשרד עמית-פולק-מטלון, המתמחה בין היתר בהגבלים עסקיים, תעשייה, נדל"ן ועסקאות מימון מורכבות.
לדבריו, "מ-1958 עד שנות ה-90' יש רק 3 פסקי דין בנושא בעליון, וגם הם זניחים. אין כמעט משרד שלא היה מעורב באינספור עבירות בחוק הזה, עורכי הדין לא ידעו ממנו, זו היתה אות מתה. יורם טורבוביץ' זיהה את הפוטנציאל האדיר, זיעזע את אמות הסיפים, ומאז הכול פלילי, הכול אסור - מדברים מהותיים עד טכניים, ברמת המנכ"ל, מנהל השיווק, גם עבירות קלות, גם הסדרים ללא כוונה לפגוע בתחרות".
משבר הדיור
"תסתכל בדוחות של החברות הקבלניות, לא תמצא שם רווחים לא סבירים", אומר כורש. "תפרק את מחיר הדירה: יותר מ-50% זה מסים. והמדינה היא גם ספסר הקרקעות הכי גדול. מדינה מתוקנת אומרת: אשתמש במשאב הקרקע להגשים מטרות חברתיות כמו דיור.
"באו נערי האוצר החכמים ואמרו: מחיר-מחיר, הכנסות-הכנסות, שואו מי דה מאני. ואז עושים הכול שהמחירים יהיו גבוהים, אז משווקים מעט כדי שלא יהיה היצע גדול, ומנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל יראה הכנסות".
לדברי כורש, "רק בשנים האחרונות השיח השתנה לכמות דירות, אבל לא הוכשרו עתודות קרקע להקמת דירות מגורים. המדינה יכולה לעשות יותר פרויקטים של 'מחיר למשתכן', פרויקטים אמיתיים של דירות להשכרה - להעמיד קרקע בחינם ולבנות דירות להשכרה, וכמובן, להציף את השוק בדירות.
"אז במקום לטפל בבעיות האמיתיות, שהמדינה תכניס פחות את היד לכיס, החליטו להוסיף מיסוי על הרכישה, כדי שיקנו פחות. זה לא הפחית את כמות הרוכשים. מה זה באמת עשה? העשיר את קופת המדינה. יש פה ערימות של ציניות - שר האוצר אומר: אני נותן פטיש 5 קילו. זו אחיזת עיניים. הוא מגדיל את הקופה שהוא אמון עליה. אתה מוסיף למחיר הדירה כדי להוריד את מחיר הדירה? את זה עוד לא שמעתי".
הראיון המלא עם עו"ד אלדד כורש מתפרסם במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.