"התמ''ת מטיל היטלים שמייקרים את החלב והדיור"

עימות בין משרד האוצר לבין משרד התמ''ת סביב סדרה של היטלים שמתכוון משרד התמ''ת להטיל בהתאם לבקשת התאחדות התעשיינים.

ל"גלובס" נודע כי בימים אלו מתנהל ויכוח סוער בין פקידי האוצר לבין פקידי התמ''ת והתאחדות התעשיינים סביב שני היטלים: היטל יבוא על מערבלי מזון לחיות והשני היטל יצוא על גרוטאות.

לפי בקשת התמ''ת, יוטל היטל יבוא בסך 60% על מערכות מערבלי מזון לחיות, העולות כ-100 אלף אירו כל אחת, וזאת על מנת לעצור יבואן גרמני אחד הפועל בשוק הישראלי ולשמור על יצרן מקומי אחד. יצוין כי מדובר בשוק קטן יחסית - בשנה האחרונה נמכרו 9 מערכות כאלו שחיוניות לכל רפת גדולה. עם זאת, באוצר זועמים וטוענים כי היצואן הגרמני מוכר את המערכת ב-60% פחות, וכי הטלת היטל תייקר את עלויות הרפתות ובכך את מחירי החלב. "מצד אחד מדברים על הפחתת מחירי החלב, מצד שני מייצרים דה פקטו, העלאת מחירים - זו צביעות" אמר ל"גלובס" בכיר באוצר.

לגבי היטל יצוא גרוטאות, המהלך מורכב יותר, שכן מדובר על היטל יצוא על חומר גלם מהותי ליצור ברזל. טורקיה היא הקונה העיקרית של גרוטאות מישראל שכן היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של ברזל. לטענת התמ''ת והתעשיינים, טורקיה מאיימת על תעשיית הגרוטאות המקומית ולכן יש צורך בהיטל.

"ההיטל הזה יביא לייקור הברזל ובכך לעליות בעלויות הבנייה ובמחירי הדיור" מוחה הבכיר באוצר. טענותיו של משרד האוצר קיבלו בתחילת החודש גושפנקא מהממונה על ההגבלים העסקים, דוד גילה, אשר פנה לשר התמ''ת וטען כי "הטענה לפיה אין מספיק גרוטאות ליצור מקומי היא חסרת כל בסיס עובדתי. במשק הישראלי אין מחסור של גרוטאות אלא עודף המיוצא לחו''ל", טוען גילה שמוסיף כי כוונת ההיטל הוא להיטיב עם רמת הרווחיות של היצרנים המקומיים תוך שימוש ברגולציה באופן שאינו מקובל.

מנגד, ממכתב ששיגר מוטי כידור, מנכ''ל התאחדות הקבלנים, לשרון קדמי, מנכ''ל התמ''ת, אשר הגיע ל"גלובס", עולה כי הקבלנים דווקא תומכים בהיטל יצוא גרוטאות. "עמדת התאחדות הקבלנים מבוססת על ההנחה כי היטל זה יוריד את עלויות היצור למפעלים המקומיים ויתרום לעידוד היצור המקומי, על כל המשתמע מכך", מסכם כידור. "איך אפשר לטעון כי היטל כזה מוזיל עלויות?" משיב בכיר באוצר. "פשוט הקבלנים, שיושבים באותה לשכה עם ברוש, פחדו שיטילו היטל יבוא על הברזל. אז העדיפו את הרע במיעוטו", הוא מסכם.

גורם בכיר בתעשייה מטיח ביקורת קשה על התנהלות האוצר: "אם זה היה מייקר את מחירי הברזל והדיור, אז מדוע ההתאחדות הקבלנים תומכת בהטלת ההיטל?" הוא תוהה ומוסיף "האוצר יודע ששוק הגרוטאות אינו משוכלל וזו הסיבה מדוע שינה את חוק המע''מ שחל על סחר בגרוטאות וחייב, באופן חריג, את הקונים, ולא את המוכרים, להוציא את החשבונית".

העימות הנוכחי חושף מחלוקת עמוקה יותר בנוגע להשפעת האוצר על הטלת היטלי סחר, יחס ששונה בחוק ההסדרים האחרון לבקשת האוצר, שדרש התייעצות עם האוצר על הטלת היטלים כאלו, דבר שלא היה קיים בעבר. "מישהו החליט לגזור את הכנפיים של אחד מעובדי הציבור המצוינים ביותר במגזר הציבורי (הממונה על היטלי סחר, א.פ). עכשיו הוא צריך להתייעץ עם מנכ''ל התמ''ת שצריך להתייעץ עם הממונה על אגף התקציבים משרד. סירבלו את עבודתו ואת התהליך. כשמשהו מגיש תלונה על סחר לא הוגן, התהליך נמשך כשנה. עלות של הבדיקות הללו יכול להגיע גם ל-100 אלף דולר. עכשיו סירבלו כך שמפעל יכול להתמוטט עד שהפקידים יסיימו לבדוק. נדרשת כאן תגובה מיידית, בעיקר במשק קטן כמו ישראל" אמר גורם בכיר בתחום.

יצוין כי לפי נתוני התאחדות התעשיינים, במהלך השנים 2009-2005, הוטל בישראל היטל בטחה אחד בלבד וזאת למרות שמדובר במשק קטן וחשוף. לצורך השוואה, בטורקיה היו 15 היטלי בטחה ובארה''ב 10 כאלו. לגבי היטלי היצף, ישראל פתחה ב-5 חקירות בלבד באותן שנים, לעומת 55 חקירות בטורקיה וב-103 חקירות באיחוד האירופי.

ממשרד התמ''ת נמסר:" בכל הנוגע לגרוטאות, הטענה אינה נכונה מאחר ומחיר הברזל לקבלנים נקבע בהתאם לשוק הברזל העולמי. הטלת היטל על ייצוא גרוטאות עלולה אף להוריד את מחיר הגרוטאות המקומי עקב גידול בהיצע ושכך אף להוריד את מחיר הברזל המקומי. ‫בנוגע למערבלי המזון, טרם נתקבלה החלטה. במסגרת קבלת ההחלטה נשקלים כל השיקולים הרלבנטיים, בין היתר השפעת ההיטל על מחירי המזון".