אין זה סוד שלא מעט חברות ציבוריות בארה"ב, ובעיקר הענקיות שבהן, חוכרות או קונות מטוסי מנהלים לצורכי העבודה של המנכ"לים שלהן. אין זה סוד שחלק מאותם מנכ"לים משתמשים במטוסים הללו גם לצרכים אישיים (כמו חופשות פרטיות), לאחר קבלת אישור דירקטוריון.
מגמה זו עשויה להכעיס חלק מבעלי המניות באותן חברות, ובצדק. בימים אלו, כשמאבקים חברתיים מתפשטים בעולם, שימוש של מנכ"ל במטוס החברה לצרכיו האישיים לא מתקבל בברכה - לא בעיני בעלי המניות בחברה ולא בעיני ציבור המשקיעים הרחב - ולא משנה כמה שולית היא עלות הטיסה הפרטית ביחס לחשבון העו"ש של החברה.
חברת המחקר האמריקנית GovernanceMetrics International, שמתמקדת במחקר של תגמול מנהלים ותקני ממשל תאגידי, מאמינה כי "שימוש אישי של מנכ"ל במטוס החברה אומר משהו קריטי על מערכת היחסים בינו לבין הדירקטוריון, ומערכת יחסים זו היא הליבה של ממשל תאגידי טוב או רע".
"אם הדירקטוריון אינו יכול להגיד 'לא' למנכ"ל שמבקש להשתמש במטוס החברה כדי לטוס לחופשה פרטית, זה כנראה אומר שהדירקטוריון לא מפקח כראוי על ביצועי אותו מנכ"ל", טוענת GMI במחקר שביצעה באחרונה.
בגין טענה זו בדקה GMI מי מבין החברות הכלולות במדד S&P 500 אפשרה למנכ"ל להשתמש במטוס החברה לצרכיו האישיים. החברה בחנה גם מה הייתה עלות השימוש שלבסוף נכללה בעלות השכר הכוללת של המנכ"ל, ולפיכך - הגדילה את הוצאות השכר של החברה, הקטינה את רווחיה ופגעה בעקיפין בציבור המשקיעים בה.
דגל אדום לבעלי המניות
GMI מצאה כי 183 מתוך החברות הכלולות במדד S&P 500 אפשרו למנכ"לים שלהן להשתמש במטוסי החברה לצרכים אישיים, ומציגה את 18 החברות שרשמו אשתקד את העלות הגבוהה ביותר של שימוש אישי במטוס החברה (10% מסך החברות שנחקרו, קרי העשירון העליון).
לאחר מכן דירגה GMI את אותן חברות לפי הסיכון הטמון במדיניות השכר של המנכ"לים שלהן, שקללה את הסיכון הטמון באי גילוי נאות של החברות בנוגע לאותה מדיניות שכר, והשוותה אותו לסיכון הממוצע של החברות הכלולות במדד S&P 500. כך הגיעה GMI למסקנה כי חלק ניכר מאותן 18 חברות (89%) הן בעלות סיכון גבוה עד גבוה מאוד (סיכון של ממשל תאגידי קלוקל), שצריך להדליק נורה אדומה אצל בעלי מניותיהן.
לשם ההשוואה, מכלל החברות במחקר (183 כאמור), "רק" 52% נמצאו בעלות סיכון גבוה עד מאוד גבוה.
רוב החברות הכלולות במחקר אולי אינן מוכרות לקורא הישראלי, אך חלקן דווקא כן. Wynn Resorts, אחת ממפעילות בתי הקזינו המובילות בארה"ב (והמתחרה העיקרית של לאס וגאס סנדס של שלדון אדלסון), מימנה אשתקד טיסות אישיות של המנכ"ל ובעל השליטה, סטיב ויין, בשווי של כמעט מיליון דולר.
מיילן (Mylan), חברת התרופות הגנריות ואחת המתחרות של טבע הישראלית, מימנה טיסות אישיות של המנכ"ל, רוברט קורי, בשווי של 536 אלף דולר, ואילו ג'נרל אלקטריק, אחת החברות הגדולות בעולם (ואולי סיבה מספיק טובה עבורה להימנע מהתנהלות שכזו), מימנה טיסות אישיות של המנכ"ל, ג'ף אימלט, בשווי של 381 אלף דולר.
ברור לכל כי סכומים אלו שוליים עד זניחים ביחס לרווחי אותן חברות. כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, מדובר בחברות ענק שמגלגלות מחזורי הכנסות ורווח של מיליארדי דולרים.
ובכל זאת, כשהדירקטוריונים הללו מאפשרים למנכ"לים להשתמש במטוסי המנהלים לצרכיהם האישיים, והחברות נושאות בהוצאות - יש בכך טעם לפגם.
טיסה בגובה גבוה
tali-z@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
