בקדנציה הבאה אכביד ידי על הטייקון

בשנים האחרונות חל גידול מרשים במספרם החברות המגייסות כסף מן הציבור באמצעות הנפקת איגרות-חוב. במקביל, אנו עדים לגידול מטריד במספר החברות המבקשות לעשות "הסדרי חוב", "תספורת", מול אותם משקיעים, שהלוו לחברות ממיטב כספם.

צירוף המילים "הסדר חוב" מעלה בחלקים נרחבים בציבור תחושה לא-נוחה של מונח פיננסי מסורבל ומורכב. אולם מתחת לצמד המילים הזה מתחבא, לרוב, מהלך פיננסי שמוביל לפגיעה קשה בחסכונות הציבור, ולאמון הציבור בשוק ההון.

אחת הבעיות בתהליך הסדר חוב, היא הקושי של מחזיקי האג"ח להתמודד מול בעל השליטה בחברה. לעיתים מדובר בבעלי שליטה עיקשים ומתוחכמים, שרובם נהנים מיתרון לא הוגן על בעלי האג"ח.

אחד היתרונות, לעיתים, נעוץ בכך שבעלי השליטה בחברה רוכשים בעצמם איגרות-חוב, או מעמידים לחברה אשראי אחר, ולכן חובשים כמה כובעים. אחד של בעל שליטה וכובע אחר של נושה "רגיל". נוצר כאן פוטנציאל לניגוד-עניינים. בעל השליטה כ"נושה" מחבל לעיתים ומסכל לעיתים הסדרי חוב שהם לטובת יתר הנושים, ומשפר בכך את טובתו האישית.

כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, האמונה גם על תחום הפנסיה, לא יכולתי להמשיך ולהחריש. האזרח הקטן, שהשקיע את מיטב חסכונותיו בשוק ההון, נאלץ שוב להתקפל מול עוצמתם של הטייקונים - בעלי השליטה.

לכן יזמתי, בניגוד לעמדת משרד המשפטים, את תיקון מס' 44 לחוק ני"ע. נקודת המוצא של החוק היא, שבעל שליטה שמעמיד הלוואה לחברה אינו נושה רגיל. להפך, הוא נושא באחריות עליונה להחזרת חובותיה של החברה לנושיה השונים, בהם העובדים מחזיקי האג"ח, בנקים, ספקים ועוד. בעל שליטה נהנה ממידע רב יותר על החברה מכל אנליסט מקצועי, והוא שולט ומנווט את התנהלותה. לכן, בהיעדר הסדר אחר המקובל על כל הצדדים, הוא יקבל את כספו רק לאחר שכל הנושים האחרים קיבלו את כספם.

אדגיש שמטרת תיקון 44 לחוק ני"ע אינו לנשל את זכויות בעל שליטה, שהעמיד לחברה אשראים או רכש איגרות-חוב שלה. אני רואה בחיוב בעלי שליטה שמוכנים להשקיע בחברות שלהם. מצד שני, התיקון נותן למי שמנהלים את הסדרי החוב, כלי מקצועי ויעיל, במאבקם לשמור על הכסף של כולנו.

תיקון מס 44 לחוק ניירות ערך נולד בתקופה שבה חברות איבדו את הבושה והחליטו לא להחזיר כספים שקיבלו מהציבור ומגופים מוסדיים, ועשו "תספורת" על-חשבון מחזיקי איגרות-החוב. התיקון מגלם בתוכו צדק חברתי אמיתי, כאשר הוא קובע שלוקחי החוב ישלמו קודם את חובותיהם למשקיעים הקטנים שחסכו את כספם בעמל רב ובמשך שנים ארוכות.

קיבלתי גל פניות ממנהלי השקעות מוסדיים, שחיזקו את ידי על תיקון 44, אולם הבהירו כי עוד רבה הדרך, שכן התיקון אינו מונע לגמרי את "חזירותם" של חלק מבעלי השליטה בחברות. לכן, בכוונתי לקדם במושב הבא של הכנסת סדרת תקנות וחוקים, שיעניקו למשקיעים יותר כלים שיקלו עליהם להתמודד עם בעלי השליטה.

כאשר נהדק את הפיקוח הפרלמנטרי והרגולטורי ונשלים אותו כראוי, בעלי השליטה יצטרכו לחשוב היטב אם כדאי להם להיכנס לתהליך של הסדר חוב על-חשבון הציבור.

הכותב הוא ח"כ מטעם הליכוד, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת